הג'ורה
הנוכל ג'קי והשופר פייגנבוים
עדה יונת, אמנון שעשוע, יובל נח הררי, יצחק פרלמן, אוהד נהרין, יוסף סידר, ליאור רז, לינוי אשרם, ארטיום דולגופיאט – לא חסרות דוגמאות לישראלים שהביאו כבוד למדינה בתחומם, ומייצגים את כל מה שטוב ויפה בחברה שלנו. מנגד, ישנם גם טיפוסים שהסתבכו בפלילים ועושים לנו שם רע, כמו למשל נוכל הטינדר, וברמה המקומית ג'קי בן זקן.
בשנת 2017 דווקא שמענו ממנו פחות, משום שישב בכלא בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, השפעה בתרמית על שערי ניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. השופט המחוזי דוד רוזן פסק כי בן־זקן "פגע באלפי חוסכים תמימים מתוך בצע כסף, שיקר בחקירתו", ו"גמר אומר להעיד עדות שאינה אמת בבית המשפט". אולי בגלל הקביעות הנחרצות האלה, האסיר לשעבר נוהג לסגור חשבון עם שופטים. מהכדורגל.
בשבת, אחרי ההפסד למכבי נתניה, דיווח לירן ליאני כי במהלך המשחק צעקו לעברו בן־זקן, בנו ואחיו: “יא אפס מאופס, ערס. בושה, שיפוט חלש"... מי שמדבר על ערסים. הנוכל שהשתלט על הקופה ב-מ.ס אשדוד הוא לא הבעלים. עם קופת שרצים כמו שלו הוא גם לא יכול להיות. זה ממש לא מפריע לו לעמוד כבר שנים ליד הגדר, לקלל, לטנף ולהתגרות. באנשים, לא בתנינים מהספארי. הישראלי המכוער.
במקביל, הוא מחזיק בערוצי תקשורת למיניהם, שנותנים במה לטיפוסים מפוקפקים ולשפת ביבים. לא פלא שאפילו שי אביטל – סוכן הדוגמניות, שבמקום להתמודד עם עשרות תלונות להטרדות מיניות נמלט מהארץ – קיבל בערוץ האינטרנטי שלו ראיון מלוקק, כולל וקס ופוליש. בתוכנית "הצינור" ברשת 13 נחשף כיצד נרתמו שופרותיו של בן־זקן לסייע לאביטל בהכפשת המתלוננות נגדו. אחד מהם הוא פליט הריאליטי רונן פייגנבוים (הבן־של), שהסתבך בעבר בחובות עם השוק האפור, ומכהן כיום כ"מנכ"ל חטיבת ג' תקשורת" (לא ברור אם ה־ג' מסמל ג'קי או ג'ורה).
"חלק מהנשים השתמשו בך", אומרת שם מראיינת בשם חן עשור, לסוכן שכבר נאלץ לפצות בעבר דוגמנית שהתלוננה כי הטריד אותה מינית. "עשינו את התחקיר הזה במשך כמה חודשים, ואני מאוד מאוד מאוד מאמין למה שאתה אומר. פניתי למספר בחורות שדיברו, הן פשוט בורחו ומתחמקות", אומר ה"תחקירן" פייגנבוים לסוכן שבחר את מראייניו בקפידה, ונפרד ממנו במילים: "ריגשת אותנו מאוד". גם הבוס שלו, בן־זקן, בטח התרגש. הוא ואביטל מכרים ותיקים מאשדוד, ומה טבעי יותר מחיבור בין תת־רמה לתת־במה?
אתמול, אחרי עוד חשיפה של "הצינור" בדבר מעורבות של עובדיו בניסיון להכפשת המתלוננות, הבין כנראה בן-זקן כי יש חשש לעוד הסתבכות פלילית, והשעה את פעילות הערוץ שלו. מעט מדי, מאוחר מדי, צבוע מדי.
