איליה נסטסה, הילד הרע של הטניס העולמי בשנות ה-70 וה-80, יושב במלון מפואר בקרלובי וארי, עיר הנופש והספא הצ'כית והססגונית, ומנסה להיזכר בביקורים שלו בישראל. "שיחקתי פעם בגביע ריקליס מול בראד גילברט - בחור אמריקאי -יהודי, ופתאום מסוקים ריחפו לנו מעל המגרש. כשראיתי את המסוקים, נפלתי מיד על הקרקע", הוא מתאר בפניי, בעודו קם ממושבו ומדגים איך הוא עשה אז פזצטא. "כולם מסביב התחילו לצחוק. השופט ירד מהכיסא שלו ואמר שאני יכול להירגע ושהכול בסדר. זה היה מצחיק".
בכלל יש לנסטסה זיכרונות מהמפגשים של נבחרת רומניה עם נבחרת ישראל: בבוקרשט ב-1969 רומניה ניצחה (נסטסיה גבר, בין היתר, על יוסף שטבהולץ וכן על אלעזר דודמן) 0:5 וכך במפגש בישראל ב-1971 (נסטסה ניצח את יהושע שלם ואת שטבהולץ) וגם מהמשחקים במשך השנים עם טניסאים ישראלים. "אני זוכר ששיחקתי פעם עם מישהו שהיה רופא, תכף אגיד לך את השם".
אתה בוודאי מתכוון לד"ר איאן פרומן?
"נכון. אגב, התארחתי פעם בתוכנית הטלוויזיה אמריקאית '60 דקות' והמראיין מייק וואלאס אמר לי: 'שמעתי שיש לך שורשים יהודים'. חשבו שהשם שלי הוא בעצם אלי - ואלי זה שם יהודי. והוא הוסיף: 'זה נכון שיש לך קרובי משפחה יהודים?' אמרתי: 'לא, אבל אני אתגייר מחר'. מייק תהה: 'באמת?' אז עניתי: 'כן, אבל אם תבטיח לי שזה לא יפגע בי. כי אני כבר מבוגר ולהתגייר זה כואב (הוא מתכוון כמובן לברית המילה. א"ק). אני עוד רוצה לעשות ילדים'. מייק התחיל לצחוק ממש. כולם באולפן צחקו. כולל הבחור על המצלמה".
נסטה מגלה שהוא עומד להגיע לביקור בישראל בשנה הקרובה. "אני הולך לעשות סיבוב בעולם עם חברי לנבחרת, יון טיריאק (כיום אחד האנשים העשירים ברומניה, א"ק). ליון יש מטוס משלו והוא טייס – אז ניקח את המטוס ונגיע לכל המקומות, כמו ישראל, שבהם שיחקנו פעם. נגיע גם אליכם. אבל הפעם לא נשחק טניס. אנחנו מגיעים רק כדי לראות איך זה להיות תייר במקומות האלה - בלי כל הלחץ. ננוח, נאכל אוכל טוב. כשאתה משחק יש רק לחץ. במהלך הקריירה שלי, גרתי עם טיריאק יותר משגרתי עם כל הנשים שאיתן התחתנתי גם יחד. לא היה לנו אז כסף ולכן חלקנו חדר. לקראת המסע המתוכנן אני צריך לארגן את הכול, כי יון הוא טמבל - הוא יודע איך להטיס מטוס, אבל לא מבין שום דבר בנשים".
בגיל 78, נסטסה, הפלייבוי של הסבנטיז, נשוי בחמישית ועדיין שמור היטב. "אני לא עושה יותר מידי בשביל לשמור על הגזרה. אני כן עושה כושר - נוסע על אופניים כל יום. אני לא יכול לרוץ - בגלל הברכיים הכואבות. הלכתי לרופא ואמרתי שהרגליים מכאיבות וביקשתי שייתן לי משהו. הרופא אמר: 'זו הייתה בעיה חריפה אם הרגליים לא היו כואבות לך, לאור כמה שהתרוצצת על המגרשים'. אמרתי לרופא: 'אני יודע, אתה לא צריך להזכיר לי כמה התרוצצתי!'"
9 צפייה בגלריה
"בכל פעם שבאמת נהניתי, קנסו אותי". נסטה בטורניר ווימבלדון 1980
(צילום: Standard/Hulton Archive/Getty Images)
לנסטסה יליד בוקרשט, שמור מקום של כבוד בספר דברי הימים של הטניס – הוא הראשון שדורג כמספר אחת ב-ATP, הדירוג העולמי ליחידים, שנחנך ב-23 באוגוסט 1973. ב-1972 נסטסה זכה באליפות ארה"ב הפתוחה (ניצח את ארתור אש אחרי חמש מערכות) והגיע לגמר וימבלדון. ב-1973 הוא קטף את התואר ברולאן גארוס וסיים ראשון בעוד 12 טורנירים. הוא שמר על המקום הראשון בדירוג עד יוני 1974.
