"אגלה לך משהו, כמעט סגרתי כמנהל מקצועי בקבוצה בליגת העל. הרגשתי שזה יכול היה להיות טוב, זה הלך לכיוון חיובי, אבל בשנייה האחרונה זה לא הסתדר. היו גם שני מועדונים שהציעו לי לאמן. בינתיים אני נהנה מכל רגע עם האישה והילדים".
שנה וחצי אחרי שעזב את בית"ר ירושלים, יוסי בניון חושף בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" כי היה לאחרונה על סף סגירה כמנג'ר של מכבי נתניה. הצדדים ניהלו פגישות ומגעים חשאיים, אך הם לא הבשילו לכדי סיכום.
"לא לחוץ לכסף של הכדורגל"
הילד הנצחי (41) נחשב עבור רבים לכדורגלן הישראלי הגדול בכל הזמנים. ספק אם מישהו יצליח לשחזר קריירה שכוללת רזומה בשלושה מהמועדונים הגדולים באנגליה (ליברפול, צ'לסי וארסנל), עשרות משחקים בליגת האלופות ושיא הופעות בנבחרת (102). אז איך ייתכן שהאיש שכבש כל פסגה אפשרית נמצא מחוץ ללופ בשכונה הקטנה שלנו?
"אני כל היום במגרשים עם הילדים וזה כיף אדיר, קצת חופש אחרי שכל החיים שלי נעו סביב הכדורגל שלי", הוא מספר. "אם היו דברים מעניינים, כבר הייתי שם. לא רואה כרגע אופציה אטרקטיבית שאני מסרב לה או בורח ממנה. אני לא לחוץ כלכלית, ברוך השם. לא צריך לרדוף אחרי הכסף. חשוב לי להישאר נאמן לעקרונות שלי".
היו לך הצעות לאמן את קבוצות הנוער של ויאריאל וסביליה. זה משהו שעוד יכול לקרות?
"קיבלתי את ההצעות האלה, הן עדיין על הפרק ויכול להיות שאאמן שם".
אולי הגעת מוקדם מדי לתפקיד המנהל המקצועי בבית"ר?
"יכולתי להמשיך לשחק שנה נוספת, אבל אז משה חוגג אמר שהוא רוצה שאנהל והגעתי למסקנה שזה הזמן הנכון. נכנסתי לתפקיד גדול וחשוב, עבודה קשה שנהניתי ממנה בכל רגע".
איך היית מגדיר את העונה שלך בבית וגן?
"הצלחתי חד-משמעית. קיבלתי קבוצה מפורקת, הבאנו הרבה שחקנים חדשים שהיו צריכים חיבור. הייתי רחוק שנות אור מהתקציבים של הגדולות, לא דיגדגנו אותן אפילו. בניתי בשנה הראשונה קבוצה טובה מאוד יחסית לתקציב. אם אני מסתכל על הקישור שהיה לנו, עם גדי קינדה, מיכאל אוחנה ועלי מוחמד, זה כמו חלום היום בבית"ר. אנשים חשבו שאגיע וישר ניקח אליפות, אבל אי-אפשר לזלזל במקום השלישי ובכרטיס לאירופה - זה מעל ומעבר יחסית למשאבים שהיו לנו. אם הייתי נשאר עוד שנה-שנתיים, גם היינו רצים לאליפות".
ההחלטה להניח את המפתחות אחרי שחוגג פיטר את רוני לוי הייתה חריגה במציאות שבה מאמנים או מנהלים מקצועיים מתרפסים בפני הבעלים.
"אז אני שונה, לא רוצה להיות כזה. ברגע שראיתי שפוגעים לי בסמכות, שלוש דקות אחרי זה כבר הייתי מחוץ לבית"ר. הרגשתי שלא אהיה שלם עם עצמי אם לא אלך, שלא אסלח לעצמי".
אבל יכול להיות שאותם העקרונות תוקעים אותך במקום.
"עקשנות זו תכונה חיובית. שלא יהיו טעויות: באירופה הבעלים לא מתערבים, הם שמים את הכסף ונותנים קרדיט למנהל המקצועי. מי שמתערב, ובארץ יש הרבה דוגמאות, זה הצליח. אם בעלים אומר לי מי ישחק או יתלבש, לא אהיה חלק מזה".
"אין מצב שאהיה בעלים"
מהן התחושות כשאתה רואה מה קורה היום בבית"ר?
"יש עניינים מסביב שאי-אפשר אף פעם לדעת לגביהם. הסיפור עם חוגג, פרשת השייח' - כל הדברים ההזויים קרו יחד בבית"ר. זה בלתי נתפס. ברגע שרוני לוי ואני עזבנו, הייתה ירידה מקצועית. הרי יש מישהו שהביא זרים וזו האחריות שלו. אם זה הייתי אני, היו נופלים עליי מכל הכיוונים. עכשיו קל יותר להעריך את מה שעשינו. הכיוון של בית"ר נראה מאוד לא טוב".
היית רוצה להיות בעלים?
"לא, ממש לא. בישראל זה בעיקר לזרוק כסף, אפשר לעשות איתו דברים חשובים יותר. אני רוצה להשפיע מקצועית, לא רוצה להיות בעלים מתערב".
