אם הייתי יכול, הייתי מכריח את כל מי שקשור לליגת העל לצפות בגמר הקונפרנס ליג האחרון בין ווסטהאם לפיורנטינה. לא בגלל שהוא היה דרמטי והתעלה לרמה גבוהה, אלא כדי שיפנימו אצלנו את החשיבות של המפעל הזה ויבינו שרפורמת המפעלים של אופ"א זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לכדורגל הישראלי. למכבי ת"א ומכבי חיפה יש הזדמנות אמיתית להשיג דברים גדולים באירופה, אבל לא נראה שהן מבינות את זה. לא הן, ולא האוהדים. ההתרגשות לקראת המשחקים הערב צריכה להיות הרבה יותר גדולה.
פטריק ואן לוון אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet שניצחונות בדרבי היו חשובים למכבי ת"א יותר מאשר הצלחות באירופה. אם סדרי העדיפויות עדיין נותרו כאלה בקריית שלום, צריך לשנות אותם. אף שאני מהמר כי גם אוהדי מכבי ת"א וגם אוהדי מכבי חיפה יעדיפו זכייה באליפות מאשר הצלחה במפעלים האירופיים.
מסע"ת מכבי ת"א לקראת בריידבליק
(צילום: באדיבות ONE)
ככה זה אצלנו, חיים מעכשיו לעכשיו. ועם כמה שאנחנו אוהבים לחשוב ש"מכבי חיפה ומכבי ת"א הם מועדונים אירופיים לכל דבר", בשורה התחתונה שניהם מאוד פרובינציאליים. ישברו את הכלים על תיקו מול ריינה או חדרה, ולא יתייחסו למפעלים האירופיים המשניים בשיא הרצינות.
עדות לכך ראינו לפני שנתיים, בעונת 2021/22. במחזור האחרון מכבי ת"א אירחה את לאסק לינץ כאשר ניצחון היה מבטיח לה כרטיס לשמינית גמר הקונפרנס־ליג. זה היה אמור להיות משחק גורלי עבור המועדון, אבל בלומפילד לא היה מלא ועל הקווים עמד ברק יצחקי אחרי שוואן לוון פוטר. הקבוצה הפסידה 1:0 ונשרה לשלב הפלייאוף, שם הודחה על ידי איינדהובן. באותה עונה מכבי חיפה סיימה במקום הרביעי בשלב הבתים, אבל זה לא הזיז לאף אחד.
כל עוד לא מדובר בליגת האלופות, בישראל מתייחסים למפעלים הללו כאילו זה בונוס. משהו בין גביע הטוטו לגביע המדינה. אם מכבי ת"א ומכבי חיפה רוצות להשתדרג באמת, לעשות את קפיצת המדרגה ולהיות כמו יאנג בויז והכוכב האדום בלגרד - הן חייבות לעשות שינוי בחשיבה כבר הערב.
3 צפייה בגלריה
מכבי ת"א חוגגת במוקדמות הקונפרנס. אף מועדון לא התקדם באמצעות התרכזות בזירה המקומית
(צילום: עוז מועלם)
כן, המשחק של מכבי ת"א בקונפרנס ליג מול בריידבליק בבלומפילד (22.00) יותר חשוב מהדרבי הקרוב. כן, גם אם זה אומר שהפועל ת"א תשבור את הנאחס בדרבי. כן, המשחק של הירוקים (19.45) בליגה האירופית נגד סטאד ראן באצטדיון רואזון פארק הרבה יותר חשוב ממשחקים מול נתניה וסכנין, וגם יותר מהקרבות נגד באר־שבע ומכבי ת"א. אף מועדון באירופה לא התקדם באמצעות התרכזות בזירה המקומית.
מכבי ת"א ומכבי חיפה רוצות להראות לשחקנים שהן מקפצה לליגות גדולות יותר? רק המפעלים האירופיים יעזרו להן להוכיח את זה. כשבאיירן מינכן רכשה את דניאל פרץ, היא לא הסתכלה על הרקורד שלו בליגת העל. את יאנג בויז לא עניין שענאן חלאילי שיחק בנוער בעונה שעברה. את שתיהן עניין קודם כל מה הם עשו במסגרות הבינלאומיות (נבחרת ומפעלים אירופיים). הפנדל שדניאל פרץ עצר בלרנקה שווה חמישה פנדלים בליגה, ובישול אחד של חלאילי במוקדמות הצ'מפיונס שווה יותר מעשרה במסגרת מקומית.
מי זוכר את הלחם והחמאה
האוהדים והשחקנים יגידו שהליגה היא "הלחם והחמאה", אבל את מה זוכרים יותר? את הניצחון על יובנטוס או את משחק האליפות מול מכבי נתניה בעונה שעברה? את האליפות הצהובה עם פאקו אייסטראן או את ה־2:4 של מכבי ת"א על פרנקפורט בליגה האירופית? אפשר להמשיך עוד ועוד. תשאלו כל אוהד הפועל ת"א אם הוא היה מוותר על המסע המופלא בגביע אופ"א ב־2000/01 בשביל אליפות. בסבירות גבוהה הוא יענה "בחיים לא". אליפות זה יפה, זיכרונות מאירופה נשארים לנצח.
לשתי הקבוצות יש הזדמנות לעשות עונה גדולה באירופה, אם רק ירצו את זה באמת. מכבי ת"א יכולה לסיים במקום הראשון בבית שלה ולהעפיל ישירות לשמינית גמר הקונפרנס ליג, וזה הדבר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניו של רובי קין בתקופה הקרובה. מכבי חיפה קיבלה הגרלה לא פשוטה ו"אפורה", אבל סוכנויות ההימורים נותנות לה סיכוי לא רע להעפיל לשלב הבא של הליגה האירופית. אם לא אחד משני המקומות הראשונים, היא צריכה להילחם על המקום השלישי שמוביל לשלב הפלייאוף בקונפרנס ליג. צריך להיות עיוור כדי לא לראות את גודל ההזדמנות.
מה שהופך מועדון ישראלי למועדון אירופי הוא מסורת הצלחות במפעלים האירופיים, לא שליטה בליגת העל. להעיד על עצמך שאתה מועדון אירופי בזכות תקציב גבוה ואליפויות בליגת העל זה כמו לשים כוס פלסטיק על גלגל האופניים שלך ולגרום לכולם לחשוב שאתה נוסע על אופנוע.
