ביום ראשון יחגגו התאומים מארק ואריאל מליאר יום הולדת 23. הם אולי מציינים תאריך משותף, אבל כל אחד בקצב שלו, ולא רק בשחייה – הענף אותו חולקים השניים. עבור מארק, שנת 2022 הייתה שנת "מנוחה" אחרי המשחקים הפראלימפיים בטוקיו, שבהם זכה בשתי מדליות זהב וגם שבר שיאי עולם. אריאל לעומת זאת, ניצל את השנה הזו כדי לפרוץ, כשעלה הקיץ לגמר אליפות העולם וזכה בתואר הצעיר המצטיין של השנה שהעניק הוועד הפראלימפי.
לוח הזמנים של השניים הוא כמו שעון שווייצרי. תוך כדי השיחה הקולחת מגיעה השעה חמש וחצי, והאחים חייבים לחזור לאימון הערב. התאומים, שנולדו עם שיתוק מוחין (מתבטא בקושי קל בהליכה, הבולט יותר אצל אריאל), מתאמנים מדי יום בבריכת איל"ן בחיפה, המועדון שלהם, ומשכימים כבר בחמש בבוקר כדי להגיע אליה בשעה שש. אחרי שעתיים במים הם עוברים לאימון בחדר כושר, מנוחת צהריים ואז אימון נוסף. אי־אפשר להתעכב ולו לרגע, הכל חייב להיות מדויק, כמו רשימת קניות, רק כזו שהסוף שלה הוא מזווה מלא בהישגים והצלחות.
קשה לקום בחמש בבוקר כל יום?
אריאל: "התרגלתי כבר. זה מה שצריך כי יש לנו שני אימוני מים ביום, לכן צריך לעשות את האימון הראשון מוקדם. אני לא מכיר שגרת אימונים שבה לא קמים מוקדם, אני עושה את זה כבר עשר שנים".
מארק: "לפעמים גם קמים בחמש ועשרים. זה מוקדם, אבל להגיע לאימון מבחינתי זה הדבר הכי קל שיש. לעבוד באימון זה קשה. כשאתה מתרגל להגעה, זה בקטנה".
למארק יש רישיון נהיגה (אריאל עדיין לומד), והוא זה שמסיע את השניים למקום במה שהוא מכנה "מונית מארק" תוך כדי צחקוק. זו לא הפעם היחידה – השניים צוחקים הרבה במהלך הראיון, לוקחים הכל במבט חיובי.
אתם רבים לפעמים?
אריאל: "עברנו כבר את הגיל של הריבים. זה מרגיש טוב שהוא איתי, ונחמד שיש שם את אח שלך שיכול לעזור ולייעץ לך במידת הצורך, כי יש לו יותר ניסיון. הוא נותן מוטיבציה, ובתחרויות הוא מייעץ לי כל הזמן מה לעשות, בעיקר לפני מקצה".
מארק: "אני אוהב להביע את דעתי על הסגנון. אריאל הוא מאלה שלא מפספסים אף אימון, ואם כן, הוא ישלים אותו. איזה טיפ אני נותן לו? אני יכול להגיד לו להיצמד לאחד השחיינים או איך הוא צריך לפתוח. אני תמיד אוסיף לפני את המילה 'לדעתי'. אני לא העוזר של יעקב (ביננסון, המאמן של הנבחרת הפראלימפית, ס.א). אני גם אוהב לשמוע דעות של אנשים, מה מתאים ומה לא מתאים".
איך הקשר שלכם עם יעקב?
אריאל: "קשר טוב. הוא עוזר לנו. התחלנו בכלל בשחייה בשביל שיקום כשהיינו בני חמש, נשארנו איתו והתקדמנו".
מארק: "הקשר שלנו מעולה. קשר קרוב לגמרי, גדלנו והתפתחנו לצידו וגם הוא התפתח. הוא רוצה שכל דבר יעבור דרכו. אני אוהב את התמונות מגיל 13 איתו ועכשיו, אני אוהב לראות את השינוי, הוא מטורף. יעקב מאמן מדהים ומקצועי והרמה מאוד גבוהה".
מארק: "אני חושב שהיחס לספורטאים פראלימפיים בארץ הוא מעולה. הייתה לנו חשיפה מטורפת אחרי טוקיו. לא רק קבלת הפנים, אלא גם הפרגון שהגיע. אחרי האולימפיאדה זיהו הרבה, עכשיו פחות. אם זה מבאס אותי? לא"
אריאל, מה השתנה אצלך בשנה האחרונה שגרם לך לפרוץ?
"לאחר המשחקים בטוקיו, התחלתי פיזיותרפיה נשימתית על מנת לשפר את תפקודי הריאות. גם האולימפיאדה נתנה לי מוטיבציה להשתפר. הייתי קצת בלחץ בגמר הראשון שלי באליפות העולם, אבל בסופו של דבר היה מקצה טוב (סיים שמיני ב־200 חופשי)".
