טוני ווקאמה היה בן 29 וחצי כשעשה את הקפיצה מליגת העל בישראל לליגה הטורקית היוקרתית, תמורת 1.1 מיליון אירו ושכר גבוה יותר מאשר בהפועל רעננה ובהפועל באר-שבע. גיל מעט גבולי לעשות בו את הזינוק. הליגות הבכירות באירופה אוהבות לקלוט שחקנים צעירים כדי להוציא מהם יותר שנים של מימוש הפוטנציאל, והקיצוני השמאלי מניגריה כבר התקרב ל-30, צבר ניסיון רק ברומניה ובישראל, ולמרות שתפס את העין של סקאוטים במפעלים האירופיים אי-אפשר היה לדעת בוודאות שיהיה הימור שישתלם עבור טרבזונספור.
כלומר, אלא אם שאלתם את הקהל בנגב. כל אוהד באר-שבע ידע שווקאמה יוצא בדיוק בזמן, כשהוא מוכן להשפיע גם ברמה גבוהה יותר אחרי שנים בהן בנה את עצמו שלב אחרי שלב. עכשיו הוא כבר בן 33, ואחרי שהוביל את טרבזונספור לזכייה בגביע הטורקי לפני שנתיים, בסוף השבוע הקבוצה הבטיחה את האליפות הראשונה שלה אחרי 38 שנה. לשלוש האליפויות הרצופות בישראל מתווסף עכשיו תואר ענק עבור ווקאמה.
מאחר שבשנים האחרונות טרבזונספור הייתה שם קבוע בצמרת, זו לא סינדרלה במובן הקלאסי – ובכל זאת, פרט לעונת הסגנות לפני שנתיים היא לא ממש הייתה במאבק, ובדרך כלל הייתה בצד הלא נכון של החמישייה הראשונה. הסוד שלה היה לחשוב מחוץ לטורקיה. אמנם היא מתהדרת בשוער הנבחרת המצוין אוגורג'אן צ'אקיר, אבל רוב השחקנים הטורקים המובילים מגיעים מחו"ל או מהגדולות המסורתיות, גלאטסראיי/בשיקטאש/פנרבחצ'ה. טרבזונספור שיחקה נכון בקלפים שלה, והלכה על חיזוק מעולה של שחקנים זרים מבוגרים יחסית שכבר עברו את השיא בליגות הגדולות, אבל בליגה הטורקית הם שוברי שוויון.
מבט מהיר על הסגל והמהלכים שנעשו לאורך העונה מציג כמה שמות שעד לא מזמן היו אופנתיים במיוחד בטופ האירופי. מארק האמשיק הסלובקי, אגדה של נאפולי, לא הסתדר באקזיט שלו בסין וחזר בגיל 34 מזרחה. אין הרבה שחקנים עם הטאץ' והברק שלו באירופה. הרכש היקר ביותר הקיץ היה החלוץ הדני אנדראס קורנליוס (29), שטרבזונספור שילמה עבורו 5.1 מיליון אירו לפארמה. הוא סבל מהרבה תקופות יובש בשנים באיטליה, אבל כעת הוא הכובש הבכיר של הקבוצה. בינואר הצטרף הקשר ההתקפי הבוסני אדין וישצה (32), שעזר בדחיפה לקו הסיום. ברשימה אפשר לכלול גם המגן הימני הברזילאי ברונו פרס (32) שהגיע מרומא, ועוד לא דיברנו בכלל על מי שהיה אמור להיות חוד החנית בפרויקט הזה, ז'רביניו בן ה-34, החלוץ האדיר מחוף השנהב שעבר בארסנל וברומא, הצטרף הקיץ ונפצע בברך בשלב מוקדם.
