אז הנה זה הגיע. החודשים האחרונים היו מלאים בחוסר ודאות בנוגע למצב ההחלמה של שחקנים מסוימים, ובוושינגטון פשוט התגלגלו קדימה כפי שעושים בספורט המקצועני וחשבו רק על הניצחונות והמאבק על הפלייאוף, כשהספקולציות בנוגע למה שיקרה כאשר הסגל יהיה מלא המשיכו לרחף מסביב. והנה הוא התמלא בבת אחת, עם החזרה של רוי האצ'ימורה לכושר והשילוב המחודש של תומאס בראיינט. ובשעת פריים-טיים בישראל, הניסוי הראשון של הוויזארדס עם ההרכב האופטימלי הסתיים עם 2:44 דקות שקיבל דני אבדיה בגארבג'-טיים, וזה סימן מבשר רעות להמשך. גרועה לא פחות מבחינתו העובדה שאותו משחק, הניצחון על פילדלפיה בשני בערב, היה הטוב ביותר של וושינגטון העונה.
בגלל שעבר רק משחק אחד בסגל מלא, ובקבוצה עצמה מודים שהעתיד עוד לא ברור ומדובר בשלב ניסיוני מאוד, לא צריך להיכנס למרה שחורה. זה רק משחק רע אחד, והכל יכול להשתנות במשחק הבא. אבל יש גם צורך לבחון את המצב באופן ריאלי. ננסה לפרק את העניין לגורמים לפי שלוש קטגוריות חשובות: העומק בקבוצה, שוק ההעברות והכושר של אבדיה.
העומק בקבוצה
המעבר בוושינגטון היה חד מאוד העונה בשני מובנים – השינוי במצב הרוח בין הפתיחה החזקה לתוצאות המאכזבות בהמשך, והקפיצה בין משחקי הקורונה בהם הרוטציה כללה שחקנים אלמוניים שקיבלו חוזה ל-10 ימים לבין השפע שיש לווס אנסלד ג'וניור לבחור ממנו כרגע (למרות שלא היה על הקווים השבוע בגלל פרוטוקול הקורונה). במקרה הראשון, העניין התייצב איפשהו באמצע, כי מקומות 10-6 במזרח הם הכיוון הריאלי עבור הוויזארדס ושם הם יישארו כנראה עד לסיום העונה. במקרה השני, ההתייצבות עוד רחוקה.
בראיון שהעניק ל"אתלטיק", עוד לפני המשחק הראשון בו 14 השחקנים הבכירים היו זמינים, הנישא והג'נרל-מנג'ר טומי שפרד הודה שהרוטציה גדולה מדי במצבה הנוכחי וכי יהיה צורך לצמצם אותה. אפשר היה לבחון זאת כבר במשחקים הראשונים של האצ'ימורה ובראיינט, ועל הנייר, יש ארבעה שמות שנמצאים בסכנה ברורה ומיידית. החדשות הטובות הן שאבדיה אינו אחד מהם, החדשות הרעות הן שייתכן שהוא ימצא את עצמו בין לבין, לא ממש מחוץ לרוטציה אבל בתפקיד פחות משמעותי.
9 צפייה בגלריה
עשוי למצוא את עצמו לא ממש מחוץ לרוטציה, אבל בתפקיד פחות משמעותי. אבדיה
(צילום: רויטרס)
מי הם הארבעה? אנתוני גיל הוא ממילא מספר 14, ויודע זאת. הוא עזר עם דקות מהספסל במצבים קשים, אבל יישאר האופציה האחרונה. ארון הולידיי התנדנד כל העונה. הוא יכול פתאום להתפרץ, כמו בהפסד לפורטלנד בשבת בו קיבל משום מקום את כל 12 הדקות ברבע האחרון בגלל שתי שלשות מהירות שנכנסו לו, אבל הוא לא מחליף יציב מספיק בעמדה מספר 2. שני האחרים מעניינים הרבה יותר.
