שמו של שיר הנושא הידוע מאלבומו המוצלח של עברי לידר מ-1999 יכול לספר את סיפור מכבי תל אביב כדורסל ביורוליג השנה. הרבה פעמים העונה, יותר מדי, הייתה מכבי בעמדת ניצחון, ממש "הושט היד וגע בו", אבל ירדה מנוצחת. הפעם האחרונה ביום חמישי מול ברצלונה: לאחר ריצה נהדרת של 4:27 ויתרון 16, וכשנראה היה שכל המומנטום בצד שלה, והנה הנה, היא משיגה את ניצחונה ה-5 העונה, ברצלונה חזרה, הפכה את התוצאה, הובילה לאורך כל הרבע האחרון וניצחה.
כל כמעט כזה יוצר תסכול גדול אצל האוהדים, כמובן, וגם אצל השחקנים והמאמן, אבל הבעיה היותר גדולה היא שהוא יוצר תחושה מזויפת של "אם רק לא היינו מאבדים את הכדור הזה" ו"אם רק לא הייתה נשרקת נגדנו השריקה הזאת" ו"אם רק הזריקה הזאת הייתה נכנסת לנו" או "אם רק הזריקה המשוגעת של היריבה לא הייתה נכנסת" אז היינו מנצחים, והכל היה יופי, היינו יכולים להיות במקום 9-10 ולא 16!
אלא שכל כמעט כזה רק מדגיש את החולשות הגדולות של מכבי השנה. חולשה בסגל - אין שחקן שאפשר לתת לו את הכדור ולדעת שהוא יוכל ליצור לעצמו מצב ולקלוע. אין קלעי שלשות יציב, אין שחקן הגנה אולטימטיבי שיכול לשתק את כוכב היריבה, וגם, לטעמי, אין מאמן שיודע ללמד הגנה מתואמת, וקטש גם אחראי ללא מעט מהכמעטים הללו בהחלטות לא טובות שלו לגבי זהות השחקנים שיהיו על המגרש בדקות קריטיות, ובשימוש בסגל שעומד לרשותו.
הוא כמעט לא עושה כמעט שימוש בג'ייק כהן כדי לתת מנוחה להורד, למרות שג'ייק יכול לקלוע משלוש, מתמצא בצבע ומוסר נהדר. במשחק נגד וירטוס הוא שם את הכדור בידיים של האקס סייבן לי, שחירב את המשחק. במשחק האחרון נגד ברצלונה, ההרכב שעלה לרבע באחרון היה לא טוב הגנתית, ולא נעשה שימוש מספיק בשאיוק שיכול לחדור לצבע עם הכוח שלו ולפחות לסחוט עבירה, בעיקר בהתקפה האחרונה. הייתה חסרה האופציה הזאת. גם ג'ייק, שכששיחק היה טוב, נשכח על הספסל בחצי השני.
כשמפסידים באופן חד וברור, כמו לפריז, לז'לגיריס או אנאדולו, אז אין שאלות ותהיות מי הקבוצה הטובה יותר, אבל כשכמעט ומנצחים את פנאתינייקוס ואת אולימפיאקוס ואת וירטוס ואת פנרבחצ'ה ואת מונאקו, אז יש אשליה שלא בוער למצוא שחקן נוסף, שיש אולי איזה סיכוי שייצא משהו מהעונה הזאת, שהשחקנים שישנם אולי מספיק טובים ליורוליג ושקטש קוסם שמוציא מים מהסלע.
דווקא אחרי פגרת הנבחרות, כשלראשונה, מבין שחקני מכבי רק סורקין היה בנבחרת שהשיגה את הכרטיס לאליפות אירופה, כך שהיה לרשות קטש סגל מלא וזמין להתאמן, באה התבוסה לפריז, שחשפה כמה מכבי קבוצה לא מאומנת. גם במשחקים המעטים שניצחה זה היה בשל התעלות של שחקנים בודדים ולא במשחק עם התקפה מסודרת או הגנה טובה.
האמירה של קטש אחרי המשחק האחרון מול ברצלונה כי "מאז 7 באוקטובר הכל היה גדול מכדורסל. זה מאוד מאתגר לצוות המקצועי לעבוד בנסיבות כאלו" אולי נכונה, אבל די לתירוצים. ואולי קטש צריך ללכת לסדנת מיינדפולנס וללמוד להתרכז בכאן ועכשיו, כי כרגע הוא וקבוצתו במרוץ לא לסיים את היורוליג במקום האחרון.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