"ג'וקוביץ' - הטוב ביותר"
נסטסה, שפרש ב-1985 בגיל 39, הוא אחד מעשרת השחקנים היחידים בהיסטוריה, שזכו ביותר מ-100 טורנירים של ATP (64 ביחידים ו-45 בזוגות). הוא בצדק נכלל בהיכל התהילה של הטניס. בימים אלה נערכת אליפות ארה"ב הפתוחה, ולמרות שנסטסה זכה באליפות הזאת (פעם ביחידים ופעם בזוגות), הוא לא ממש עוקב אחרי מהלכה. כך היה גם בווימבלדון האחרון. "אני לא עוקב אחר התחרויות האלה בטלוויזיה. אני מסתכל רק כשמגיע חצי הגמר והגמר. אין גם מישהו שאני מעודד במיוחד", הוא מתוודה. "קשה להשוות בין הטניס בתקופתי לבין הטניס כיום. כעת, הציוד אחר, השחקנים הרבה יותר פיזיים וחזקים, זוכים בנקודות כבר רק בזכות ההגשה. בכלל, הקצב מהיר יותר. כל סוגי הספורט הפכו ליותר מקצועיים, כי הם מכניסים הרבה כסף, וגם הפרסים עצומים. אגב, בתקופתי התחילו עם חסויות ועם מתן פרס כספי. זה היה כסף טוב. לא רק בשביל מישהו כמוני שבא מרומניה. הייתי הראשון שהייתה לו חסות של נייקי".
אז מי השחקן הטוב בכל הזמנים?
"נובאק ג'וקוביץ' הסרבי הוא השחקן הכי טוב שיש, בגלל שהוא זכה בהכי הרבה תחרויות גראנד סלאם. בסוף, כשעושים את הדירוגים, לוקחים את הבחור שזכה בהכי הרבה גראנד סלאמים - בשביל זה אנחנו משחקים. מי עוד? לדעתי הכי טובים בהיסטוריה הם רוד לייבר וקן רוזוול האוסטרלים ומנואל סנטנה הספרדי".
"זה רק מיתוס. כדי להיות עם 2,500 נשים זה אומר 25 שנים, כל יום אישה אחת אחרת - וגם זה לא מספיק. אמרתי לדבי: 'תקשיבי, זו האוטוביוגרפיה שלי - אסור לשקר באוטוביוגרפיות, אבל את יודעת שזה יהיה טוב למכירות של הספר'״
בימים אלה, מקדם נסטסה סרט תיעודי תוצרת HBO בשם "נסטי" על חייו ומעלליו, שאותו הוא יזם ("אני רוצה שיהיה למשפחה שלי משהו שבזכותו הם יזכרו אותי"). בסרט מתראיינים טניסאי עבר, כמו בוריס בקר, ביורן בורג וג'יימי קונורס, המעידים שנסטסה היה מגנט מבדר שהביא אנשים למגרשים, והוא בין האחראי לשינויים בענף והפיכתו לאטרקטיבי יותר. הבכורה של הסרט נערכה בפסטיבל קאן האחרון בנוכחותו, וכך היה גם בהקרנה בקרלובי וארי. הסרט קרוי על שם הכינוי שדבק בו – נסטי, כידוע, זה מרושע באנגלית. "הראשונה שקראה לי ככה הייתה ג׳ודי הילמן – טניסאית אמריקאית, ששיחקתי איתה בזוגות מעורבים. היא לא הצליחה לבטא את השם נסטסה ויצא לה: נסטי. בסוף היא אמרה: 'אני אקרא לך נסטי'. הסכמתי'".
עיצבן את ג'ון מקנרו
נסטסה שהיה גבר מרשים, תמיר, מצודד עם רעמת שיער, התפרסם לא רק בגלל הביצועים על המגרש. הוא נחשב לסמל סקס מבוקש. עד היום הוא מספק כותרות וחומרים לצהובונים ולאתרי הרכילות. במהלך המשחקים, נסטסה הפגין מזג סוער וחולל שערוריות, והתעמת עם השופטים ועם יריביו.