קודם כל מדובר במונטרז הארל. השחקן השישי המצטיין של ה-NBA לפני שנתיים הגיע מהלייקרס בטרייד המפורסם על ראסל ווסטברוק והפך לאחד מחביבי הקהל בוושינגטון בזכות האנרגיות המטורפות. הוא גם שחקן ההתקפה הטוב ביותר מבין שלושת הסנטרים שבסגל, וממשיך לקבל דקות, אבל מצבו לא טוב ביחס לשני האחרים. למרות שלאחרונה הוא מסתבך מהר בעבירות ומתקשה לשמור על סנטרים גבוהים ודומיננטיים, הוויזארדס מעריכים אותו בתור כישרון צעיר שכבר הוכיח את יכולתו כחוסם מהטובים בליגה. בראיינט הוא אחד מהפרויקטים של הקבוצה, שחקן שבניגוד להארל ולגאפורד גם יודע לקלוע משלוש כמו סנטר מודרני, והצוות רוצה לתת לו מקום לפרוח. במציאות הזו, הארל הוא בעיקר נכס לטרייד.
הרביעי שאכל אותה הוא דאוויס ברטאנס. בשנה השנייה מחמש בחוזה המטורף של 80 מיליון דולר עליו הוא חתום, הלטבי איבד כיוון. פציעות חוזרות ונשנות הרסו לו את המומנטום, ובניגוד לעונה שעברה, בה היה הנשק העיקרי מהספסל בשיטה העגומה של סקוט ברוקס וקיבל את כל הזריקות שרצה, אנסלד הפגין חוסר סבלנות כלפיו מהרגע הראשון וייבש אותו. כשהלטבי עולה הוא מיד מנסה להפציץ את השלשות הקשות שלו, האחוזים ירדו בצורה ניכרת ובמשחקים רבים הוא חזר במהירות לספסל. גם האוהדים לא אוהבים אותו במיוחד, ואחרי שהיה היחיד מבין 14 השחקנים שלא ראה דקה מול פילדלפיה, מצבו רעוע במיוחד.
בצד הבטוח של הרוטציה נמצאים גאפורד, בראיינט, האצ'ימורה, בראדלי ביל, ספנסר דינווידי, קייל קוזמה, קנטביוס קולדוול-פופ וראול נטו. וגם הבעיה הגדולה ביותר של אבדיה כרגע, קורי קיספרט. העניין הוא עמדות 4-2, שהרוקי הצליח לתפוס לעצמו מקום נרחב כמחליף העיקרי בשתיים מהן. אמנם קיספרט הוא שחקן יותר חד-ממדי לעומת אבדיה, שמספק אופציות כמו הגנה וניהול משחק, אבל אותו ממד בודד הוא בדיוק מה שוושינגטון מחפשת – השלשה. זה היה מה שייחד את קיספרט במכללות, ובינואר הוא עשה זינוק ל-41.2 אחוזים מחוץ לקשת אחרי שהתחיל את העונה במצב של למידה והסתגלות.
בגלל ההיעדרויות של ביל, המנוחה שמקבל לעיתים דינווידי בגלל מצב הברך שלו והיכולת הנמוכה של הולידיי, קיספרט הצליח להתברג לחמישייה פה ושם וכמעט תמיד סיפק את הסחורה בכל הנוגע לנקודות. בזכות זאת, הוא התברג כאופציה איכותית למחליף בעמדה 2 – אבל הבעיה של אבדיה היא שקיספרט ממשיך לשאוב גם את הדקות כסמול-פורוורד, העמדה הראשית של שניהם. הוא נותן לאנסלד את האפשרות לשלב אותו כמחליף ראשון לגארדים, ואז לזוז לעמדה 3 בחילוף של קולדוול-פופ בזמן שהגארדים הפותחים חוזרים אחרי מנוחה.
האצ'ימורה הוא הבייבי של הארגון, קיבל את הזמן הדרוש כדי לנוח ולהחמיץ חצי עונה, ועכשיו מקבל את הדקות שלו כמחליף בעמדה 4. גם אם המעמד שלו יישאר כך, אחרי שהיה שחקן חמישייה קבוע בשנתיים הראשונות שלו, הוא חלק גדול ברוטציה. וכך, אבדיה נשאר בבעיה גדולה. השאלה במקרה הזה אינה בנוגע להאצ'ימורה, אלא לקיספרט. הוא לא שותף בכל המשחקים בחצי העונה הראשון, וכאמור, לקח לו זמן להשתלב. אבל כשהוא משחק, הוא עולה עם המון ביטחון ושיפר את הדיוק, בעוד אבדיה עדיין משדר היסוס במהלכים רבים. היתרון של אבדיה, מלבד הרבגוניות, הוא שכבר עבר תקופות כאלה בעונה הראשונה ומנוסה יותר מקיספרט. אין לדעת איך הדברים ייראו בשבועות הקרובים, וייתכן שדני יראה הרבה ספסל, אבל עוד מוקדם להגיד שקיספרט קיבע את מקומו. הוא פשוט מוביל כרגע במרוץ האינסופי בין השניים.
