פאולו מאלדיני, המנהל המקצועי של מילאן, נוהג להשתמש כמעט בכל ראיון באותה מילה – "מחזוריות". חיי קבוצת כדורגל הם גלגל, לפעמים אתה למעלה ולפעמים למטה, ולא חסרות דוגמאות מרחבי העולם, במקרה של מילאן נדמה שהגלגל נתקע קצת, והיא נשארה למטה יותר מדי זמן, אבל הנה – מילאן חזרה.
11 שנים חלפו מאז זכתה הקבוצה באליפות האחרונה שלה, פרק זמן ארוך, ארוך מדי. עכשיו היא סוף־סוף קרובה לשבור את הרצף הזה, אחרי ניצחון קשה וחשוב השבוע בוורונה, קבוצה שכבר מנעה ממנה שתי אליפויות במחזורי סיום בעבר. המארחת כבר הובילה 0:1, אבל מילאן הגיבה בשלישיה שהחזירה אותה למקום הראשון, במאבק מול היריבה המרה אינטר.
שני מחזורים לסיום למילאן שתי נקודות יתרון על היריבה המושבעת אינטר. במקרה של שוויון נקודות בתום העונה, האדומים־שחורים יזכו באליפות, בעקבות תוצאות המפגשים הישירים בין שתי הקבוצות. כלומר מותר למילאן למעוד פעם אחת, להוציא תיקו אחד, אבל לא יותר.
אם תזכה בתואר, זאת תהיה כמובן החותמת הרשמית לכך שהאימפריה שוב איתנו. אבל גם במקרה של מפח נפש (וזו תהיה חתיכת מפח), אין ספק שמילאן במקום טוב בהרבה מזה שנקלעה אליו בעשור האחרון. זה לא קרה בבום, אלא בהדרגה ובזכות גורמים שונים המאפשרים לאוהדים שוב לצעוק "גראנדה מילאן" – מילאן הגדולה. ספק אם חובבי כדורגל צעירים – שגדלו על לאו מסי מול כריסטיאנו רונאלדו, ואחר כך על יורגן קלופ נגד פפ גווארדיולה – יודעים כמה גדול המועדון. מדובר בקבוצה המדורגת שנייה בהיסטוריה במספר הפעמים שהוכתרה כאלופת אירופה (7), והשנייה במניין הכולל של תארים אירופיים (17). בשני המקרים מקדימה אותה ריאל מדריד.
בעשור הראשון של שנות האלפיים זכו שני שחקני מילאן, אנדריי שבצ'נקו וקאקה, בכדור הזהב. הקבוצה עצמה הגיעה בעשור הזה לשלושה גמרים של ליגת האלופות, ולשתי זכיות בתואר בטווח של חמש שנים. במשך שנים הייתה מילאן אחד המועדונים המצליחים בעולם. לכן, כדי להגיע לתקומתה, צריך לחזור גם לנפילתה. וזה הייתה חתית נפילה.
עידן פירלו וברלוסקוני
מילאן זכתה באליפות האחרונה שלה ב־2011, עם התקפה שכללה את זלאטן איברהימוביץ', אלשנדרו פאטו ורוביניו. כל אחד הבקיע 14 שערים באותה עונה. ג'נארו גאטוזו וקלרנס סיידורף, שהפכו אחר כך למאמני מילאן (כמו פיפו אינזאגי שהיה חלק מהקבוצה ההיא), כיכבו בקישור. לצידם ליהטט הגאון אנדראה פירלו, שבסיום העונה עבר ללא תמורה ליובנטוס, והשאר היסטוריה.
סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה בשלוש קדנציות שונות, החזיק במילאן במשך 31 שנים. בשנה שבה פירלו עזב, ברלוסקוני התפטר מראשות הממשלה, לאחר שהאיחוד האירופי כפה על מדינתו תוכנית הבראה כלכלית. הוא השקיע הרבה פחות במילאן, וכשהפסיד בבחירות שנתיים מאוחר יותר נדמה היה שאיבד עניין. מילאן הייתה עשירה פחות, מנוהלת פחות.שחקנים כמו טיאגו סילבה וזלאטן נמכרו ואחרים, סמלים של המועדון, פרשו. במקומם הגיעו רכישות בינוניות. מאז שהמאמן מסימיליאנו אלגרי פוטר בתחילת 2014, ועד היום, החליפה מילאן שמונה מאמנים. הנפילה הייתה מהירה, והניסיון להתרומם במהירות נעשה פעמים רבות לא בחכמה.
