הפועל ת"א וניר קלינגר נפרדו בטעם רע, כשלכל צד יש מטען שהוא סוחב איתו. קלינגר כנראה נעלב כל כך מהאדומים עד שרץ לחתום בשכר נמוך במכבי פ"ת כדי שהניסנובים ישלימו לו את השכר. הבעלים של הפועל ת"א, מנגד, הצהירו בראיון בעיתון זה כי קלינגר לא יחזור לעולם לוולפסון, מבחינתם הוא רצוי שם כמו ערן זהבי.
קלינגר חלם על ניצחון וחגיגה עם גליץ' מתריס לעבר הניסנובים, הוא לא לקח בחשבון שמאז שקובי רפואה מונה, האדומים לא מפסיקים לנצח, והם ניצחו בדרך יותר 'קלינגרית' מקלינגר במסיבת הצהריים בבלומפילד. ייקח לא מעט זמן כדי להטמיע את הקלינגריזם המפורסם בפ"ת, מערכת ההפעלה הנוכחית היא גיא לוזוניזם, שמשמעותה בעט כדור למעלה ותקווה שיהיה בסדר.
את אוהדי הפועל קלינגר כבר לא מעניין. הם לא שרו נגדו ולא שרקו לו בוז, וכמאמר הקלישאה התעסקו רק בקבוצה שלהם. נכון שהם קראו לו להתפטר בעבר, אבל הם כבר הספיקו לעבור הלאה, עם שלושה ניצחונות ברציפות, ומקדימים את מכבי ת"א בטבלה, אין פנאי לעסוק באקסים. הם בטח גם מעריכים את זה שקלינגר הלך בשבילם עד הסוף, ויצא נגד אוהדי מכבי ת"א. בתקופתו בהפועל קלינגר היה אדום במאה אחוזים, וגם האוהד הציני ביותר יכול להעריך את הטוטאליות הזאת.
הסכסוך בין קלינגר להפועל ת"א יעניין בזמן הקרוב בעיקר עורכי דין ודיינים משועממים בהתאחדות. שאלות כמו האם החוזה שלו במכבי פ"ת קביל והאם הוא עשה דווקא להנהלת הפועל ת"א כשחתם על חוזה נמוך יחסית, פחות מעניינים את האוהדים. זה יותר משעמם אותם מהרצאה על דיני מסים, וחלקם ממש לא משתגעים על הניסנובים וחבריהם בהנהלה הלא כל כך מוצלחת, ומאחלים בסתר לקלינגר בהצלחה בבוררות.
די, נסחפתם
בצד השני של בלומפילד היו הרבה יותר עצבניים, אפילו אם מדובר בכמה עשרות אוהדים עם דפי A4 עליהם מודפס המסר "אבי לוזון לך הביתה" מלווים בשלט ענק בכתב יד לא ברור עם ציטוט של הבעלים. אם הלוזונים חשבו שאותם 20 האוהדים מתכוונים להניח את נשקם אחרי העזיבה של גיא, התברר להם שהמטרה היא אחרת לגמרי והיא סילוק משפחת לוזון כולה. זה עלול להישמע מצחיק, אבל הם טוענים שהמועדון שלא זכה בתואר מאז שנות ה-50 אינו תחרותי מספיק תחת ההנהלה הנוכחית. באליפות "הטיעון הכי מגוחך בעולם" הם כבר זכו, אלא אם כן אחד מהם הוא אוליגרך שמתכוון לקנות את הקבוצה.
זה לא שאין במחאה הזאת טיעונים מאוד מוצדקים וראויים, כמו העובדה שמכבי פ"ת הפכה לסידור עבודה לכל מי ששם משפחתו הוא לוזון. אבל זה לא שלפני הלוזונים הקבוצה הזאת הייתה הגרסה המקומית של ריאל מדריד. בואו לא נגזים. האליפות של קריית־שמונה הייתה גליץ' במטריקס, הסיכוי שמכבי פ"ת תזכה באליפות דומה לסיכוי שארלינג הולאנד יחתום אצל היריבה העירונית.
די, צרחתם
שי סידי כנראה התחיל את הטרנד של הכרוז שחושב שאוהדים שילמו בשבילו כרטיס ולכן הוא חלק מרכזי בהצגה, אם לא השחקן הראשי. אך שאר הכרוזים בליגת העל, וגם בכדורסל, החליטו לקחת את זה צעד קדימה. "וואו־וואו־וואו" צרח בטירוף הכרוז של הפועל ת"א אחרי היתרון של אושר דוידה, ולא היה אוהד אחד שעור התוף שלו לא נקרע מעוצמת הצרחות האיומות. ואגב, זה לא בדיוק אדם עם קול רדיופוני במיוחד. צווחות האימים הללו בוודאי ילוו כמה סיוטים של ילדים תמימים שהצליחו להגיע לבלומפילד בזכות השעה המוקדמת, ועוד יותר מסכנים התושבים באזור שנבהלו שמא קרה אסון בבלומפילד. לפחות את השער של מכבי פ"ת הוא אמר בלחש.
בשער השני זה הפך ל"שיואו! שיואו! שיואו!" (כי פעם אחת לא מספיקה, צריך לצרוח שלוש פעמים) והרס את הרגע הכי מרגש בכדורגל - הרגע הזה שהקהל מעכל שנכבש כאן שער ניצחון בתוספת הזמן. נדמה ששום דבר לא יכול לחרב דבר כזה, אבל הכרוזים בליגה לא בוחלים באמצעים כדי להראות מי באמת שולט בחגיגה.
הגיע הזמן לשים להם גבול, או לצייד את כל האוהדים באקמול ובאטמי אוזניים. נכון שהכדורגל כאן לא ברמה הכי גבוהה, אבל לא באנו לאצטדיון כדי לשמוע צווחות ממערכת סאונד שלא עודכנה משנות ה־80. השופטים עם ההרצאות הבלתי נגמרות שלהם, אנשי מינהלה שאף אחד לא שמע עליהם ומתפרצים למגרש כדי לחמם את האווירה בכל פעם שיש תגרה בין שחקנים, ועכשיו טרנד הכרוזים שעושים לכולנו חור בראש. תעזבו אותו בשקט, באנו לראות כדורגל.
