בין 2008 ל-2012 להפועל ת"א היה רצף מדהים של ארבע שנים בלי להפסיד בדרבי למכבי ת"א. הבדיחה הנפוצה באותן שנים הייתה על כלב שנובח (או קופץ) בכל פעם שהפועל מנצחת את מכבי. "ומה הוא עושה כשמכבי מנצחת?", נשאל, והפאנץ' המקובל היה: "לא יודע, יש לי אותו ארבע שנים".
ארבע השנים בלי ניצחון בדרבי נצרבו היטב אצל אוהדי מכבי ת"א, והמועדון החליט שאסור שזה יקרה שוב. אפשר לאבד אליפויות, אפשר להפסיד גביעים, אבל אסור להפסיד להפועל ת"א.
2 צפייה בגלריה
ורמוט
ורמוט
זוכרים? גילי ורמוט חוגג בדרבי האדום האחרון, ב-2014
(צילום: ראובן שוורץ)
שבירת הרצף של האדומים - שטעמו ניצחון בדרבי בפעם האחרונה ב-26 באפריל 2014 - איפשרה למכבי ת"א לצאת לדרך חדשה, וגם לזכות באליפות אחרי עשור. כשהרצף התחיל, הפועל עוד הייתה קבוצת צמרת עם סגל שהיה יכול לזכות באליפות. אבל המכות שנחתו עליה בעשור האחרון נותנות להפסדים בדרבי את הפרופורציות הנכונות.
אין אליפות? לא נורא, העיקר שת"א צהובה - והיא תישאר כזאת גם בשנה הבאה. הרצף הזה יישבר מתישהו, אבל עד שזה יקרה - האוהדים הצהובים מתכוונים ליהנות מכל רגע. והאדומים? תנו להם קודם כל להישאר בליגה
פירוק, ירידת ליגה, וניסיונות כושלים לבנות קבוצה מצליחה בתקציב צנוע - שום דבר לא הלך טוב להפועל ת"א בעשור האחרון, הדרבי הוא רק אחד סימפטום. מכבי - שבפרק הזמן הזה ניצחה 20 דרבים בכל המפעלים וסיימה שבעה בתיקו - הפכה את העניין הזה לאתגר בלתי אפשרי עבור הפועל. קבוצות אחרות יכולות לתפוס את מכבי חולמת או חלשה - הפועל ת"א לא. החגיגות בניצחון שישבור את הרצף יהיו עצומות, כי עכשיו ניצחון בדרבי יהיה עבור הפועל ת"א יותר מיוקרה עירונית, אלא סימן שהמועדון יצא לדרך חדשה.
מנגד, מכבי ת"א היא כבר לא הקבוצה החבוטה מ-2008, ולא הקבוצות התמימות שמיץ' גולדהאר בנה בתחילת דרכו. מכבי ת"א חזרה להיות אימפריה שכולם חוששים ממנה, כל הזמן. אוהדים צהובים רבים גדלו על מיתוס הקבוצה הווינרית, המעצבנת, שלא יודעת להפסיד, אבל ראו מול העיניים קבוצה שמפסידה לשמשון ת"א בגביע. עכשיו הם חיים את החלום.
2 צפייה בגלריה
מכבי ת"א הפועל ת"א
מכבי ת"א הפועל ת"א
הדרבים הפכו לחגיגה של מכבי
(צילום: עוז מועלם)
קין: "ריינה קבוצה טובה, יהיה משחק קשה"
(ONE)
למכבי יש קבוצה עם תקציב עתק שדורסת את הליגה. אולי היא לא זוכה באליפות כל שנה, אבל כמעט בכל עונה היא במאבק על התואר. מכבי מגיעה לכל דרבי כאילו זה משחק העונה. כשמולה עומדת בדרך כלל קבוצה חלשה, אז התוצאה כמעט תמיד תהיה ניצחון. היא גם יצרה יתרון עצום על רוב הליגה, אבל מול הפועל ת"א היתרון הזה הפך לגדול עוד יותר. כי מכבי באה במוכנות שיא למשחק כשהיא בכל מקרה הפייבוריטית, וכך חמש שנים בלי הפסד הופכות לעשר. וכשמכבי עולה ל-0:1 בדרבי, אף אחד לא חושב על איך צריך לשמור על התוצאה. כולם יודעים שהחגיגה רק מתחילה. כמה הפעם ייגמר? 0:3? 0:5? כל האופציות פתוחות.
לפעמים הפועל מוציאה איזה תיקו, אבל ברוב הפעמים הדרבי הוא טיול שעובר בקלות, אפילו לא מרגישים את הזמן. עבור האוהדים מדובר בפנטזיה שהתעוררה לחיים, אין אליפות? לא נורא, העיקר שת"א צהובה - והיא תישאר כזאת גם בשנה הבאה. הרצף הזה יישבר מתישהו, אבל עד שזה יקרה - האוהדים הצהובים מתכוונים ליהנות מכל רגע. והאדומים? כרגע אין להם זמן להתעסק ברצף כזה או אחר, תנו להם קודם כל להישאר בליגה.