אבל איש מכל אלה לא היה אפקטיבי כמו ווקאמה, שם הרבה פחות נחשב באירופה מאשר הזרים האחרים, למרות ההערכה הגדולה לה הוא זוכה בטורקיה. הוא המבקיע השני בטיבו של הקבוצה (12 שערים בכל המסגרות) ומלך הבישולים שלה, עם 11 מסירות שהפכו לגולים. הוא עושה בדיוק מה שעשה כאן: מנצל את המהירות והטכניקה כדי ליצור מצבים מהאגף או להיכנס למרכז. בליגה המקומית אין לו תשובה. בשני המחזורים האחרונים הוא לא שותף בגלל פציעה, כך שלא היה על הדשא כשהאליפות הובטחה ב-2:2 מול אנטליהספור, אבל יש לו חלק עצום בכך שהקבוצה הפסידה רק פעמיים ב-35 מחזורים. הוא הבקיע בכל אחד מארבעת משחקי הפתיחה, ובמהלך כחודש בין פברואר למארס הוא עזר לטרבזונספור להעביר הילוך עם 10 נקודות מ-12 אפשריות, ארבעה מחזורים בהם כבש בכל פעם ששיחק (5 שערים בסך הכל) והוסיף שני בישולים. בעונת 2019/20 הוא עמד על 14 כיבושים ו-11 בישולים, ועדיין יכול לשפר את השיא האישי.
החוזה של ווקאמה יסתיים כשהעונה תיגמר, ממש עוד מעט. הוא מעולם לא הצליח להעפיל לשלב הבתים של הצ'מפיונס עם באר-שבע, וטרבזונספור צריכה לעבור רק שני סיבובים במסלול האלופות כדי שזה יקרה – אבל עוד לא בטוח שהניגרי יהיה איתה. וזה לא בגלל שהיא לא רוצה בכך, אלא מאחר שווקאמה רוצה להגשים חלום אחר ולשחק במועדון פאר. ווקאמה רצה לקבל חוזה גבוה יותר, טרבזונספור היססה, הפיצוץ הגיע, ובטורקיה בטוחים שהוא יחתום כשחקן חופשי בפנרבחצ'ה שתשדרג את שכרו. פנר קרובה להבטיח את המקום השני, מה שבכל מקרה יאפשר לווקאמה לנסות להגיע לצ'מפיונס (הסגנית בטורקיה תתחיל את דרכה בסיבוב השני של מסלול האלופות). האלופה הטרייה כבר החלה לבחון תחליפים אפשריים, אבל הבעיה הגדולה שלה תהיה תגובת הקהל. שוב, ממש כמו בבאר-שבע, ווקאמה הפך ליקיר האוהדים שפשוט משתגעים על היכולת והאישיות שלו ולא מוכנים לשמוע על עזיבתו, בטח שלא לאחת היריבות הגדולות ביותר של המועדון.
מה הסוכמים בהם מדובר? טרבזונספור הציעה לו חוזה חדש לשלוש עונות, בשכר של 2.75 מיליון אירו לשנה ומענק חתימה בסך 1.5 מיליון. מה שווקאמה דורש ופנר מוכנה לשלם הוא שכר של 3 מיליון ומענק חתימה בסך 1.8 מיליון – לא פער גדול, אבל כזה שכרגע מונע את המשך דרכו במועדון.
בזווית הבינלאומית, כל מה שעשה בטורקיה לא עזר לו. נבחרת ניגריה מתעלמת ממנו באופן עקבי, למרות הכישלון העקבי שלה בשנים האחרונות (הפסידה לגאנה בפלייאוף העלייה למונדיאל 2022). יש לו הופעה אחת בלבד (תבוסה 3:0 באלג'יריה במוקדמות מונדיאל 2018), והוא נכלל בסגל ניגריה רק בחמישה משחקים, כולם ב-2017. האוהדים במדינתו לא אוהבים זאת לאור הדיווחים על היכולת הגבוהה שהוא מפגין בטורקיה, אבל כבר לא נראה שיש לו דרך חזרה.
אבל למרות הכוכבית המרגיזה הזו, ווקאמה נמצא בשיא הקריירה, למרות שכבר חגג 33 במארס. איכשהו, הוא רק משתפר ועולה בסולם האירופי מעונה לעונה, ואחרי הפסגה המקצועית הנוכחית, בשנה הבאה הוא יחזיק בסיכוי לא רע לשחק לראשונה בליגת האלופות ויתענג על החוזה הגדול ביותר שלו, גבוה מכל מה שיכול היה לחלום עליו בצעירותו. בבאר-שבע, למשל, הוא השתכר 300 אלף אירו לעונה. זה זמן ווקאמה.
