כשהיה בן 21, לפני שלוש שנים, שארל לקלר קיבל את האשראי הגדול ביותר בעולם, כשעבר למושב הנהג במכונית הפורמולה 1 האדומה והאייקונית של פרארי. עם רמת הכישרון שהביא לקלר מקבוצתו הקודמת, סאובר השוויצרית, ראשי פרארי ידעו שזה רק עניין של זמן עד שיחזיר אותם לפול פוזישן, בדרך לפסגת דירוג הנהגים והיצרנים - מקום שלא ראו מאז 2007.
השאלה שעלתה לאוויר לא הייתה האם לקלר ראוי למקום שניתן לו, אלא מתי יממש את האמון שה"סקודריה פרארי" - קבוצה בה מרוץ נטול ניצחון הוא אכזבה ועונה שמסתיימת ללא אליפות היא כישלון - נתנו בו, כמחליפו של קימי רייקונן הפיני. כעת נראה שהילד ממונאקו, שחווה קריירה מטלטלת של טרגדיות והצלחות, הגיע לנקודה שבה הוא לא מתבייש לסמן את ראש הפודיום כמטרה, הכל כדי להסב גאווה ליקרים לו שמשגיחים עליו מלמעלה.
השנה הזו הייתה ייחודית עבור הנהג בן ה-24 ממונאקו, נסיכות בעלת שם ומעמד בעולם המוטורי. מתוך שלושה מרוצים עד כה העונה, לקלר עמד על ראש הפודיום פעמיים (פעם אחת במקום השני), כשגם קבוצתו ניצבת בראש טבלת היצרנים ומותירה מאחור את מרצדס, רד בול ומקלארן.
צריך להבין שרק שלוש שנים לפני כן הצטרף לקלר לאקדמיה לפיתוח נהגים של פרארי. הוא זכה באליפות ה-GP3, ושנה לאחר מכן זכה באליפות הפורמולה 2. בהקפה השישית של מקצה הדירוג של המרוץ בגראנד פרי בחריין ב-2019, גרם לכל הספקנים להתבדות, כשהותיר את חברו לקבוצה דאז, שזכה ארבע פעמים באליפות הנהגים, סבסטיאן פטל, הרחק מאחור.
יותר מרשים מהקצב על המסלול, שהעניק לו את עמדת הפול פוזישן (העמדה הטובה ביותר לזינוק) למחרת, הייתה זו הבגרות שהפגין הנהג הצעיר. על אף שחוסר מזל בדמות בעיות חשמל במכוניתו פגע בו וגרם לו לאבד את ההובלה ולסיים רק שלישי, הייתה זו הפעם הראשונה בקריירה בה ניצב על הפודיום והתיז לכל עבר את השמפניה מהבקבוק הענק. מכאן והלאה, לקלר חרך את האספלט וכמעט ולא נטש את החמישייה המובילה בכל מרוץ. "אני חושב שאנחנו תמיד צריכים להסתכל על הצד החיובי", אמר לאחר אותו מרוץ והביט אל המטרות שחיכו לו בעתיד. "למען האמת, הלחץ הוא לא משהו שאני מרגיש. אני מתמקד בנהיגה ובהנאה ממנה, ממש כמו שהיה כשהייתי נהג קארטינג".
ותודה לאבא
כשחוזרים אחורה בזמן, אל סיפור הרקע של לקלר, הבגרות שלו לא תפתיע אף אחד. את צעדיו הראשונים על המסלול המוטורי עשה בשנת 2001, בעודו בן 4 בלבד, כשביים מחלה כדי לא ללכת לגן ונלקח על ידי אביו הרב למסלול קארטינג שהיה בבעלות חברים של המשפחה. שם אפשר לו פיליפ ביאנקי, בעל המקום, לנהוג באופן עצמאי, עד שנגמר לו הדלק. בדרך הביתה, אמר שארל הצעיר לאביו כי כשיגדל, יהיה נהג מרוצים. ואכן, זה מה שעשה בשנים הבאות, כשגרף תארים בעודו בן 8 בלבד כשהחל לנהוג באופן תחרותי על מסלול הקארטינג. הוא זכה 3 פעמים ברציפות באליפות צרפת ולא הפסיק ללחוץ על הגז, תוך שהוא הופך לזוכה הצעיר ביותר אי פעם. בהמשך הגיע לקלר למקום השני באליפות העולם, כשהוא סגנו של נער הולנדי אלמוני, מקס ורסטאפן שמו (אלוף הפורמולה 1 המכהן).
