נדמה שרז הרשקו (23) לא בחרה בג'ודו – אלא שהג'ודו בחר בה. ככה זה כשאת בת למשפחת הרשקו. כל בני משפחתה התאמנו בנקודה זו או אחרת בחוג ג'ודו – אבל הנציג המשפחתי המפורסם ביותר הוא שני הרשקו, מאמן נבחרת הנשים ומי שהצעיד את ירדן ג'רבי למדליית ארד אולימפית לפני חמש שנים.
לא מפתיע אם כך שרז התחילה להתאמן בענף כבר בגיל 4 בזכות הדוד. 19 שנים אחרי – והרשקו עדיין מתאמנת אצל דודה, רק שהפעם תחת הטייטל המחייב של חברת נבחרת ישראל לבוגרות – וספורטאית המתכוננת לאולימפיאדה הראשונה שלה. "אנחנו מאמן ומתאמנת, שום דבר פה לא שונה", היא אומרת, ומבהירה שאינה זוכה ליחס מועדף בגלל הייחוס המשפחתי.
הדרך של הרשקו אל אולימפיאדת טוקיו לא הייתה פשוטה. היא נחשבת לכישרון מגיל צעיר. בגיל 17 הוכתרה לאלופת אירופה לקדטיות – אבל לקח זמן ולא מעט הפסדים עד שמצאה את מקומה בקטגוריית הבוגרות.
הרשקו מתחרה במשקל הגבוה ביותר לנשים (מעל 78 ק"ג). היא נחשבת לאחת הספורטאיות הרזות בקטגוריה – והדבר גורר עמו יתרונות וחסרונות. מצד אחד היא זריזה יותר מרוב היריבות, מצד שני היא צריכה לפעמים להטיל ספורטאיות הכבדות ממנה בעשרות קילוגרמים. כך למשל היא נזכרת שבפעם הראשונה שלה בגמר של טורניר גדול, גראנד פרי מונטריאול, היא פגשה יריבה יפנית השוקלת קרוב ל-150 ק"ג.
"היריבות שלי הן המון בבושקות קטנות שנפתחות בכל מיני צורות וגדלים", היא מתארת, "האופי שלהן מטורף. הן חזקות מאוד מנטלית. צריך קשיחות מסוימת בענף הזה".
רגע השיא עד כה בקריירה של הרשקו היה בחודש אפריל האחרון. היא הגיעה לטורניר גראנד סלאם אנטליה בידיעה שהיא זקוקה להישג משמעותי כדי לצבור נקודות דירוג שיקרבו אותה לאולימפיאדה. "ביום התחרות אמרתי שאני עושה זהב וקופצת לבריכה", היא נזכרת.
אחרי שני ניצחונות, מצאה את עצמה בחצי הגמר – מרחק ניצחון ממדליה. ניצחון נוסף על יריבה מקמרון הבטיח לה את המקום בגמר, "הייתי בהיי, אמרתי 'יש לי מדליה'. שני הוריד אותי לקרקע, הוא אמר: 'יש לך מדליה, אבל בואי נעשה שהיא תהיה מזהב'".
להרשקו הייתה משוכה לא פשוטה בגמר, שיאיאן שו מסין, הנחשבת למדינה חזקה במשקלים הכבדים לנשים. הפתיחה של הרשקו הייתה טובה, היא זרקה את יריבתה והשיגה יתרון של ווזארי. אלא שממש שנייה לפני סיום הזמן החוקי של הקרב – הסינית הצליחה להשוות עם ווזארי משלה והקרב נכנס לניקוד זהב. החשש היה שההטלה בשנייה האחרונה – תיצור מומנטום אצל הסינית ותפגע מנטלית בהרשקו. אבל לרז היו תוכניות אחרות הפעם. "אמרתי לעצמי, 'עכשיו את עושה את ההתקפה הכי טובה שלך'. נכנסתי בכל הכוח ואמרתי 'זה או הכול או כלום', והיא נפלה. ניצחתי".
הרשקו חגגה בשאגת ניצחון ובחיבוק גדול לדוד/מאמן. "זה היה טירוף חושים. אמרו בכריזה 'רז הרשקו – מקום ראשון', אני עולה לפודיום ו...כן, זאת אני".
מדליית הזהב המרשימה הבטיחה להרשקו את הכרטיס לטוקיו. לאולימפיאדה היא אמנם תגיע כאנדרדוג כשהיא איננה בין שמונה המדורגות, אבל אולי דווקא מהמקום הזה היא תפתיע. "אני מגיעה לתת את כל כולי, בכל קרב ובכל שנייה. יש לחץ, אבל בדיוק בשביל זה התאמנתי כל החיים".