גם בתקשורת הספורט הארצית ובענף בכלל, לא חסרים מלחכי פנכה שעושים כבוד לאיש, שפתח בין השאר את שערי ה"אקדמיה" שלו לשחקנים שהפקירו את קורבנותיהם בכביש למוות. למרות הכל, קולגות שמחשיבים עצמם לאנשים מכובדים (אלונה ברקת למשל) הם ידידיו הטובים, ומאמנים אינטליגנטים לכאורה (כמו רן בן־שמעון), סרים למרותו ומחניפים לו על בסיס קבוע. כך נראית טבלת הערכים של הכדורגל הישראלי, שרוב שחקניה נמצאים מתחת לקו האדום. בראש מוביל בפער עצום מיץ' גולדהאר, ובמקום האחרון המיץ של הרפש.
הרדודים
ביובה של לילה
למרות שבספורט שלנו שום דבר לא יכול להיות מצחיק ועצוב יותר מהמציאות, יש דווקא תוכנית אחת שהייתה מתאימה בול לערוץ של בן־זקן. "בובה של לילה" ניסתה לשעשע, ולפעמים גם הצליחה, בעיקר בזכות החקיין המצוין מיקו ג'מאל. אלא שעם הזמן היא נקלעה לסחרור של מיחזור ונהייתה תוכנית קורעת לילדים מתבגרים בכיתה ו', שמספרים בדיחות גסות על בנות.
את בנצי, מומו ויודה'לה בגירסה הנוכחית מגלמים אבי נוסבאום, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף, שזורקים מילים כמו "שטרונגול" או "מנדבושקעס", ומתפקעים מצחוק מהשוסים של עצמם. איפה צחי נוי כשצריך אותו? לפעמים יש גם בדיחות לגיל הרך – כמו למשל אלי יצפאן שמחופש לאיתן תבריזי ואומר לבובה של רון קופמן: "אתה מחפש את הסיגריה שנבלעה לך בפופיק" אבל התוכנית האחרונה, כך סיפרו אנשים שהפנו אותי לשידור החוזר, לא סתם ירדה מתחת למפלס התחתון. היא ניפצה את שיא השפל.
אחרי שמיכאלשווילי זרק בדיחה על שחורים ("מנצחים בכדורסל ובאורגיות"), הוא התחפש למאמן הפועל ירושלים, זיו אריה, והקריא מכתבים של אוהדים המבקשים לחזקו. הגאג הזה נולד אחרי שאריה אכן הקריא מכתב תמיכה שקיבל לדבריו מאוהד בן ארבע, והיה בהחלט במקום – אלא שגם אחרי שההלצה מוצתה, התעקשו הכותבים להמשיך ולשחוק אותה, עד כדי ירידה על נכים ("כמה אחוזי נכות צריך בשביל להתחפש לשחקן בהפועל ירושלים"), וצחוקיה על השואה.
"שלום זיו, קוראים לי אנה פרנק. ראיתי את המשחק שלכם בעליית הגג, וצרחתי משמחה בגול. נכון, הנאצים תפסו אותנו, אבל היה שווה את זה", אמר מיכאלשווילי בגרסה האלף של אותה בדיחה, ונוסבאום, שבטח שמע אותה גם בחזרות, נחנק מצחוק ודפק על השולחן. מעניין בן כמה הילד המגודל שכותב להם את הטקסטים.
הצווחנית
אסייג מתעמרת בכתב (ומתנצלת)
צרחות כאלה לא זכורות מאז ה-" .M.A ,B.A... פסי־כו־לו־גית" שהטיחה שרה נתניהו ביועץ התקשורת של המשפחה. הכתב הבאר־שבעי איציק כלפי עלה לשידור קצת באיחור, בתוכנית הספורט ב"רדיו תל־אביב", וזכה לשטיפה פומבית – חיצונית ופנימית – מהמגישה המרעישה אופירה אסייג. כן, ההיא שנזפה בשרה נתניהו על התעמרות בעובדים "שרק ניסו להתפרנס בכבוד".
