הייתי במהלך כתיבתי על ההחלטה של עומר אצילי לא להצטרף לבית"ר ירושלים. מהלך נכון של אצילי. מהלך נבון של בית"ר. הייתי משוכנע כשלפתע הטלפון רטט.
חבר התקשר אליי. אצילי חתם בבית"ר. צחקתי. אתה טועה, עניתי, הוא חתם במכבי חיפה. נכון, ענה חברי. זה היה אתמול. היום הוא שינה את דעתו.
לא יאומן.
מילה אינה מילה. הכרת הטוב אינה בעלת ערך. איני מבין את אצילי, אבל יותר מכל איני מבין את ברק יצחקי ואלמוג כהן. עד היום תמכתי בכל המהלכים שביצעו. הם הובילו את בית"ר מאשפתות למאבק האליפות, יצרו קבוצה מרתקת. התהליך היה כה ברור, ולפתע הכל התהפך.
אצילי שחקן מצוין, אין ספק. מבחינה מקצועית אין רבים כמותו. אבל לבית"ר ירושלים יש מגרעות רבות אחרות, פחות בהתקפה ויותר בהגנה. במחיר אצילי אחד היה אפשר לרכוש בלם, מגן וחלוץ חוד. אלו חסרים לבית"ר יותר משחקן כנף.
ולמה היה צריך לפגוע במרקם החברתי המעולה שנבנה, בתהליך שנוצר? איפה יצחקי ואלמוג שהיו צריכים לעמוד על רגליהם האחוריות ולומר - עד כאן. ובכלל, איזה אצילי נקבל? מישהו ראה אותו משחק בשנתיים האחרונות?
בית"ר ירושלים לא תזכה באליפות, עם אצילי ובלעדיו. גם אם יש סיכוי קלוש לזכייה, המחיר של המהלך הלא אצילי הזה אינו ראוי.
חבל.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