הספורט לוקח אתכם למקומות מטורפים בעולם?
אריאל: "לי עדיין לא יצא להיות במקום מיוחד. רוב הזמן אנחנו במלון או בבריכה של התחרות".
מארק: "אליפות העולם במקסיקו סיטי בשנת 2017 בוטלה בגלל רעידת אדמה בעוצמה של 7.2, מה שגרם לכך שניתקע בקנקון. זה מקום משוגע, ממש יוקרתי. יעקב המשיך באימונים שלנו שם, למרות שהבנו שאין תחרות כאשר חיכינו לטיסה חזרה. הוא אמר לנו להמשיך לשחות בים! באתר נופש!".
מארק, מזהים אותך ברחוב בעקבות ההצלחה בטוקיו?
"אני חושב שהיחס לספורטאים פראלימפיים בארץ הוא מעולה. הייתה לנו חשיפה מטורפת אחרי טוקיו. לא רק קבלת הפנים, אלא גם הפרגון שהגיע. אחרי האולימפיאדה זיהו הרבה, עכשיו פחות. אם זה מבאס אותי? לא. התחריתי במשך פחות השנה, זכיתי רק במדליה אחת באליפות העולם (ארד ב־100 מטר חזה). חוץ מעניין המנוחה, שינו לי את קטגוריית הנכות שבה אני מתחרה. צריך לשנות תוכנית לפי זה, אולי אפילו מקצים. בשיתוק מוחין בוחנים את הסיווגים כל שנתיים וזה מה שיצא".
בימים אלה השניים מתכוננים לאליפות העולם שתתקיים באוגוסט במנצ'סטר, שם ינסו לקבוע את הקריטריון לפריז 2024. הם ממוקדים בכך לחלוטין. אריאל טוען שאין לו תחביבים נוספים והוא מרוכז כולו בשחייה. מארק שקל לעבור לטיפוס פראלימפי, אך בסופו של דבר החליט להישאר בבריכה. הם טוטאליים, וכרגע רק המים מעסיקים אותם. יו"ר הוועד הפראלימפי, אלי בירנבאום, הגדיר אותם בתור "סמל ודוגמה לספורטאים שמשקיעים את כל כולם בספורט, ומביאים הרבה כבוד למדינת ישראל בכלל והספורט הפראלימפי בפרט".
אריאל: "עברנו כבר את הגיל של הריבים. זה מרגיש טוב שהוא איתי, ונחמד שיש שם את אח שלך שיכול לעזור ולייעץ לך במידת הצורך, כי יש לו יותר ניסיון. הוא נותן מוטיבציה, ובתחרויות הוא מייעץ לי כל הזמן מה לעשות, בעיקר לפני מקצה"
יש כבר מחשבות על החיים שאחרי השחייה?
אריאל: "אני רוצה ללמוד, אבל חושב שאעשה את זה רק אחרי הספורט. אעשה קורס פסיכומטרי בקרוב".
מארק: "ניגשתי לפסיכומטרי בדצמבר. היה לי ניסיון מר עם זה תוך כדי השחייה, בגלל לוח הזמנים הייתי מגיע רק לאימוני בוקר. זו הייתה הפעם השנייה שאני ניגש למבחן – וזה השתלם לגמרי. קיבלתי ציון גבוה יחסית. אולי בשנה הבאה אתחיל ללמוד. אני נע בין משפטים למדעי המחשב. את יודעת, לא סיפרתי לאנשים בקורס מי אני".
למה?
"רציתי שיתלהבו ממארק, אבל לא ממארק הספורטאי. אני לא אומר שאני לא מתגאה בהישגים שלי, ככה הרגשתי. אני מאמין שהיו כאלה שידעו, אבל הייתי עסוק בללמוד".
הבריכה בווינגייט תארח את אליפות העולם לנוער. מתי תיערך פה גם תחרות פראלימפית גדולה?
מארק: "זה יכול להיות נחמד. מבחינת אווירה, העם הישראלי לגמרי תומך, מחבק ומעודד. אני מניח שלהתחרות מול קהל ביתי זו חוויה אחרת. אבל אני לא חושב שישראל יכולה לארח אירוע כזה. אני בעצמי לא צריך נגישות, אבל יש מלא אנשים שכן צריכים. לא מדובר בכמות קטנה של אנשים שאפשר להסתדר איתם איכשהו, צריך שהכל הכל יהיה נגיש, וכשאנחנו מתאמנים בווינגייט – עד כמה שהמקום נגיש, הוא גם מוגבל. אי-אפשר לאחסן שם את כל המדינות, 600 ספורטאים בערך".
