הכתובת של הכישלון הצפוי אמנם לא רוססה במתחם האימונים בקריית שלום, אבל בהחלט הייתה על הקיר. רק עזיבתו של המאמן הדומיננטי ולדימיר איביץ' חשפה את מה שהתרחש מאחורי הקלעים במכבי תל אביב עם הורדת ההילוך מצידו של הבעלים הקנדי.
ניהול כחול-לבן
המדיניות של מיץ' גולדהאר (שלא הגיע לישראל במשך יותר משנתיים וחצי) נקבעה מרגע הבאתו של ג'ורדי קרויף: שדרה ניהולית ומקצועית המורכבת מזרים בלבד. ההחלטה הזו הובילה את המועדון לתארים, והיוותה מודל לחיקוי עבור מועדונים אחרים (שכשלו בניסיונותיהם לשלב מאמנים זרים). המצב כיום שונה בתכלית.
אם במשרת המנכ"ל החזיקו בעבר דמויות כמו ג'ק אנגלידיס (שהפך לאחר מכן לנשיא פאוק סלוניקי), מרטין ביין ובן מנספורד (שהגיעו מהכדורגל הבריטי), המנכ"לית הנוכחית היא שרון תמם. ברק יצחקי משמש כסוג של מנהל מקצועי (תפקיד שמילא בעבר קרויף), ולכך ניתן להוסיף את המחלקה המשפטית או הדוברות, מתוצרת כחול-לבן. נותרנו עם מאמן זר בדמות פטריק ואן לוון, אבל כזה שנמצא כבר חמש שנים בקריית שלום, וללא ניסיון עבר. אג'נדת הזרים ממדינות כדורגל מובילות, שגולדהאר מיתג ושיווק, קרסה.
למעט העברת מסרים מקנדה, הבעלים איבד קשר עם הלקוחות שלו – אוהדי הקבוצה, שחלקם אף הגיע להפגין נגד דרכו במתחם האימונים. הקנדי, מצידו, העביר מסר ברור לוואן לוון בשיחות שניהל עם אנשי הקשר שלו בארץ: "הוא קיבל כל מה שרצה, צ'ק פתוח, אני לא מרוצה מאיך שהקבוצה נראית". כלומר, שעון החול התהפך, אבל עיקרון המאמן הזר נותר בעינו. ייתכן שהחיפושים אחריו כבר החלו, למרות שלהולנדי יש חוזה לעוד שנתיים.
אין תחליף לכוכבים
אחד מסממני היציבות של מכבי ת"א בתקופת ההגבלות עקב הפרות הפייר-פליי הפיננסי היה דווקא ההתבססות של שחקני הבית שעברו הרצה בחממה של בית"ר ת"א/בת ים. נכון להיום, הקבוצה-הבת במקום האחרון בלאומית עם סגל שלא נראה מבטיח במיוחד.
היעדר התחליפים הראויים נחשף בגדול בעקבות הפרידה משחקני מפתח. החל מדור מיכה ועומר אצילי בעונה שעברה, ובעיקר בעקבות עזיבתם של דור פרץ ויונתן כהן לאיטליה, ושל איתן טיבי ואיתי שכטר לבאר שבע. במקומם גויסו שמות כמו עידן נחמיאס, אוסמה חלאיילה, עדן שמיר וגבי קניקובסקי, שלא ממש נכנסו לנעלי קודמיהם.
הקיבעון של המאמן
מנהל מקצועי ומאמן הם שני תפקידים שונים לגמרי. ואן לוון, שהוזעק כדי להחליף את יורגוס דוניס, היה מנהל ביצועי במחלקת הנוער של המועדון ולא ניהל משחקים בכלל. כנראה בגלל זה הבעיה העיקרית של ההולנדי היא הקיבעון המחשבתי.
גם אחרי ההפסד 4:2 למכבי נתניה במוצ"ש, כשהמאמן הגיע לקריית שלום וניסה לשדר באסיפת השחקנים עסקים כרגיל ("היו טעויות גדולות מדי, אנחנו מסתכלים קדימה וחושבים כרגע רק על אירופה"), התחושה הייתה שהשחקנים איבדו אמון מקצועי במאמן. "הוא מקובע, בא עם הכל מוכן מהבית ולא מבצע שום שינוי כשהדברים לא הולכים לפי התוכנית המקורית", אמר אחד השחקנים אתמול. "בני לם, שלא היה בליגה 30 שנה, עשה לו בית ספר בחילופים במחצית השנייה".
גם סטטיסטית, זה המשך לכישלון של ואן לוון בפלייאוף העליון של העונה שעברה שבו לא ניצח בשישה מתוך עשרת המשחקים. כך היה גם בליגה האזורית, מפעל שולי מול יריבות לא בדיוק איכותיות, כשהקבוצה נראתה לא טוב, ובמשחקי הפתיחה של ליגת העל.
דווקא ממאמן עם הרקורד המקצועי של ואן לוון הציפייה הייתה שיצליח לקדם שחקנים צעירים. זה לא קרה. במקביל להוצאתו מהרוטציה של טל בן חיים הוותיק, שחקנים כמו אילון אלמוג לא שודרגו, בלשון המעטה, והקשר עדן קארצב בכלל עבר למכבי נתניה.
גם מכיוון הזרים אין כרגע בשורות גדולות, למעט החלוץ הקרואטי סטיפה פריצה. בין אלה שנשארו מהעונות הקודמות אנדרה ז'ראלדש לא טוב, לואיס הרננדס הפך לבעיה במרכז ההגנה, וברנדלי קוואס שהרשים מאוד מול מכבי חיפה הלך ודעך מאז.
אין מנהיג ואין הגנה
הקפיצות התכופות במהלך המשחקים של מנהל הקבוצה יואב זיו הן רק כיסוי לחוסר המנהיגות בקבוצה. אם בעונה שעברה מילאו את המשבצת הזו שחקנים כמו פרץ, שכטר או גולסה שחוזר מפציעה, המנהיגות נעלמה על הקווים ובמגרש. לנסיגה ביכולתו של הקפטן שרן ייני יש משקל ביכולתו להשפיע ברמה החברתית, ואין למעשה מי שידחף את הקבוצה ברגעי משבר.
אבל מה שכולם רואים ויודעים זו הבעיה הגדולה ביותר של הקבוצה – ההגנה, דווקא החוליה החזקה ביותר בעידן איביץ' (שגם הוא, אגב, לא הסתדר עם ואן לוון). אם תחת המאמן הסרבי הצליחה מכבי ת"א לספוג רק עשרה שערים בעונה שלמה, בששת המשחקים הראשונים של העונה הנוכחית היא ספגה כבר 11 פעמים, למרות יכולת מצוינת של השוער הצעיר דניאל פרץ. זהו מספר שערי החובה הגדול ביותר בליגה, אפילו יותר מהפועל ירושלים החלשה. "הגנה זה עניין של אימון ותיאום, של בניית מערכים ברורים, אבל זה לא קורה אצל ואן לוון", אמר אחד השחקנים.
