עם ההפסד המביך אתמול למילאנו (107:74), הגיע לסיומו השבוע האירופי הכי גרוע שהיה למכבי ת"א כבר שנים. פייר, לא זוכר אותה מספקת שני משחקים כל כך גרועים ברצף כמו זה שראינו אתמול וזה שהיה קודם, נגד פרטיזן בלגרד.
במשך חודשים אני מסנגר כאן על העוסקים במלאכה, מסביר שיש נסיבות קשות, ששחקנים לא רוצים לבוא, שג'ורדן לויד הבריז, שהמגרש בבלגרד מבאס, שהסגל מאותגר. אבל פייר, גם השחקנים האלה יכולים הרבה יותר. פשוט אין אף אחד שדורש מהם שיעשו משהו.
מה רע? מרוויחים חצי מיליון דולר בעונה, רצים במגרש בעצלתיים כאילו הם קבוצה של בני 58 שמשחקים כבר ארבעה עשורים במגרש של התיכון שלהם מדי יום חמישי בערב, כבר הגיעו לשלב שאף אחד אפילו לא מתעצבן אם מפסידים כי לא נורא, צריך גם לנוח. בכל זאת, הגיל.
תאמינו לי, לכו לספורטק ביום שישי ותראו שם אנשים שומרים פי אלף יותר טוב מכל שחקן של מכבי שאינו וויל ריימן. זזים יותר מהר עם הרגליים, סוגרים פיק-אנד-רול יותר טוב, עושים עבירות שצריך. באמת רוצים לשמור. אבל מכבי? איגוד הגימלאים.
האמת היא שגם ב-NBA יש לפעמים תופעה דומה. מתי? כשקבוצות עושות מה שנקרא "טנקינג" - מפסידות בכוונה כדי להגיע לדירוג נמוך ולשפר את סיכוייהן לקבל בחירה גבוהה בדראפט. זה פופולרי בשנים שבהן יש על הכוונת בחירה ראשונה כמו ויקטור וומבניאמה, למשל. אז מכבי משחקת כאילו היא בטנקינג, רק שזה קורה במפעל בלי דראפט. להפך, אם בעבר שחקנים הגיעו אליה כי ידעו שזה מקום שבו יוכלו להשתפר ולהתקדם, מי ירצה להגיע אחרי עונה כזאת, שהורידה את המניות של כל אדם שדרך במועדון?
קטש איבד את הקבוצה
ובראש הבעיה הזאת עומד עודד קטש. פרגנתי לו המון בשנתיים הקודמות כי הוא באמת הוציא המון מסגל עם לא מעט בעיות. ובתחילת העונה גם הגיעו לו מחמאות על זה שלא ברח מהספינה שעמדה לטבוע. לנוכחות שלו היה חלק חשוב בעובדה שמכבי לא התפוררה.
אבל בשבועות האחרונים נראה שעודד איבד את הקבוצה. הוא ממשיך עם אותה שיטת משחק שבלונית, לא מחדש כלום, אין שום תכנית הגנתית, המהלכים ההתקפיים צפויים, ומכבי אפילו הלכה אחורה. אם פעם היא לפחות עשתה סלים יפים במשחק המעבר, עכשיו גם זה בקושי קיים.
בשבוע שעבר ז'ליקו אוברדוביץ' עשה לו בית ספר. זה נראה היה כאילו מישהו גנב עבורו את כל ספר התרגילים של מכבי והוא הכין את הקבוצה מולם. פרטיזן הייתה שמונה רמות יותר טובה ממכבי, ובכל אספקט. להזכירכם, זאת קבוצת תחתית ביורוליג.
אתמול בא מסינה. יש לו הרכב שחסר כמה שחקני מפתח, ביניהם פביאן קוזר שטחן את מכבי במפגש הקודם בין הקבוצות, אבל זה לא שינה כלום. גם היא הייתה כמה רמות מעל הצהובים. הקבוצה שלו הראתה גיוון בהתקפה, וגם בהגנה הוא לפעמים הפתיע, למשל עם אזורית שמכבי מאוד התקשתה מולה. כמה הפתעות היו לקטש? אפס.