שוק ההעברות
בארה"ב מעריכים כי השם החם ביותר עד לסיום מועד הטריידים ב-10 בפברואר הוא ג'רמי גרנט מדטרויט, שחקן נהדר שיאפשר לפיסטונס תמורה שתעזור בבנייה המחודשת של הקבוצה. הבעיה של וושינגטון היא שאינה הקבוצה היחידה שנמצאת בתמונה, כי ישנן מחזרות רבות שמוכנות להציע לדטרויט חבילה יפה עבורו. הבעיה של אבדיה היא שגרנט בכלל נמצא על הרדאר של הקבוצה, כי מדובר בכוכב שמשחק בדיוק על המשבצת שלו.
במקרה שוושינגטון תנצח במלחמה על גרנט, ישנם שלושה תסריטים אפשריים עבור אבדיה: בראשון, הוא ייכלל בעסקה ויעבור לקבוצה צעירה ומסקרנת, בה יוכל להתחיל מחדש עם עמדות פורוורד שפתוחות בפניו לחלוטין – וסיכוי נמוך להגיע בקרוב לפלייאוף. בארה"ב דווח אתמול כי דטרויט רוצה בתמורה בחירת סיבוב ראשון ושחקן צעיר שתוכל לפתח, ושמו של אבדיה מסתובב חזק ברשתות החברתיות. התסריט השני הוא שדווקא קולדוול-פופ יישלח לדטרויט, גרנט ייכנס לחמישייה ואבדיה יישאר באותו המעמד. התסריט השלישי, שנראה אפשרי מאוד, הוא שגרנט יגיע עבור שחקנים מקצה הרוטציה, אבדיה יישאר בוושינגטון ודקות יהיו מצרך בלתי אפשרי להשגה.
העניין יתבהר בקרוב, וכמובן שישפיע גם על הרוטציה ועל העומק. למרות שגרנט הוא שם גדול שנמצא על הפרק, וושינגטון סובלת בעיקר מבעיה בעמדות הגארדים ועשויה לחשוב על חיזוק דווקא שם. לא מדובר רק בהולידיי כמחליף בינוני, אלא בירידה החדה ביכולת של ראול נטו, הרכז המחליף, שיוצר יותר בעיות מפתרונות ונחשב כעת לנקודת תורפה. אבל אבדיה לא יכול להיות רגוע בכל מה שקשור לדיווחים הנוכחיים. מהרגע בו קוזמה העביר הילוך, ובשבועות האחרונים משחק כמו אולסטאר שהבין סוף סוף שהוא אחד משני המנהיגים של הקבוצה ולא שחקן משלים כפי שהיה בלייקרס, וושינגטון קיבלה עוד כלי קריטי עבור השאיפות שלה. היא רוצה לנצל את ההרכב הנוכחי עבור הישגים, ותעשה מה שהיא יכולה אם תרגיש שחיזוק הוא יעד אפשרי.
הכושר של אבדיה
נגענו בנקודה הזו כשדיברנו על קיספרט. ההרגשה היא כי בתקופה הקשה של החיסורים בסגל, קיספרט ניצל טוב יותר את הדקות המרובות שקיבל מאשר אבדיה, שעלה במספר הזדמנויות בחמישייה אבל לא הרשים במיוחד. זו לא רק הקליעה, הבעיה הקבועה, אלא גם שבמשך שבועיים-שלושה הורגשה נסיגה קלה בהגנה שלו. האסיסטים והריבאונדים גם הם בירידה. זה ה-NBA. שחקן אחד לא בעניינים, ארבעה אחרים מחכים כדי להיכנס. כל שנה מגיע מחזור חדש של רוקיז, תמיד יש תחרות ואין מקום לנפילות.