המחסום הגיע בשנת 2010. בשל העלויות הגבוהות של העיסוק בתחום, שמצריכות הגעה ממשפחה מבוססת כלכלית או קבלת גיבוי של ספונסרים עשירים, שקל הנהג הצעיר לפרוש, זאת על אף שנולד במונטה קרלו, הרובע האמיד ביותר בנסיכות מונאקו. שארל נולד להרב, נהג פורמולה 3 בשנות ה-80 וה-90, ולפסקל, איתה הייתה לו מערכת יחסים חמה ואוהבת, ב-16 באוקטובר 1997. "ההורים שלי לא עשירים במיוחד, סבא וסבתא שלי היו קצת יותר עשירים, אז הם עזרו לנו לשלם על המלונות", הסביר שארל, אשר לעזרתו הגיע ז'ול ביאנקי, בנו של בעל מסלול הקארטינג, אשר לקח את הנהג הצעיר תחת חסותו וייעץ לו לא לוותר ולהמשיך בדרך להגשמת חלום ילדותו.
ביאנקי, נהג צרפתי במכונית פורמולה 1 בעצמו, פנה למנהלו האישי ניקולה טוד וסיפר לו על לקלר. הצעד הזה, התברר בדיעבד ככזה שהציל ללקלר את הקריירה. המעבר מקארטינג למכונית עבר חלק וב-2016, בעונתו הראשונה ב-GP3, זכה לקלר באליפות. שנה אחר כך עבר לפורמולה 2 ושוב הוכתר לאלוף, במקביל להיותו חלק מאקדמיית הנהגים הצעירים של פרארי, שם ביצע מבחנים במכוניות פורמולה 1.
"הסכנה היא חלק מהחיים"
אך למרבה הצער, דווקא בעת הפריחה והנסיקה המטאורית, החלו לנחות על שארל הצעיר הטרגדיות. ב-5 באוקטובר 2014, במהלך גראנד פרי יפן, איבד ז'ול ביאנקי שליטה במכוניתו בשל תנאי כביש רטובים מאוד. הוא פגע עם רכבו ברכב שירות שעמד לצד המסלול וסבל מפגיעה מוחית, שהותירה אותו בתרדמת עד למותו ב-17 ביולי 2015. "אני יודע שהסכנה היא חלק מהמרוצים, אבל בתא הנהג אני לא חושש שמשהו יקרה ורק מלא בזרם האדרנלין", הצהיר לקלר ואף הנציח את זכרו של חברו הטוב, כשחבש בגראנד פרי של מונאקו בשנת 2019 קסדה עם עיצוב מיוחד כמחווה לביאנקי. הקסדה המעוצבת נשאה בצידה השני את הזיכרון למכה השנייה שנחתה על שארל, כשאיבד את אביו בשנת 2017, לאחר שנפטר כתוצאה ממחלה ממושכת בעודו בן 54.
8 צפייה בגלריה
כמעט ולא נטש את החמישייה המובילה בכל מרוץ. המכונית האדומה של פרארי ולקלר
(צילום: GettyImages)
הרב המנוח, היה זה שבזכותו שארל שיחק במכוניות צעצוע של פורמולה 1 בעודו צופה במרוץ הרחובות המפורסם, האיש שבזכותו התאהב בספורט המהיר בעולם. שלושה ימים בלבד לאחר מות האב, אסף עצמו לקלר ועלה למקצה הדירוג בבאקו שבאזרבייג'ן ואף סיים ראשון (גם במקצה שלמחרת). "הראש שלי היה במקום אחר, אבל אמרתי לעצמי שעליי להתרכז ולעשות את הטוב ביותר למען אבי, כי אין ראוי ממנו. דמעתי מהתרגשות והייתי בטוח שהסבתי לו אושר וגאווה שם למעלה. אני אסיר תודה על מה שהוא עשה עבורי במהלך על חיי, אין ראוי ממנו", אמר לאחר אותו ניצחון.
