האיוולת
הנבחרת הצעירה חשובה מהבוגרת
הנבחרות הצעירות נועדו למטרה אחת בלבד: טיפוח שחקנים לנבחרת הבוגרת. הן עצמן ממש לא מטרה, אלא בסך הכל אמצעי. כך מתייחסים אליהן במדינות כדורגל מובילות שחושבות לטווח הרחוק. בדיוק ההפך ממדינות כדורגל נחשלות, שמתמחות בקיצורי דרך, בחגיגות מוקדמות ובגניבת דעת.
מרקו בלבול, המאמן הזמני של הנבחרת המזדמנת, היה היחיד שאמר את האמת: משחק של נבחרת לאומית, גם אם מדובר בהכנה, תמיד חשוב יותר מכל טורניר של הנבחרת הצעירה, וברור שלמאמנה חייבת להיות קדימות בבחירת הסגל. אלא שאז הגיע יוסי בניון, מנהל מקצועי בן 24 שעות, ובלי שום קשר לפורים התחפש לאבו־עלי.
"אני צריך לקבל את ההחלטות המקצועיות", הסביר בניון את שליחת השוער דניאל פרץ לנבחרת הצעירה ופיטורי בלבול, וכמעט באותה נשימה סיפק גם גרסה סוציאליסטית: "זו הייתה החלטה של כל הצוות, של אורן חסון". סליחה? מה ליו"ר התאחדות ולהחלטות מקצועיות? ממתי עסקן קובע סגלים? ועוד אחד כזה שמושגים כמו מנהל טכני, מנהל מקצועי ומאמן יכולים להיות מבחינתו חופפים? חפיפניק.
רק שנה קודם הציע חסון לבניון להתמנות למנהל הטכני של הנבחרות הצעירות, אך המועמד ויתר בטענה שלא עמדו בסיכומים איתו. בתקשורת דיבר בשמו מי ששימש כסוכנו, ידידו ויחצנו. "חסון עקשן והוא רוצה לקבוע לבד דברים", תקף אז אבי נימני, והוסיף פרשנות: "מתברר שיש עוד אנשים שבוחשים ומתערבים וטועים בהחלטות". השבוע, כשבניון דיבר על החלטה משותפת של חסון והצוות בעניין השוער פרץ, עוד לקוח של נימני, המערבב הידוע לא השמיע טרוניות על הבחישות. כל עוד מקורבו שולט בעניינים זה בטח לא יזיק לעסקים, ואפשר להניח לעסקנים.
"צריך לתת לאנשים בכדורגל הישראלי לנהל. תמיד חשבתי ככה, מפספסים פה בגדול", הצהיר לא מזמן נימני. איך לא? הכי כיף לעבוד עם האחוקים מהשכונה, יד רוחצת יד ואפשר לסבן חופשי.
שלשום בגרמניה, נשא בניון את נאומו הראשון כמנטור הלאומי, ולפי הדיווחים הודיע ש"כל שחקן שיבקר את הנבחרת לא יזומן אליה בעתיד". כן, זה המחנך הדגול שעשה בעבר סצנות למאמנים שהורידו אותו לספסל, השליך פעם את סרט הקפטן, ואפילו סינן כמה קללות לעבר עוזר המאמן הלאומי. כלומר, אצל המנהל המקצועי בניון, השחקן בניון היה מושעה מהנבחרת.
והכי מרגשת הייתה פנייתו לשחקנים: "אני מצפה מכם להיות מחויבים למעמד הנבחרת, ולעשות את המקסימום לטובת הצלחתה"... בדיוק כפי שהוא עצמו הוכיח, בגימלים שחילק לכמה לגיונרים, ובשחרור של השוער פרץ לנבחרת הצעירה.
הבזבוז
יש מענק, אין מאמן
לכל הנבחרות הצעירות כבר מונה מנהל טכני, ההולנדי ילה חוס, ואפילו הצמידו לו עוזר וסקאוט מאנשי שלומנו – בוני גינצבורג ומשה סיני. מאמן לאומי עובד גם ככה מעט ימים בשנה, ויש לו מספיק זמן לעקוב אחרי שחקנים ולתכנן תכנונים. אז בשביל מה צריך בכלל מנהל מקצועי לנבחרת הבוגרת? אולי כדי שיישב עם האגו שלו ביציע האח"מים, ויוכל לפטר את המאמן שייכשל. בניון מכיר היטב את הפוזיציה מהשנה השחונה שלו באצטדיון טדי. תופעה המוכרת בשם: סינדרום אוחנה.
איזה מאמן נחשב שמכבד את עצמו, לא כל שכן זר בעל שיעור קומה, יסכים להיות כפוף למפקח שהוא בעצם טירון? כמה כבר יוכלו בהתאחדות לשלם לו, בהנחה שחלק ניכר מהכסף כבר הובטח למנהל המקצועי? בתוכנית החיסכון של הזגזגן חסון קודם ממנים, אחר־כך מממנים, ובעודף שיישאר יתחילו לחפש מועמד למישרה החשובה ביותר, במימון צנוע יחסית, ובתקווה לסגור עד המימונה.
"הכסף אף פעם לא עניין אותי", הצהיר אשתקד בניון, כשהשיחות עם חסון עלו על שרטון. השבוע, חוץ מהשדרוג במעמדו ובשכרו, החליטו הלארג'ים בהתאחדות לצ'פר אותו גם במענק של כמיליון שקל במקרה שנעפיל ליורו. איזה מזל, אחרת הוא בטח היה מתאמץ פחות.
