עצוב לעיין בימים אלו בעיתוני ואתרי הספורט. מתחילת המלחמה מדירה הפעילות את רגליה מהתקשורת והעיסוק עובר לשאלה מי אמור היה לגנות את המעשים הנפשעים של צוררי היהודים החדשים – חמאס/דעאש – ולא גינה ומי כן התייצב ונקרא לדגל.
תחילה חשבתי לעצמי – רגע! מדובר בספורטאים, עם מידות משתנות של היכרות עם הנושא והבנתו. לכן, אין זה הכרחי כי ימהרו להביע את דעתם. ואם מי מהם לא מתבטא בפומבי – אין זה אומר כי אין לו דעה בנושא.
אך אז ראיתי, בהתמוגגות ובגאווה אינסופית, את ההתגייסות של עם ישראל על כל רבדיו לסיוע במאמץ המלחמתי וההגנתי הכרוך במלחמה, שפרצה לחיינו ונראה כי תלווה אותם עוד הרבה זמן.
ונזכרתי ברכבת האווירית של אוהדי כדורגל מישראל למשחקי חג המולד באנגליה ובנוכחות המרשימה שלהם ושל דגלי ישראל כמעט בכל אירוע ספורט בעולם. כמה פעמים דובר על כך שהפיינל פור של הכדורסל באירופה נראה אחרת לגמרי אם מכבי תל אביב משתתפת בו או לא.
ואז הבנתי כי הספורטאים, שבימי שגרה כותבים עליהם, עוקבים אחר כל צעד שלהם, מנתחים כל מהלך שלהם ומנסים לצפות את צעדיהם הבאים – חייבים זאת לציבור.
הם הפכו מובילי דעה חברתיים ולאמירות ולמעשים שלהם יש השלכות חברתיות גלובליות שחורגות כבר מזמן מתחומי ענפי הספורט שלהם. אנשים רוצים להיות כמוהם. אנשים מנסים לחשוב כמוהם. לכן – חשוב שהם ידברו. וברוח הספורט המפרנס אותם – חשוב שיגנו.
הצורך הזה זועק עוד יותר לשמיים נוכח שתיקתן של ליגות ספורט רבות בעולם. לא כולן, אך לא מעט. מבחינתי, במיוחד זועקת לשמים שתיקתה של התאחדות הכדורגל העולמית, פיפ"א. זאת, לפחות, נכון לכתיבת שורות אלו.
זו שתיקה מתסכלת של מי שידעה לגנות את פלישת רוסיה לאוקראינה וכעת נאלמת דום ופוטרת את כל העניין ב"חוסר רצון להתערב פוליטית". כמה נוח.
ואני חושב גם על אבא שלי, איצ'ה מנחם ז"ל, שהיה יו"ר ההתאחדות לכדורגל והכיר את מוסדות הארגון. לו היה חי היום, היה מן הסתם יוצא מדעתו מרוב תסכול.
אז אם ראשי הספורט לא עושים את המתבקש מהם מוסרית ואנושית, יתכבדו נא הספורטאים – אלו שחבים את הצלחתם ופרנסתם לקהל שמשלם ממיטב כספו על מנת לראות אותם – ויחזירו חלק קטן מהחוב. המראות כאן, העדויות כאן, והאמת נגלית לעין כל. נא הדהדו אותה לאוהדים הצמאים למוצא פיכם.
ואל תחשבו כי "ביום שאחרי המלחמה" נשוב לשגרה. מי שהתאכזב משתיקה רועמת – עשוי לרעום בשתיקתו בבוא היום.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
