במסגרת פרשת "המשחק הגדול", שבה חשוד משה חוגג בשורה של עבירות, נבדק גם חשד לפיו הוזרמו כספים בלתי חוקיים לבית"ר ירושלים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. החוקרים בודקים אם כספי משקיעים ממיזמים שונים שימשו לכאורה את חוגג להשקעה במועדון ולתפעולו.
הנטייה של המשטרה היא לא לשייך את העבירות לבית"ר בשום צורה, אלא רק לבעלים. אך אם בחקירה החשדות להעברת כספים לא חוקית נגד הבעלים יאומתו, דבר שעשוי ליצור לכאורה תחרות ספורטיבית לא הוגנת מול מועדונים אחרים בליגה, הפרשה עלולה להביא להשלכות כלכליות עבור בית"ר. הליך מכירת המועדון שנמצא על הפרק עשוי להוביל לכך שהכספים שיקבל חוגג יחולטו מחשש להברחת נכסים.
כיצד עבר המסלול, על פי החשד, מחברות של חוגג בחו"ל ועד לקופת בית"ר? כפי שתיאר השופט ארז מלמד את חשדות המשטרה, חוגג נהג לגייס כספים לכאורה ממשקיעים פוטנציאליים באופן שיטתי וסדור, תוך מצגי שווא מתוחכמים הנוגעים למיזמים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים.
אלא שבפועל, על פי החשד, כספי המשקיעים, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, שימשו אותו למימון אורח חיים ראוותני ופזרני, הכולל קניית רכבי פאר, נדל"ן והזרמת כספים למועדון בסכומים של יותר מ-30 מיליון שקל. אנשי הכספים במועדון מסרו עדות במשטרה, ובין היתר סיפרו על 18 מיליון שקל ששילם חוגג לאלי טביב עבור רכישת הקבוצה ועוד 8.5 מיליון שקל לטובת סגירת החובות שלה.
מתחת לרדאר
על פי חומרי המשטרה, החשד הוא שאחת הדרכים להעברת הכספים הייתה בכסות של השקעות פרטיות, כמו במקרה של בית"ר, ובפרויקטים ובתחביבים אחרים.
בידי המשטרה נמצאים חוזי הלוואה, השקעה וחסויות המשמשים ראיה לחשד של עבירת הלבנת הון, כאשר חלק מהמסמכים נלקחו ממשרדי המועדון במסגרת איסוף הראיות. לטענת החוקרים "בפועל, הכסף הונח על קרן הצבי, כאשר הוא אינו מושקע בהתאם לתוכנית שהוצגה".
עוד על פי כתב החשדות, חוגג נהג להעביר לכאורה לבית"ר כספים מאחת החברות שלו בפורמט של שטר חוב, כך שבהמשך – במקרה של מכירה – הוא יוכל לקחת אליו חלק מהכסף. גורמים המעורים בחקירה סיפרו: "על פי החשדות, חוגג הזרים לבית"ר את כספי המשקיעים שהשיג לכאורה בהונאה, כשהקבוצה הפכה אוטומטית לחייבת לאחת מהחברות של חוגג. התכנון, על פי החשד, היה כי בעת מכירת המועדון הוא יוכל לקבל באמצעות שטר חוב חלק מהכספים שהועברו".
"הכסף היחיד שעבר היה משיקולי מס"
עורכי דינו של חוגג בחרו שלא להגיב. בסביבתו של בעלי בית"ר דחו את הטענות והבהירו: "החברות סינגולרטים/סירין העניקו חסות לבית"ר בשני חוזים לתקופה מוגבלת – זה הכסף היחיד שעבר בין החברות האלו למועדון. מדובר ב־11.5 מיליון שקל, כשהצעד נעשה משיקולי מס. זו הייתה הזיקה היחידה בין בית"ר לכספי הפרויקטים. כספי רכישת המועדון ותפעולו הגיעו מחוגג עצמו. היו לו אקזיטים והשקעות נוספות, כך שלא הועברו כספים באופן בלעדי מהפרויקטים החשודים. הטענה של עבירת מקור היא שכיחה במקרים כאלה, הוא הרי השקיע כמעט 130 מיליון שקל בבית"ר, ולא ניתן היה לשלם סכום כזה בקריפטו בלבד".