הפיגורות
משניאור וגרונדמן לברומר וחרזי
נהוג לומר שבכדורגל, בשביל לקבל מקום בנבחרת אתה חייב לקרוע זוג נעליים. בניון, בהחלטה היסטורית נוספת, מינה למאמן איש צוות כושל שנקרע בעצמו.
בשבת האחרונה רשם אלון חרזי, בכובעו כמאמן קבוצת הנוער של מכבי חיפה, תבוסה ביתית בשיעור 6:0 למכבי ת"א. בכדורגל, לא בטניס. למנהל המקצועי הלאומי, שמאוד מחשיב תוצאות של שנתונים צעירים, זה לא הפריע. וכך, בזמן שאת נבחרת גרמניה יוביל בשבת הנס־דיטר פליק – עם עבר עשיר בבונדסליגה, מחזיק גביע האלופות עם באיירן מינכן ואלוף עולם כעוזר מאמן בנבחרת – בטראסט המוחות שלנו יהיה חרזי, שהרזומה שלו כמאמן בקבוצת בוגרים מסתכם בנפילה ובפיטורים מהפועל עכו. לצידו נראה את פול גרובס, שנראה לאחרונה כמאמן גלוסטר סיטי מהליגה המחוזית באנגליה, ופוטר אחרי רצף הפסדים, כולל תבוסה בסך 9:0. הוא וחרזי בטח יעבדו בעיקר עם ההגנה.
כראש הצוות הלאומי הוכתר גדי ברומר, מאמן נערים שלא אימן קבוצה בוגרת מימיו. עמנואל שפר, דוד שווייצר, יצחק שניאור ויעקב גרונדמן בטח מתהפכים בקברם, אבל אצל המנהל המקצועי החדש אין פשרות. דורש את המקסימום מהשחקנים, ואת המינימום מהמאמנים.
מלחכי הפנכה
התקשורת ותומר לוי מהללים
עבור חנפני התקשורת, ההחלטה לוותר על פרץ ולפטר את בלבול, הפכה את בניון למצביא קר־רוח שנועד להכרעות הרות גורל. למסיבת העיתונאים הדביקה לכבוד מינויו, הגיעו לברך ולהתחכך עסקנים אפורים (דוגמת חבר ההנהלה אבי קאופמן), וכתבים נרגשים שהתחרו בהאדרתו, משל היה אחד מגדולי הפוסקים בני דורנו.
"לראות אותך עם צעיף (של נבחרת ישראל) זה וואו!" אמר לו החצרן הנלהב מוטי פשכצקי, כאילו מדובר במאמן זר שהתגייר. אבל הגדיל לעשות הכתב שמסקר את ההתאחדות, תומר לוי, שדיווח בפומפוזיות: "אם בניון היה צריך כניסה מרשימה לתפקיד המרכזי שהוא לקח, הוא קיבל את זה. מבינים עכשיו כמה כוח יש לו. הוא לקח את ההחלטה הנכונה – פרץ צריך לשחק עם הנבחרת הצעירה, שיכולה להעפיל ליורו"...
רק דבר אחד אבאל'ה שכח לציין, אפילו לא במסגרת "גילוי נאות": שגם הבן שלו, מאור, נכלל באותה נבחרת. אז מה הפלא שמסיבות עיתונאים עם המנהל המקצועי של הנבחרת, נראות כמו אסיפת הורים בגנון?
המכבס
שיטת גרנט ושיטת נימני
גם אברם גרנט "יישר קו עם בניון", לפי הפרסום, ואף אמר לבכיר בהתאחדות ש"בלבול טעה". מסתבר שיש דברים שמטרידים גם אותו.
ממש במקביל שודרו בתוכנית "חשיפה" עדויות חדשות של צעירות – במסגרת התחקיר "שיטת גרנט" – על הטרדות מיניות מצד מאמן העבר (המפוקפק), ביניהן אחת שטענה כי הציע לה תשלום עבור שירותי מין. גרנט, שדווקא אוהב להתראיין בתקשורת, הסתפק בתגובה כתובה: "קשריי עם נשים התנהלו תמיד בכבוד ובהסכמה, אני מצטער בכל ליבי אם מישהי נפגעה ממני".
ומי נזעק להגנתו, כחבר בצוות התגובות? כמובן, הידיד והבוחש נימני. "עוד לפני התוכנית כל העולם ידע על איזה בחורות מדובר, אז איזה טעם יש להצליל אותן?", אמר גשש־בלש נימני בשיחת זום שניהל לפני השידור עם התחקירן חיים אתגר. "לא הבנתי, איך הן ייחשפו לפני שהתוכנית יוצאת?", שאל אתגר. "אלה דברים שיכולים לקרות", שמר נימני על עמימות, עם צליל של איום.
"אני חייב לחדד פה עוד נקודה", המשיך שרלוק נימני, ובחר ללכלך על אחת המתלוננות. "תבדקו יותר טוב לעומק עם מי היא הייתה, מה היא עשתה, מה היא נוהגת לעשות בדרך כלל, ואז תהיה לכם תמונה הרבה יותר ברורה. כי אי־אפשר לצייר את הבחורה הזאתי כאיזו בחורה חסודה וענוגה, היא ממש ממש רחוקה משם"... כלומר, הוא לא רק סוכן שחקנים, אלא גם נציג מחלק המוסר, שעשה סקאוטינג על הנבחרת הצעירה של גרנט. דוחה.