לקלר החל, כאמור, את קריירת הפורמולה 1 שלו בקבוצה הצנועה סאובר. על אף היעדר היומרות של קבוצתו, סיים הנהג ממונאקו במקום ה-13 בדירוג הכללי. שנה לאחר מכן, ביצע את המעבר לפרארי, אך למרות כל היוקרה, לקלר נשאר יציב על הקרקע - תכונה שמקנה לו את אהבת הקהל וכבוד מצד יריביו על המסלול.
"יש לו קריירה ארוכה לפניו, אבל אני ללא ספק מצפה לתחרות רצינית מצידו כי הוא מוכשר מאוד יחסית לגילו הצעיר", החמיא לואיס המילטון. "שארל צעיר, אינטליגנטי ומוכשר. אני מאמין שיש לו את השילוב הנדרש של אופי וכישרון", החמיא הנהג הוותיק פרננדו אלונסו ללקלר, שבחר את המספר 16 כהומאז' ליום בו נולד בחודש אוקטובר. אגב, לקלר היה לנהג הצעיר ביותר מאז 1961, שמייצג את הענקית המוטורית מאיטליה, אז עשה זאת ריקרדו רודריגס המקסיקני שהצטרף לפרארי בגיל 19 שנים ו-208 ימים (לעומת 21 שנים ו-152 ימים של לקלר). גם כאן, חווה לקלר טרגדיה, שלישית במספר, כשאיבד את חברו הטוב למסלול, אנטואן הובר, נהג הפורמולה 2 הצרפתי, שנהרג במסלול ספא-פרנקורשמפ בבלגיה ב-31 באוגוסט 2019. התאונה הקטלנית קרתה יום לפני שלקלר זכה בניצחון הראשון שלו ב-2019, אותו הוא לא חגג על הפודיום, אלא רק הקדיש אותו לחברו המנוח.
סוף מהאגדות
לעתים קרובות אומרים שלאגדות יש סוף טוב. סיפורו של לקלר הוא אכן סיפור אגדה, ממש כמו סינדרלה, של נהג שהגיע מלמטה וצמח בהדרגה בדרך אל האושר. אם הוא לא היה נהג מרוצים, יש שיגידו שלקלר בהחלט יכול היה להיות דוגמן או שחקן. הוא אוהב אופנה ומוזיקה. מנגן בגיטרה ופסנתר, מקשיב לכל הז'אנרים, מלבד ראפ ומוזיקה קלאסית (למרות שאם היה צריך לבחור, הוא היה נשאר עם קולדפליי) ואף נחשב לחובב כדורגל ורכיבת אופניים. יש לו שני אחים, הצעיר שבהם, ארתור, בן 21, שהולך בעקבותיו ונוהג כעת בפורמולה 3. האח הבכור, לורנצו בן ה-33, עובד בחברת ייעוץ להשקעות. שארל מתגורר במונטה קרלו יחד עם חברתו, שרלוט שיין, גם היא ילידת מונאקו, בת ה-22, דוגמנית ומשפיענית רשת. בכלל, לקלר ידוע כאיש שאוהב להיות בחיק משפחתו.
לאחר שחתם לאחרונה על הארכה לחוזה שלו עם פרארי לעונת 2022, בעבור כ-12 מיליון דולר, נראה כי החיבור בין לקלר הצעיר לבין פרארי נמצא בשיאו, ממש כמו מכונית שמאיצה בישורת במהירות העולה על 300 קמ"ש.
בעודו צובר ניסיון, ימשיך לקלר לעשות את מה שהוא עושה בשנים האחרונות: להתחרות למען אביו ולמען חבריו ביאנקי והובר, ששומרים עליו מלמעלה. "הם מעניקים לי עוצמות בזמנים קשים. אני חושב עליהם ושואב כוחות כדי להסב להם גאווה ואושר. לכן עליי להתמקד בניצחונות כדי לוודא שהם מחייכים", אמר לקלר.
כעת, יהיה מרתק לראות האם העוצמה שהחל איתה את העונה המוטורית הנוכחית, יחד עם התנופה מקבוצתו, תביא אותו ואותם לראש הפודיום גם במרוץ האחרון שיתקיים בנובמבר באיחוד האמירויות. "זה רק עניין של זמן עד שלקלר יהפוך לאלוף העולם", אמר כריסטיאן הורנר, מנהלה של קבוצת רד בול על הסוס האדום הדוהר של פרארי, ששועט קדימה כדי להגשים את החלום. שלו ושל אביו.
פורסם לראשונה: 16:12, 19.04.22