9 צפייה בגלריה
עם אישתו הראשונה דומיניק נטאשה
(צילום: McCarthy/Daily Express/Hulton Archive/Getty Images)
9 צפייה בגלריה
הראשון שדורג כמספר אחת ב-ATP. בווימבלדון 1974
(צילום: Evening Standard/Hulton Archive/Getty Images)
רשימה חלקית: במהלך טורניר ביוסטון, הוא איים: "אני הולך לחרבן לך על הראש" על אוהדת של יריבו, שנהגה למחוא כפיים בכל פעם שנסטסה טעה. ב-1975 ארתור אש ירד בגללו מהמגרש. כעבור שנה, נסטסה הושעה ל-21 יום ונקנס באלף דולר בשל שפה לא נאותה מול יריב גרמני. ב-1978, במשחק זוגות נגד בריטניה הוא קילל את דייויד לויד, אחרי שזה שאמר לו את דעתו עליו. בתגובה, נסטסה הנחית את המחבט שלוש פעמים על ראשו. שנה לאחר מכן באליפות ארה"ב, הוא עיצבן כהוגן את ג'ון מקנרו ואת שופט הקו. "זה היה קרקס הקרקסים", סיכם מקנרו את המשחק. ב-1994 הוא שימש קפטן נבחרת רומניה בגביע דייויס, ובמשחק החוץ מול בריטניה הורחק בשל 'גסויות והפחדה מתמדת".
נהנית להיות הבחור הרע?
"לא הייתי הבחור הרע. הייתי נורמלי לגמרי. נכון, אני קצת שובב - אני לא רוצה להיות אדם מושלם. אף אחד לא מושלם ממילא. ואם היו לי רגעים 'רעים' שילמתי עליהם. שילמתי קנסות והשעו אותי. בכל פעם שבאמת נהניתי, קנסו אותי. דרשו שאהיה מקצועי - אז רציתי שגם השופטים יהיו מקצועיים".
ובכל זאת, כשאתה מסתכל אחורה, אתה מתחרט על ההתנהגות הפוחזת שלך?
"אתה זוכר את 'בדרכי שלי' - השיר של פרנק סינטרה ששרתי בתוכנית 'הזמר במסכה' ברומניה ומופיע בסרט עליי, ומה שנאמר בו? 'יש לי כמה חרטות, אבל אני לא רוצה להעלות אותן' - אז כנ"ל לגביי. נהניתי מאוד בחיי, כך שאת החרטות אני משאיר מאחור".
זה נכון שבגללך יש בטניס תקנון התנהגות?
"אני חושב שגם בגלל מקנרו וקונורס, לא רק בגללי. אבל אני שמח שהחוקים האלה תקפים היום ושהם לא היו בתקופה שלי".
ב-2017, נסטסה שב לכותרות בגלל פרשה שערורייתית מפוקפקת במיוחד. במסיבת עיתונאים שנערכה לפני מפגש בין נבחרות הנשים רומניה לבריטניה, נסטסה תהה לגבי צבע עורו של התינוק העתידי של הטניסאית סרינה וויליאמס ההריונית: "באיזה צבע ייצא - שוקולד עם חלב?" וויליאמס הזועמת השיבה בפוסט באינסטגרם שהפך ויראלי. נסטסה סירב להתנצל. "לא אמרתי אף הערה גזענית", הוא אמר לתקשורת. "אם הייתי אומר שהתינוק שלה יצא מכוער, אז זה גזעני. למה שמישהו יהפוך את זה לכותרת? רק כדי ליצור סקנדל?" בכלל, באותו מפגש עם הבריטים, הוא איבד כל רסן בהתנהגותו השוביניסטית והלא תקינה פוליטית כלפי שחקניות ועיתונאיות.
מה לגבי פרשת וויליאמס? אתה לא מתחרט?
"זו הייתה בדיחה. אמרתי את זה כבדיחה. אפילו לא אמרתי את זה באנגלית – זה קרה במסיבת עיתונאים ברומניה והבנות שעמדו לצידי התחילו לצחוק, ומישהו מהתקשורת שאל: 'למה אתן צוחקות?' והבנות לא ענו אבל מישהו מהתקשורת הרומנית תרגם את מה שאמרתי וזה נהיה טירוף. אני לא גזען".
"לא רוצה לדבר על המוות"
לנסטסה יצא מוניטין של מאהב בלתי נלאה. בגיל 26 הוא הוא התחתן עם דומיניק, דוגמנית אופנה בלגית, שלה היה נשוי 10 שנים. לזוג נולדה הבת נטלי. אשתו השנייה הייתה השחקנית האמריקאית אלכסנדרה קינג, שלה נישא ב-1984, ואיתה אימץ שני ילדים, ניקולס ושרלוט. אשתו השלישית הייתה דוגמנית האופנה הרומנית עמליה תאודוסקו, שאיתה התחתן בשנת 2004. יש להם שני ילדים, אלסיה ואמה אלכסנדרה. הם נפרדו ב-2010. כעבור שלוש שנים הגיע תורה של דוגמנית האופנה הרומנית בריז'יט ספט. גם הנישואים האלה לא החזיקו מעמד והם התגרשו ב-2018. שנה אחרי זה, הוא נישא בחמישית והפעם ללואנה סימיון.