זו לא כתבה חיובית במיוחד, אבל לא הכל שחור. אבדיה לא נראה כבוי, ותמיד נשאר אנרגטי, גם כשהוא מתוסכל. בהפסד ליוסטון לפני שבועיים, בו סבל מאחוזים רעים, הוא לא ויתר והמשיך ליזום כניסות חזקות לסל. זה שינוי חשוב בגישה, אחרי שבעבר נהג להוריד את הראש.
האצ'ימורה ובראיינט הוזכרו קודם לכן בתור שחקנים שהקבוצה מחויבת להצלחה שלהם. מה זה אומר? שקיבלו מיידית דקות רציניות עם שובם, ושנעשה ניסיון מודע על הפרקט להעביר להם כדורים ולהכניס אותם לכושר דרך כמה שיותר זריקות. אבדיה נחשב בארה"ב לשחקן נוסף שנתפש בצורה דומה – חלק מהבסיס הצעיר שהוויזארדס יצרו, שחקן שיש כלפיו הערכה גדולה במועדון ורצון לפתח לעתיד. זו הסיבה, למשל, שהוא לא מועמד לעזוב בטרייד אפשרי על גרנט.
אבל כאשר בקבוצה מנסים להכניס את אבדיה לעניינים, זה דרך יותר התקפות בהן הוא מקבל את הכדור כדי לקבוע את המהלך, או במהלכים מכריעים בסופי משחקים אליהם הוא נכנס בזכות ההגנה שלו. אלו דברים חשובים מאוד, כאלו שיצר לעצמו שם בארה"ב בזכותם, אבל אחר עונה וחצי יכול להיות שעניין הקליעה תפס אותו. כלומר, וושינגטון הגיעה לנקודה בה משתלבים שני היבטים משמעותיים – הצורך שלה בשחקן שיוצר נקודות בקביעות כמחליף בעמדה מספר 3 (בטח לאור העובדה שהגארדים מהספסל לא עושים זאת), והאפשרות שיש לה להעלות מישהו שאינו אבדיה שיכול לעשות זאת.
עוזר המאמן ג'וזף בלייר, שעמד על הקווים במקום אנסלד מול פילדלפיה, נדרש לעניין אבדיה בסיום המשחק ואמר: "זה תמיד מצב של איזון עדין. אם אבדיה היה משחק, הייתם שואלים אותי על שחקן אחר שלא. זה המצב, כי יש לנו עכשיו קבוצה חזקה בכל העמדות. הדברים הלכו טוב, ופשוט המשכנו לזרום איתם, זה לא היה משהו אישי נגד דני. הוא אדם מדהים, אני מת עליו, אבל נמשיך לעשות מה שטוב לקבוצה".
יכול להיות שכבר במשחק הקרוב נראה אותו חוזר לתמונה. אחרי הכל, מדובר באחד מ-12 השחקנים היחידים בליגה שלא החמיצו משחק העונה. ייתכן שהוא יעבור שבועיים של ייבוש, עד שיקבל שבריר הזדמנות שיהיה חייב לקחת. אבל דבר אחד כן בטוח בתוך אי הוודאות: אחרי עונה וחצי, אין לאבדיה עוד הנחות בתור צעיר שלומד את הליגה. וושינגטון צריכה תוצאות, ואם הוא ימשיך בקו הירידה, אבדיה פשוט לא ישחק.
המספר הנוסף: 10
במשחק הראשון של 2022, אבדיה קלע 10 נקודות בהפסד לשיקגו. מבין תשעת המשחקים של וושינגטון בינואר עד כה, זה היה היחיד בו אבדיה קלע בכמות דו-ספרתית – מה שעשה שבע פעמים במהלך דצמבר. אם מחפשים דוגמה סטטיסטית לדעיכה שלו כקלע בשבועות האחרונות, אין טובה יותר מזו. הוא חייב לשים את הכדור בסל.
ציוץ
"זה לא משבר אמיתי"
כתב האת'לטיק ג'וש רובינס מתייחס לדחיקה של אבדיה מחוץ לרוטציה במשחק מול פילדלפיה.
ציטוט
"אני חייב לעשות את העבודה הזו"
אבדיה מסביר מדוע הוא מגיע לחדר הכושר גם בימי מנוחה
פורסם לראשונה: 09:04, 19.01.22
