כשמשה חוגג הפך לבעלי בית"ר ירושלים לפני כשלוש שנים הוא דיבר על התמודדות שווה עם מכבי ת"א ומכבי חיפה, וסיפק הצהרות על בניית מועדון בבית וגן והשקעה גדולה במחלקת הנוער, אבל בקיץ הנוכחי החזון שלו נראה מנותק לגמרי מהמציאות.
חוגג, שרכש מאלי טביב את בית"ר תמורת 24 מיליון שקל, קיבל קבוצה שהתמודדה עד לרגע האחרון כמעט על האליפות והגיעה לגמר הגביע, והפך אותה ללא רלוונטית במועדון הגדולות של הכדורגל הישראלי. למרות השקעה של למעלה מ־100 מיליון שקל, לטענת חוגג (גורמים בכדורגל הישראלי מדברים על מחצית מהסכום), בית"ר רק הולכת לאחור ובעיקר מאבדת את הנכס העיקרי שלה, האוהדים.
כחודש וחצי לפני פתיחת העונה בית"ר לא התחילה עדיין במכירת המינויים. במועדון יודעים שבמצב הנוכחי הם יצליחו למכור רק עשרות בודדות, ולכן הוחלט להמתין לסיכום סופי על משחק הראווה מול ברצלונה כדי להעניק כרטיסים אליו לרוכשים. בקיצור, בית"ר קשרה את גורלה להחלטה אם לאו מסי יגיע לארץ או לא, מה שמעיד יותר מכל על משבר האמון ואובדן הדרך בבית וגן.
חוגג, שתחילה חיבק את ארגון לה פמיליה ועתה מנהל עם ראשיו עימותים משפטיים, איבד גם רבים מהאוהדים המתונים בעקבות פרשת הרוכש כביכול מהאמירויות, מהלך שהם נתנו לו גב אבל נכוו ממנו. לאימון פתיחת העונה, שהפך בשנים האחרונות למפגן כוח מצד האוהדים, בעיקר אלה של לה פמיליה, לא הגיע הפעם אף אחד חוץ מהשחקנים ואנשי הצוות המקצועי.
קומאן עושה סדר
גם בגזרת השחקנים אין בשורות בקיץ השחון הזה מבחינת בית"ר, שאיבדה כמה עוגנים ולא הביאה להם תחליף ראוי. העזיבה המשמעותית ביותר הייתה של עלי מוחמד. מעבר לחשיבותו המקצועית, יש כאן אמירה ברורה של חוגג, שנלחם להביא את מוחמד במהלך שזכה להתנגדות בגלל שמו, ובסוף מכר אותו למכבי חיפה כחלק מעסקת ירדן שועה. בנוסף עזבו את בית"ר גם הקפטן עידן ורד, אלירן עטר, שי קונסטנטין והבלם טל בן־חיים שצפוי לפרוש. את הדרך ההפוכה עשו בינתיים רק עמית כהן שהושאל מבני־יהודה, הגנאי־הולנדי אדווין ג'יאסי וכן לירן רוטמן ומקס גרצ'קין, שחוזרים מהשאלה להפועל חדרה.
חוגג דווקא מרוצה וצייץ בטוויטר: "אנו עובדים בשקט. אפס הדלפות, הישג לא פשוט במועדון שלנו. אנחנו מחפשים רק זרים שוברי שוויון, זה לא פשוט ולוקח זמן אבל זה קורה. התנור חם, יש עוד בדרך". לפני חודש הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "הדרך במועדון בריאה יותר ונכונה יותר. מבשלים לכם לא מעט הפתעות, בישול איטי אבל זה בדרך".
והבישול של בית"ר אכן איטי. מאוד. עד עכשיו היא נכשלה בכל קרב אליו ניסתה להיכנס בשוק השחקנים הישראלים והבינה שהיא לא בליגה של הגדולות. בבית"ר הגישו הצעה לאבי ריקן, רצו את איתן טיבי ופינטזו על עומרי אלטמן, אבל אף אחד מהם לא חשב אפילו לרגע להגיע למועדון מהבירה. דור אלו ביקש לקבל דיור בירושלים כחלק מהחוזה וסורב, ואפילו עם אורי מגבו לא הצליחו לסגור לעונה נוספת אחרי שביקש לקבל את החוזה שהיה לו לפני הקורונה.
מי שאחראים על תוכן סיר הבישול של בית"ר הם המנהל המקצועי אלי אוחנה והמאמן ארווין קומאן, שקיבלו תקציב שכר שחקנים מופחת של כ־16 מיליון שקל. אוחנה העדיף מההתחלה מאמן זר וכמעט סגר עם איש מקצוע רומני, אבל כשזה לא צלח הוא נפגש עם קובי רפואה וחיים סילבס וברגע האחרון הביא את קומאן, ששיחק איתו במכלן וישתכר 150 אלף יורו לעונה. קומאן אמנם זר, אבל לא מאמן עם פרופיל גבוה ורזומה עשיר. בבית וגן מדברים על מאמן יסודי וקשוח עם השחקנים, שמאמין בקבוצה וממתין בסבלנות לתבשילים של חוגג.
בלי דריבליסטים
בבית"ר משנים פאזה, ובמקום כוכבים ודריבליסטים מדברים עכשיו על קבוצה של שחקנים רעבים שינסו להפתיע ולתקן את הרושם מהשנה שעברה, שהתאפיינה בחדר הלבשה מפולג ומלא אגו. מי שאמור ליטול את הפיקוד הוא השוער איתמר ניצן, יחד עם שחקנים כמו אוראל דגני, אביאל זרגרי, אופיר קריאף, אורן ביטון, ירדן שועה (שני הצדדים היו מעדיפים לסיים את הרומן, אבל הוא נשאר בשלב זה בבית וגן) ומיכאל אוחנה, שהפציעות לא מניחות לו והוא לא יטוס כנראה עם הקבוצה מחרתיים למחנה האימונים באוסטריה.
בגזרת הזרים, מתאוסיניו וסנטיאגו אוקמפוס, שלא הרשימו בעונה שעברה, יקבלו צ'אנס נוסף, וכך גם מרקו ינקוביץ' שישחק כקשר 50־50. הקרב הבא של בית"ר צפוי כבר בימים הקרובים, כשתיעשה פנייה נוספת לשחקנים על מנת שיקצצו בשכרם, אחרי שבפעם הקודמת היא נענתה בסירוב. יהיה מעניין.
