כאשר התחילה העונה, כל שלוש הגדולות היו מוכנות פחות או יותר לקראת חודש אוגוסט, הסגלים היו יחסית סגורים והמשחקים במסגרות האירופיות היו בעיצומם. באותה תקופה, מכבי ת"א נראתה המוכנה ביותר יחד עם הפועל באר שבע. ההימורים שלקחה מכבי חיפה בהתחלה נראו גבוהים מדי ויהירים במידת מה. במשחקים הראשונים מכבי ת"א הראתה עליונות מוחלטת, רכש מרענן ומוטיבציה גבוהה לשינוי המצב, ב"ש נתקלה בתקלה שהוציאה אותה מאיפוס ונראתה לא רלוונטית, ואילו מכבי חיפה שידרה בעיקר מצוקה שנבעה מההימורים שלקחה בבניית הקבוצה ומהשינויים הקיצוניים בסגל השחקנים שלה.
לאחר ה-7.10 הארור וחידוש הליגה, מכבי ת"א המשיכה בפורמה שלה והגיעה לשיא במשחק מול גנט, שם דרסה את הקבוצה הבלגית תוך תצוגת תכלית. בעצם ,מהמשחק הזה ועד היום הקבוצה נמצאת במגמת התרסקות שנובעת ממספר סיבות, ובראשן ניהול הסגל ע"י המאמן, אבל זה כבר נושא לטור אחר.
הנושא העיקרי צריך וחייב להיות מכבי חיפה, וכיצד שינוי המגמה בליגה הוא ניצחון בעיקר של מערכת ולא של אינדיבדואל כזה או אחר. נתחיל בסגל השחקנים: הוא לא היה מספיק טוב בתחילת העונה, ההגנה הייתה תלותית בסק, איתמר ניצן היה נקודת תורפה ענקית, לא היו לה שחקני כנף אלא אינפלציה של קשרי 10 והיה בולט החיסרון של קשר 6 דומיננטי. אז מה עשתה חיפה? בהגנה, האמון בשימיץ' השתלם וכעת הוא נראה כבלם אירופי יציב ולוחמני, היכולת של גולדברג השתפרה פלאים ובעיקר בולטת החלפתו של ניצן בשריף כיוף שמתגלה כשוער הטוב בליגה. נוסיף את קני סייף כרכש מתקן בינואר ואת ההתעלות של פיינגולד, והנה יש למכבי חיפה חולית הגנה משופרת לעומת תחילת העונה וכנראה הטובה בליגה בפער.
גם הקישור התייצב, וזו חולייה של אליפות. אמנם את החיסרון של שרי כנראה ירגישו רק במשחקי הפלייאוף, אבל עד כה כאשר עלי מוחמד וליאור רפאלוב מציגים יכולת של טופ ליגה בלגית, ומחמוד ג'אבר הוא סוג של אנרג'ייזר. קינדה וליאור קאסה עדיין טעוני הוכחה וקשה להבין את מידת השפעתם המיידית על הקבוצה, אבל המחשבה מאחורי הבאתם היא נכונה, כי לחיפה יש 3 קשרים טובים והשאר לא טובים מספיק. נכון היה לרענן וטוב מה שעשה אלברמן.
לגבי חוליית ההתקפה אין הרבה מה לומר, מלבד זה שגדל לחיפה שחקן מצוין בדמותו של חלאילי, שלפי הפרסומים יעזוב בקיץ תמורת כסף גדול. גם הוא לא נספר בתחילת העונה, בזמנו יותר הסתכלו על דיא סבע ופיירו. היפה בחלאילי הוא שמלבד הטכניקה הגבוהה והדריבל, יש לו ורסטיליות אשר מאפשרת לחיפה לשחק איתו ב- 3 מערכים שונים ללא חילוף. הוא טוב כקיצוני על הקו ב-2-5-3 , הוא יודע לשחק טוב את החלוץ השני, והוא במקור שחקן כנף ל-3-3-4 . הרבגוניות והיכולת שלו הן העוצמה של מכבי חיפה בהתקפה. כמובן שיש את דין דוד והוא חלוץ מעולה, אבל הוא יותר סוג של אלון מזרחי מודרני ופחות שחקן שיודע ליצור ולייצר. חלאילי נראה כרגע כאקס פקטור של האליפות לחיפה, וכדי לפשט למי שלא הבין: להביא שחקן זר בסגנון שלו לישראל יעלה לפחות 5 מיליון יורו.
אצל מסאי דגו מתגלות שתי יכולות אימון מרשימות: האחת - הוא יודע לנהל משחק ולהתכונן אליו, בעיקר בהתאמות שהוא עושה בסגנון המשחק של הקבוצה שלו נגד היריבה. היכולת השנייה היא יותר משמעותית, היכולת שלו לשפר ולמקסם פוטנציאל של שחקן. היכולת הזו היא זו שהחזירה את שון גולדברג לעצמו, גילתה את שימיץ', את עילאי חג'ג' ועילי פיינגולד, ומעל הכל מצליחה למצות את חלאילי. אחד ההימורים הגדולים, אם לא הגדול ביותר של חיפה, היה דגו, והוא פגע בענק. גם אם לא יזכה באליפות דגו הוא הצלחה: היכולת לנהל סגל עם הבנה טקטית ולהביא הכל בענווה וצניעות היא מעלה של אדם, וכל הכבוד לאלברמן ויעקב שחר על האומץ והחשיבה מחוץ לקופסה במינוי שלו.
דגו לא לבד. גל אלברמן עשה המון טעויות בקיץ, אבל יחד עם שחר הוא ידע להוסיף לארגז הכלים של חיפה עוד אפשרויות ודגו עצמו גילה מתוך הסגל יכולות חדשות. והנה האלופה חזרה למקום הראשון בליגה ולראש טבלת ההימורים כאלופה בפעם הרביעית ברציפות.
למרות כל הנאמר, מכבי חיפה עדיין לא בעליונות על הליגה. מכבי ת"א שם חזק וב"ש חזרה למרוץ. יחד עם פלייאוף קרב ובא הכל פתוח. מה שברור הוא שבפני מסאי דגו ראוי להוריד את הכובע ולומר כל הכבוד.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
