מנג'ר שנכשל הלך ומנג'ר חדש ומבטיח בא, יחי המלך החדש! רובן אמור(ים) לשנות את המצב בתיאטרון החלומות, אבל, יש חלומות ויש מציאות. סליחה אם אני מעיר מישהו מחלום ורוד ורטוב, אבל, יש לי ספקות לגבי השינוי.
אני אוהד יונייטד מ-1984, תקופה שחונה כמו עכשיו שבה יונייטד לא זכתה בכלום לעומת יריבתה העיקרית, אז ליברפול והיום מנצ'סטר סיטי (אוי כמה שאני לא סובל אותם) שזוללת תארים באנגליה ואירופה ומקרקסת את כולם. חיכינו אז לשינוי כמו היום, ומי לא בא לתפקיד המנג'ר? רון אטקינסון ומי לא באנגליה. ואז כל המנג'רים בליגה האנגלית היו בריטים, מאמנים זרים לא אימנו שם כמו היום, שום דבר לא עזר, עד שבא אלכס פרגוסון. וכמו אז, אנחנו בחיפוש מתמיד אחר פרגוסון הבא, ללא הצלחה, ממש לא!
ואן חאל ומוריניו וטן האח ומי לא? שלושתם שיחקו כדורגל שבלוני, משעמם, טקטי מדי וחסר מעוף. הם נכשלו לא כי הם לא טובים, אלא כי הם איבדו את הדרך שלהם שהביאה אותם ליונייטד. במקום להתאים את השחקנים לדרך שלהם, הם ניסו להתאים את עצמם לדרך של המועדון ונכשלו עם השחקנים. אפשר להתווכח על זה עד מחר אבל יש עובדות, ואן חאל שיחק בהולנד טוטאל פוטבול סוחף שהביא לאיאקס אליפות אירופה, וביונייטד, לעומת זאת, כנראה מרוב פחד, הוא שיחק עם מערך פחדני וסגור. בנוסף, גם התנהגותו העצבנית והצרחנית, יחד עם התעקשות נחרצת על תרגילי המחברת שלו שלא לומר קיבעון קפוא, הביאו לפיצוצים בחדר ההלבשה וסיום דרכו אחרי כישלון חרוץ.
מוריניו, שהוא טקטיקן בחסד ויחצ"ן-על, הצליח מאוד בצ'לסי עם כדורגל טוב (לא מבריק, מלא השראה אבל טקטי ונכון לקבוצה שלו), מה שהביא אותו לריאל מדריד, שם הצליח פחות, אבל ביונייטד קיבל פיק ברכיים ושיחק עם אוטובוסים ברחבה, לא הכדורגל שהוא האמין בו, אלא ניסיון קלוקל להתאים את עצמו ליונייטד כשזו בכלל לא דרך הכדורגל שלו, וזה הביא לנפילתו ופיטוריו ובצדק.
טן האח זה בכלל סיפור לא מובן: לא טקטיקה, לא דרך, הגנה מסננת, התקפה מבולבלת שחיה על הברקות של רגע, פשוט כלום ושום דבר. שחקנים טיילו על הדשא כמו כבשים תועות באחו, מחפשות את הרועה. לקחנו את הגביע בפוקס, סיטי היו יותר טובים אבל תפסו יום שחור ואנחנו משום מקום לקחנו את המשחק - מה שהעמיק את השגיאה, כי החתמנו את טן האח לעוד 3 שנים! לעומת זאת, לריב עם שחקנים הוא כן ידע, ודי אם נזכיר את רונאלדו ומסע ההשפלה שהוא עשה לו. נכון, רונאלדו מעבר לשיאו, אבל מנג'ר טוב היה מוציא ממנו הרבה יותר ורונאלדו הוא הרבה יותר מאשר עוד שחקן ובטח ביונייטד. כל זה בשילוב תקשורת לקויה עם השחקנים הובילו לסוף דרכו ביונייטד.
והיה גם את אולה גונאר סולשיאר שהיו צריכים להשאיר אותו ביונייטד, עם סבלנות שהייתה עבור מנג'רים אחרים הוא היה מצליח בגדול. במקום כל המנג'רים שבאו אחריו, אפשר היה לתת לו לעבוד והוא היה מצליח.
אם רובן אמורים רוצה להצליח ביונייטד הוא צריך לכפות על השחקנים את הדרך שלו, את צורת המשחק שלו שהוא מאמין בה, את הכדורגל שלו. רק כך הוא יוכל להצליח, ללא פחד, ללא מורא! נכון, בכדורגל אין ודאות, אבל אם ינסה להתאים את עצמו ליונייטד ולא להפך הוא בוודאות ייכשל. אם יילך בדרכו שלו יש לו סיכוי להצליח ובענק.
וכאן אנו מגיעים לנקודה קריטית - סר אלכס פרגוסון. הרבה לא הבינו את הצעד של מנצ'סטר יונייטד להגיד יפה שלום לאחד מענקי הכדורגל העולמי ששימש בתפקיד בכיר במועדון, אבל זה היה הצעד הכי נכון ומתבקש. המועדון והמנג'רים היו צריכים לצאת מצילו הענק של סר אלכס כדי לצמוח ולהתפתח. שאף אחד לא יספר לי סיפורים שסר אלכס לא התערב בנעשה, לא ניסה להתוות את דרכו ממרומי מקומו בהנהלה לכיוון המנג'ר. בוודאי שכן, ואפשר להבין את זה, זה בכל זאת סר אלכס פרגוסון. אבל בכך, וללא ספק בכוונתו הטובה ומאהבת יונייטד, הוא גרם למנג'ר ספקות ופחד עד פיק ברכיים, והוא עשה את זה לעקשנים כמו ואן חאל ומוריניו, אז טן האח היה בכלל סוכרייה על מקל. עכשיו כשסר אלכס איננו, המנג'ר יכול לפעול עצמאית ועל פי דרכו.
כשפרגוסון הגיע בסוף שנות ה-80 ליונייטד, המועדון היה בשפל כמו היום. הוא הצליח כי הוא כפה את הדרך שלו על השחקנים והמועדון. אם רובן אמורים רוצה להצליח ביונייטד זה גם מה שהוא צריך לעשות.
לדעתי היו צריכים לתת לרוד ואן ניסטלרוי את המפתחות והגיבוי כבר עכשיו. הוא פרח ביונייטד, מכיר את המועדון, ינק כדורגל מפרגוסון ולדעתי היה מצליח בענק. יחד עם זאת, אפשר להבין את ההחלטה לבשל אותו לאט למשך שנתיים-שלוש תחת עוד מנג'ר שילמד ויתפתח. כבר במשחק גביע הליגה עם לסטר אפשר היה לראות כדורגל התקפי, פתוח ומהנה כמו שיונייטד צריכה להיראות. רובן אמורים משחק בספורטינג ליסבון משחק כזה, רק עם שיטה שונה, והוא כנראה ינהיג את יונייטד בשנים הבאות וילטש כמנג'ר את ואן ניסטלרוי לשנים קדימה.
אחרי הרבה שנים של אכזבות וכאבי לב, אפשר להרגיש שהשינוי המרענן מגיע, אפשר לראות אור קטן בקצה האפלה. עם אמורים ובעיקר עם ואן ניסטלרוי אני מרגיש פתאום אופטימי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