כבר היית על סף סיכום כמנהל המקצועי של נבחרת ישראל, אבל אז הגיעה סאגת ההפרדה בין הצעירות לבוגרת והפילה את זה. פספוס, לא?
"היו דיבורים ופגישות ולפחות מהצד שלי חשבתי שהכל נסגר, אבל דברים השתנו. לא רוצה לפגוע באנשים כי אני מכבד אותם, אבל אל תאמין לאמירות כאלה ואחרות, זה בולשיט. היו דברים שלא התאימו לי. לא יכולתי לקבל את זה שמבטיחים משהו אחד ואני נתקל בסוף במשהו אחר".
אם היו מתקשרים אליך היום מההתאחדות ומציעים לך לאמן את הנבחרת?
"אני לא חושב שנכון לענות על דבר כזה, כי זה ייראה כאילו אני עושה קמפיין לעצמי. זה לא האופי שלי. אני לא רודף אחרי תפקידים. אם נגיע לסיטואציה, אענה. סיימתי לאחרונה את קורס הפרו, אולי מתישהו אלך על זה".
עם יד על הלב, מצטער על כך שחזרת לסיים את הקריירה בישראל?
"חשוב לי שיידעו שמהרגע הראשון רוב האוהדים והתקשורת אהבו והעריכו אותי - יחס חם שאני מקבל עד היום ברחוב. אפשר להתאכזב מעונה כזו או אחרת, אבל אני לא מצטער שחזרתי. עמדתי לחתום בארה"ב לפני המעבר למכבי חיפה ובחרתי בה. אמרתי לאשתי מירית: 'קחי בחשבון שחודש-חודשיים, אולי חצי שנה, יקללו אותי, כי הם חושבים שיקבלו את יוסי בניון בן ה-20'. הייתי מוכן לזה נפשית, מה שהחזיק אותי היה האהבה המטורפת לכדורגל - לכן המשכתי לשחק עד גיל 39".
איך אתה רואה את רמת הכדורגל הישראלי והאימון?
"אני נמצא במגרשים ושומע דיבורים על כך שהרמה ירדה, אני גם חושב כך. יש היום יותר מדי קבוצות ללא קהל. אין בהן עניין, אין להן כסף להעמיד תקציב נורמלי כדי להביא שחקנים ברמה סבירה. רמת הזרים פה רחוקה שנות אור מהתקופה שלי. איתי שיחקו שמות כמו יעקובו, פראליה, רוסו, ז'וטאוטאס. בהפועל ת"א היה את פישונט והולמאי. אני לא רוצה להכליל לגבי רמת האימון, ברור שיש כאלו שלא עושים את העבודה כמו שצריך, וככה זה נראה".
אז אולי צריך להקטין את הליגה לעשר קבוצות?
"יכול להיות שזה רעיון טוב, ככה יהיו יותר מפגשים אטרקטיביים עם קהל גדול ועניין".
"היחסים עם חיפה מצוינים"
מחר (שני) יעלו שתיים מהאקסיות של בניון, מכבי חיפה ומכבי ת"א, לקרב לוהט בסמי עופר. הזיכרונות שלו מהתקופה בקריית-שלום שונים לגמרי מהכאוס הניהולי כיום. "אני לא רוצה להגיד שהכל שחור, אבל במכבי ת"א מבינים שהם שלא קיבלו את ההחלטות הנכונות", מתייחס בניון למצב הנוכחי במועדון. "הביאו שחקנים ברגע האחרון וזה לא התחבר. לדעתי ההחלטה להמשיך עם פטריק ואן לוון הייתה לא נכונה".
תסביר.
"ראו שמכבי לא משתפרת, שהיא לא יצירתית, אלא רובוטית ושקופה. אמרתי לכולם שזה רק שאלה של זמן, מכבי זו קבוצה שצריכה לתקוף כל הזמן. עם מאמן אחר זה היה נראה אחרת".
הקאמבק בזמנו למכבי חיפה לא התרומם. איך היחסים היום עם המועדון?
"כמובן שהייתה אכזבה, אבל אנחנו כבר במקום אחר והיחסים עם יענקל'ה שחר ועוזי מור מצוינים. שני הצדדים הבינו שהיה צריך להתנהל אחרת אז".
הם חזרו להיות ארגון הכדורגל המוביל בישראל.
"יש הרגשה שהם חוזרים לשלוט, אולי אפילו לכמה שנים. הם לקחו סוף-סוף החלטות נכונות והביאו אנשי מקצוע מתאימים".
כל ארבעת הילדים שלך משחקים כדורגל. עד כמה אתה מעורב?
"אני כל היום בהסעות, באימונים ובמשחקים. אני אבא שקט במגרשים, מעודד ותומך. הבן הקטן שלי במכבי פ"ת, שני ילדים ברמה"ש, אחד חלוץ מהיר והשני שוער. מלחיץ אותי בכל משחק שמגיעים ליד השער שלו, כי אני רגיל להתקפה. ויש כמובן את הבת הבכורה שלי שכבר משחקת בבוגרות של רמה"ש".
איך נראה סדר היום שלך?
"הרבה משפחה, קצת ספורט. משחק פעם בשבוע עם חברים בכפר שמריהו. ממלא את היום בפגישות, קצת נדל"ן, אבל אני לא בכיוון של עסקים. כשיהיה משהו מאתגר במיוחד, אחזור".