"אתה חייב להיות ממש אידיוט, בשביל להגיע לחצי גמר או לגמר ואז לצאת עם מישהי, כשיש לך משחק למחרת. ואני לא חושב שהייתי אידיוט. אחרי המשחקים, הייתי נשאר בחדר, בוהה בטלוויזיה. גם לא שתתי אלכוהול. רק אחרי שפרשתי התחלתי לשתות"
זאת הפעם האחרונה שאתה מתחתן?
"אמרתי לאשתי שאין לי זמן - כי אם יהיה לי זמן תהיה אישה שישית...", הוא צוחק.
אבל בסרט "נסטי" אמרת שתחייה לנצח.
"כן, ממש אמרתי את זה ככה, אבל אני לא רוצה לדבר על המוות. למה? אם אתה חי, תהנה מהחיים. המוות יגיע בכל מקרה".
אתה בוודאי רומנטיקן חסר תקנה - נראה שמעולם לא ויתרת למצוא אהבה שוב ושוב?
"נכון, אבל כשאתה בטורניר ויש לך ילדים - אתה לא יכול לקחת אותם ואת האישה 11 חודשים בשנה, בגלל שהילדים חייבים ללכת לבית הספר - וזו הבעיה. כשיש לך חיי משפחה, אתה חייב להיות שם בשביל המשפחה שלך, אבל אני אף פעם לא הייתי שם. הייתי רומנטיקן חודש אחד בשנה - בדצמבר. ואז בינואר התחלתי שוב את הסבב".
לפי הסרט "נסטי" היו לך המון פרשיות אהבים.
"אף פעם לא יצאתי עם בחורה, בזמן משחק בטורניר. אף פעם. זה היה החוק שלי. אתה חייב להיות ממש אידיוט, בשביל להגיע לחצי גמר או לגמר ואז לצאת עם מישהי, כשיש לך משחק למחרת. ואני לא חושב שהייתי אידיוט. אחרי המשחקים, הייתי נשאר בחדר, בוהה בטלוויזיה, מזמין שירות חדרים. ולמחרת שוב קם לשחק. אין לך חיים. גם לא שתתי אלכוהול. רק אחרי שפרשתי התחלתי לשתות".
האגדה מספרת שהיה לך רומנים עם 2,500 נשים. האמנם?
"כשעבדתי עם דבי בקרמן על האוטוביוגרפיה שלי, הדבר הראשון שהיא שאלה אותי היה: 'עם כמה נשים היית?'. אמרתי לה: 'סליחה, אם תשאלי אותי בכמה משחקי טניס שיחקתי, אוכל להגיד לך - אבל אני לא סופר את השמות של הנשים ולא שומר רישומים. זה לא משהו שאני עושה'. עבדנו יחד שישה שבועות על הספר וביום האחרון אמרתי לה: 'אני חייב לספר לך משהו'. דבי הסתקרנה ושאלה: 'מה? ספר, ספר - אני מקווה שזה על נשים'. עניתי לה: 'אני חושב שהיו לי 2,500 נשים בחיי' והיא אמרה: 'זה מה שרציתי לשמוע ממך!'".
אז באמת היית עם כל כך הרבה?
"זה רק מיתוס. כדי להיות עם 2,500 נשים זה אומר 25 שנים, כל יום אישה אחת אחרת - וגם זה לא מספיק. אמרתי לדבי: 'תקשיבי, זו האוטוביוגרפיה שלי - אסור לשקר באוטוביוגרפיות, אבל את יודעת שזה יהיה טוב למכירות של הספר'".
במשך שנים, נסטסה נע ברחבי העולם. הוא חי בניו-יורק, בלגיה, רומא ובעיקר בפריז. ובסוף בחר לשוב למולדתו ולהשתקע בבוקרשט. "חזרתי בגלל ההורים שלי. הם היו חולים על ערש דווי, אני לא רוצה לעבור לשום מקום אחר. אני מרגיש כאילו חזרתי לימי הנעורים שלי".
נסטסה שולט בחמש שפות, פרסם ספרים ואף שר מדי פעם. בביוגרפיה שלו רשום פרק פוליטי לא מוצלח. בשנות ה-90 הוא התמודד ללא הצלחה במרוץ לראשות עיריית בוקרשט. ב-1996 הוא נבחר לסנאט הרומני ונע בין מספר מפלגות. "החוויה שלי בפוליטיקה הייתה נוראית", הוא מתמצת את האפיזודה הזאת. "אני לא חושב שהאנשים שמעורבים בפוליטיקה רוצים להטיב עם האזרחים או עם המדינה. הם אנוכיים ונמצאים שם עבור עצמם".
פורסם לראשונה: 16:01, 23.08.24