ב-2017 מכר ברלוסקוני את מילאן לתאגיד סיני, שלא עמד בהתחייבויותיו הכספיות. שנה לאחר מכן עברה הקבוצה לידי חברת ההשקעות אליוט, שאמנם לא הזרימה כסף גדול וכנראה תמכור אותה בקרוב, אבל כן מינתה את מאלדיני לתפקידו. שם החל השינוי.
תקופת מאלדיני ופיולי
מאלדיני, הקפטן לשעבר ששיחק כל הקריירה במועדון, הרחיב את הצוות המקצועי. אחד מאנשיו הוא ג'פרי מונקאדה, הסקאוט הראשי שעבד במונאקו ומתמחה בשוק הצרפתי. כך לדוגמה הגיע למילאן הבלם פייר קאלולו, מקבוצת המילואים של ליון, והפך לאחת מהפתעות העונה. מאלדיני (ובמקרה הזה זלאטן ואוליבייה ז'ירו הם היוצאים מהכלל), החליט להתמקד בשחקנים צעירים לפני פריצה. פיקאיו טומורי, תאו הרננדז, סנדרו טונאלי, רפאל לאאו ואחרים, הם אלה שהקפיצו את מילאן מדרגה אחת למעלה.
אבל הם כמובן לא היחידים. הקאמבק שהחל בעונה שעברה – הראשונה אחרי שבע שנים שבה סיימה מילאן מעל למקום השישי – קשור גם לאיברהימוביץ'. השוודי אולי אינו מהשחקנים הבולטים העונה, גם כי היה פצוע, אבל יש לו תרומה גדולה. הוא משדר לכולם שמילאן טובה יותר מכל יריבותיה, ואחרי הניצחון בוורונה סיפר המאמן סטפנו פיולי על חשיבותו של זלאטן. "הוא אמר לכולנו משהו יפה", גילה פיולי. "זלאטן הסביר שכולם זוכרים את שחקני מילאן, רק אם זכו בסקודטו או בליגת האלופות, אז יש לנו שלושה משחקים לדאוג שיזכרו אותנו".
רפאל לאאו, אחד השחקנים המרשימים בעולם השנה, וטונאלי, הסמל החדש של מילאן, הביאו ניצחון בוורונה. אבל מעל כולם בולט המאמן. זו העונה השלישית של פיולי בקבוצה, והוא הביא לה הרבה תחכום.
פיולי משוגע על כדורסל, אוהב לקחת משם רעיונות. מילאן שלו משנה עצמה לפי היריבה. המבנה הבסיסי קבוע, אותו מערך, אבל השחקנים משנים מיקום תוך כדי משחק ובכל משחק בצורה אחרת. בוורונה, למשל, העמיד פיולי את טונאלי בעמדה גבוהה יותר במגרש. האחרון, קשר אחורי לרוב, כבש צמד ביום הולדתו ה־22.
פיולי, וגם פה אולי השפעת הכדורסל, שם דגש על שחקנים אתלטיים, לאאו בראשם, וגם הבלמים טומורי וקאלולו. בזכותם, וכמובן הודות לשוער מייק מניאן, ההגנה השתפרה. ליברפול היא היחידה שספגה פחות ממילאן בליגות הבכירות באירופה בשנת 2022.
כך, מילאן שוב בצד הנכון של מעגל החיים הספורטיבי ואצטדיון סן־סירו שוב מפוצץ. "כדורגל בנוי ממחזוריות", אמר פרנקו בארזי, שמחזיק בתואר סגן נשיא של כבוד במועדון. אותן מילים של חברו להגנה בעבר מאלדיני. "לא להיאבק על אליפות היה דבר כל כך משונה", הוסיף בארזי. "עכשיו זה מרגיש שוב נכון".
פורסם לראשונה: 13:50, 11.05.22