והיו דברים שממש כאבו בעיניים. אם כל הגבוהים חזרו והקבוצה על הפנים, למה אי אפשר לתת להורד לשחק בעמדה מספר 3 לפני שמגיעים לפיגור של 18 נקודות? מה הקטע הזה עם הסמול-בול הקבוע שלא עובד כמעט אף פעם?
אם אתה יודע שטרביון וויליאמס היה יותר טוב בעמדה מספר 4 על ההיי-פוסט כששיחק באלבה ברלין, בין היתר כי הוא מוסר מעולה משם, למה לתקוע אותו כסנטר מתחת לסל, שם הוא פחות יעיל (ושוב, להישאר בהרכבים נמוכים)?
אם הגעת לאמצע הרבע השלישי, המשחק גמור ותמיר בלאט משחק על הפנים, למה לא להכניס את עומר מאייר? לפחות שמשהו ייצא מהתקופה הזאת.
אם שחקנים של מילאנו מגיעים פעם אחר פעם לתוך הסל בכל פיק-אנד-רול הכי בסיסי, למה לא לשים על המגרש את וויל ריימן בלי להוציא אותו ולקבוע סטייטמנט: מי שלא ישמור לא ישחק. למה לא לצעוק? למה לא לנסות להעיר? למה לא לעבור לאזורית? למה לא לבנות תרגיל עם כמה חסימות מדורגות לשאיוק? איך קורה שהורד לא קיבל כדור אחד פנימה כשהוא בתנועה? ומילאנו אפילו לא שמרה חזק מדי.
כפית אקמולי במקום מכת חשמל
קטש, כאמור, הוכיח שהוא יודע לעשות דברים יפים עם סגל שהוא לא רע. אבל בימים אלה הוא לא מראה יכולת להתמודד עם קריסה. נכון, חסרים לו עדיין גארדים ופורוורדים אתלטיים עם קליעה, אבל מכבי כבר לא תחרותית, ולפני כן היא כן הייתה. זה כמו רופא ששוכב מולו בן אדם בלי דופק והוא נותן לו כפית אקמולי במקום מכת חשמל.
לא כל מאמן מתאים לכל סיטואציה. זה לא סתם שבכדורגל נהגו לשלוף פעם אחר פעם את שייע פייגנבוים כדי שיציל קבוצות מירידה. יש אופי מיוחד שמתאים לסיטואציה הזאת, מבחינה אנושית ומקצועית. צריך אחד שלא דופק חשבון לאיש, שיש לו נכונות שהקבוצות שלו ישחקו מכוער בהתקפה, שידרוש מהן להתאבד בהגנה, שיוציא אנשים מאפאתיות. אבל אם המצב ממילא מייאש והמאמן שלך מקבל אותו בשלווה כמו קטש (אולי הוא בוער מבפנים, אבל החוצה זה לא יוצא וזה מה שחשוב), איך אתה כשחקן תייצר אנרגיה מנצחת?
5 צפייה בגלריה
אם פעם מכבי לפחות עשתה סלים יפים במשחק המעבר, עכשיו גם זה בקושי קיים. סורקין
(צילום: עוז מועלם)
קטש צריך להבין: העונה הזאת לא עושה רע רק לשחקנים ולמכבי כמועדון, אלא גם לו. בשנה שעברה הוא היה מאמן מבטיח, שכנראה יכול היה למצוא עבודה במועדון יורוליג זר. כרגע? ממש לא בטוח. לכן, גם אם בהנהלה אומרים לו ש"הכל בסדר, אנחנו מבינים את המצב, אין לנו מספיק כלים, אולי בעתיד יהיה טוב יותר", הוא צריך לא להקשיב. הוא אולי לא מבין את זה, אבל הוא נלחם כיום על מעמדו. בקצב הזה, הסיכויים שלו למצוא קבוצה מחוץ לישראל בשנים הקרובות יצטמצמו מאוד. ומאחר שישראל הפכה למקום די לא אטרקטיבי (בואו, אפילו ישראלים רבים כבר לא ממש רוצים להיות פה), הסגל של מכבי לא עומד להיות טוב יותר בעתיד הנראה לעין, כך שגם אם ימשיך בתפקידו זה לא יקדם את הקריירה שלו לעבר מועדונים אירופאיים גדולים.
ואם זו לא סיבה להתחיל לצעוק, אז מה כן?
פורסם לראשונה: 06:42, 10.01.25