"כלפי, אנחנו מודים לך שהתפנית לעלות לדבר איתנו", זרקה לו הפטרונית בציניות, וכשניסה להסביר, היסתה אותו שוב ושוב בטונים מוגבהים, התעקשה להשפילו ככל הניתן, והודיעה: "אני מנהלת את השידור!" בצד ישב ונהנה לחמם את האווירה הגפרור והאיגנורנט הרב־ערוצי, איל ברקוביץ', שזרק לכתב מהדרום: "טוב שלא התפנית מחר". זהו אותו ברקוביץ', סמל למוסר עבודה, שפעם אפילו סיפר בגאווה איך "הרג" את סבתו, כדי שלא יצטרך לפרשן משחק ביום גשום בבאר־שבע.
אמש, בעקבות הביקורת, אסייג התנצלה. היא עשתה זאת בצורה מכובדת, ואפשר לקוות שהלקח נלמד: כשהזחיחות והכוחניות עולות לראש, היא וברקוביץ' נשמעים בדיוק כמו שרה ויאיר של הרדיו. AM ,FM.
5 צפייה בגלריה
אופירה אסייג ואיל ברקוביץ'. שרה ויאיר של הרדיו
(צילום: מתוך "אופירה וברקוביץ'", קשת 12)
האנגלוסקסים
גודס והנבחרת מדברים באנגלית
טורניר מוקדמות אליפות העולם בכדורסל הוא בדיחה. ב־NBA וביורוליג לא סופרים אותו, ומי שמגיעים לחלונות המשחקים (שיטה מטופשת בפני עצמה) הם בדרך כלל אלה שבמקרה התפנו מקבוצותיהם, או המחליפים של המחליפים. גם ככה, הצליח המאמן גיא גודס להוביל את ישראל לשני הפסדים רצופים מול נבחרת ממלאי המקום של גרמניה.
אבל הרגע הכי ביזארי היה דווקא בפסק זמן, על סף ההפסקה, במשחק הראשון בהיכל שלמה. על הספסל הקשיבו לתדרוך שחקני החמישייה – גל מקל, מקס היידגר, נמרוד לוי, בר טימור וגיא פניני, וגודס אמר להם, באנגלית: "פירסט אוף אול, פרשר, ברינג דה בול אאוט... נמרוד היר, גיא יו אר גוינג טו דה אנד, ווי האב טוונטי פייב סקנדס טו דה אנד. אנד יו פאס דה בול. אוקיי? לטס גו".
ונשאלת השאלה: למה? או בעצם, וואי? היידגר הוא בן להורים מגרמניה שהיגרו לארה"ב, שם נולד. באוקטובר 2020 חתם במכבי ת"א כישראלי (אימו יהודייה), והושאל לבני־הרצליה. בראיון מאותה תקופה הוא סיפר: "חגגנו בבית את החגים היהודיים. אמי דיברה הרבה על ישראל. כשאלמד עברית החוויה תהיה הרבה יותר טובה. בינתיים אני יודע רק כמה מילים שאלייז'ה בראיינט לימד אותי, כמו 'סבבה', 'שלום', 'יושב', 'חושב'. אני עוד עובד על זה".
והנה, כמעט שנה וחצי חלפו, ובמקום שהיידגר ילמד את השפה של הנבחרת בה הוא משחק, כולם מדברים אנגלית כדי שיבין. טוב נו, המורה לעברית עבר לשחק בטורקיה.
מילה זו מילה
"היינו קצת בהלם תרבות ברבע הראשון, וגיא ביקש ממנו לבוא חדים ורוצים לתת את האגרוף הראשון"
גל מקל, קפטן נבחרת 12 השבטים, מסביר בעגה המקומית את הטקטיקה לפני ההפסד הראשון לגרמניה
