האתלטיקה הישראלית עלתה לאחרונה לכותרות עם ההישגים במשחקים האולימפיים, שבהם קופצת המשולשת חנה קנייזבה-מיננקו דורגה במקום השישי, סלאמוויט באיולין-טפרי סיימה עשירית בריצה ל-5,000 מטר ובעלה מארו חצה 13 את קו הסיום במרתון.
אבל מדובר בדובדבן שבקצפת – כשלמעשה, רוב האתלטים המקצוענים בארץ מתקשים לשרוד את היום-יום. את הביטוי החריף ביותר למצב העגום מספקת אלופת ישראל בריצת 100 מטר משוכות, אלכס לוקשין, שהודיעה על פרישה משום שאין ביכולתה להמשיך ולהתאמן בגלל בעיות תקציביות.
"אני מתקשה להמשיך ככה", סיפרה לוקשין בכאב. "אם היה לי את השקט הכלכלי, אז הייתי יכולה להשקיע יותר באתלטיקה ולהתאמן פעמיים ביום, אבל מי יכול לחיות ממשכורת של 1,250 שקל, עוד לפני מסים. בזמן שאני טסה לחו"ל לתחרויות אני גם לא יכולה לעבוד, אז לא נכנסת בכלל משכורת. לפעמים אני משלימה את הכסף הזה בדוגמנות. ברגע שיהיה לי את הכסף הזה, אולי אוכל לעזוב את העבודה ולהתרכז באתלטיקה שאני כל כך אוהבת".
לוקשין בת ה-26 ממכבי חיפה, אלופת ישראל ב-100 מטר משוכות בשנתיים האחרונות, סימנה את אולימפיאדת פריז 2024 כיעד הגדול שלה, אבל זה כנראה כבר לא יקרה. בסך הכל היא מחזיקה בתשע מדליות זהב לאומיות, כשברזומה שלה נמצאות בין השאר גם אליפות ישראל ב-400 מטר ו-400 משוכות.
4 צפייה בגלריה
סלאמוויט באיולין-טפרי ומארו טפרי. רק מי שמצליח כמותם נהנה משקט כלכלי
(צילום: ראובן כהן)
שיאה האישי ב-100 משוכות, 13.58 שניות, נקבע השנה – הזמן הרביעי בטיבו לישראלית אחרי רשימה מכובדת הכוללת את אירנה לנסקי (12.80), אסתר רוט (12.93 שניות) וסבטלנה גנזדילוב (13.04 שניות).
איך באמת מסתדרים עם קצבה של 1,250 שקל בחודש?
"הכסף הזה מספיק לי רק לדלק. קשה ככה להתקדם ולכן אני צריכה גם לעבוד. אני מכירה עוד הרבה אתלטים וספורטאים שעושים את זה, כי אי אפשר להתקיים מהסכום הנמוך הזה. אני לא יודעת כמה כל אחד מקבל, אבל זה פשוט עצוב לי. אני יודעת שגם הם לא יתקדמו ויצטרכו כמוני לחפש עבודה".
איך מתייחסים לאתלטיקה בארץ בעינייך?
"לצערי, אף אחד כמעט לא מכיר את התחום הזה, רק לפעמים שומעים עליו כשהוא מגיע לאולימפיאדה עם ספורטאים ברמה גבוהה. ביום-יום לא מדברים על אתלטיקה. צריך להפוך את האתלטים לכוכבים, לתת להם גם להשתתף בפרסומות. גם חסרות תשתיות".
עם תקצוב קצת יותר ראוי, לאן יכולת להגיע?
"אני מאמינה שהייתי יכולה להגיע לאולימפיאדת פריז 2024. אני לא רחוקה מהקריטריון, אבל יש לי עוד דרך לעבור. כרגע זו בעיה, לשלב אימונים עם עבודה שבה את נמצאת מ-8:00 עד 17:00 ואז הולכת עייפה להתאמן. אם אכן תגיע העזרה, אני כבר אכוון אל המטרה הקרובה, שהיא אליפות אירופה שתתקיים בפריז בקיץ הבא".
איך את רואה את עתיד הענף בארץ בעוד עשר שנים?
"מת".
מילה קשה.
"כן, אני יודעת. כשאתה רואה בכל שנה פחות ופחות אתלטים, לשם הענף צועד. לפני עשר שנים באליפות ישראל היו פי שניים אתלטים. היום המקצים בקושי מלאים, אולי רק ב-100 מטר. בכל שאר המקצועות קשה להשיג אתלטים".
