באדיבות תאגיד השידור כאן
התקציר באדיבות תאגיד כאן 11
מוקדם יותר החודש, בזמן משחקי הנבחרת הבוגרת, הזכירו ראשיה כל הזמן את צמד המילים "עמידה במטרות". היכולת פחות רלוונטית, הם ציינו, העיקר להוציא שש נקודות משש אפשריות. גם לנבחרת הצעירה יש מטרות, והן לא לנצח בשני המשחקים הראשונים ביורו, ממש לא. המטרה הראשונית הייתה להגיע למשחק השלישי, מול צ'כיה, כשיש על מה לשחק. המטרה הזו בהחלט בחיים.
ישראל הפסידה לאנגליה, אבל שיחקה סביר לגמרי, בטוח לא מתחת למצופה, כיוון שההבדל ביחסי הכוחות גדול מאוד. ככל שעולים בשכבות הגיל, כך מתגלה המציאות יותר ויותר, נפתחים הפערים, עד שמגיעים לשיאם בנבחרת הבוגרת. לכן משחקים של הנבחרת הצעירה קשים יותר מאשר אלה של נבחרת הנוער. לכן התיקו מול גרמניה היה נפלא, עצום. אנגליה היא נבחרת שההרכב שלה גדוש בשחקני הרכב בפרמייר־ליג. סליחה, אפילו השחקנים שעולים מהספסל הם כאלה.
כשישראל ניסתה ללחוץ, וזה לא קרה המון, היה אפשר לראות את ההבדל, את הקצב השונה, את השקט בהנעת כדור. הישאם לאיוס הוא דוגמה טובה. לאיוס היה השחקן שניסה לבצע הכי הרבה דריבלים בליגת העל בעונה האחרונה, ובצדק – אחוז ההצלחה שלו טוב, הכדור דבוק לרגל. אבל כשג'יימס גארנר, מגן שגדל במנצ'סטר יונייטד ושיחק בעונה האחרונה באברטון, שם עליו גוף, לאיוס נותר חסר סיכוי. ההבדל ברור.
ועדיין, תוצאה סולידית, ויכולה להיות לכך חשיבות להמשך. הקפטן גילי כהן היה טוב במרכז ההגנה ורוי רביבו, שנדרש במשחק הזה להיות קרוב לבלמים ולאו דווקא לעלות למעלה, המשיך להראות את הגיוון שלו, גם באמצעות כדורים ארוכים מדויקים. דווקא אוסקר גלוך לא היה מדויק. לא שהיו לגלוך הזדמנויות רבות, אבל פעמיים הוא פיספס את המסירה ביציאה קדימה להתקפת מעבר.
עכשיו הפנים לצ'כיה. גם היא נבחרת טובה מישראל, אבל לא כמו אנגליה, אין מה להשוות. ניצחון, וסיכוי טוב שיש מקום בשלב הבא. חובת הניצחון גם דורשת מגיא לוזון להפיק כדורגל אחר מהנבחרת למשחק המכריע. אמרנו, המטרה הייתה להגיע אליו עם סיכוי. עכשיו צריך לנסות לנצל את ההזדמנות.
