בילי ג'ין קינג היא אייקון. ספורטיבי, מגדרי, להט"בי. היא חתמה, יחד עם שמונה שחקניות נוספות, על חוזה של דולר אחד ב־1970 כדי לפתוח סבב מתחרה, במחאה על כך שנשים קיבלו פי שמונה פחות מענקים כספיים מגברים, עבור אותו טורניר. בילי ג'ין קינג היא הסיבה שיש היום סבב מקצועני לנשים. היא הסיבה שבמספר תחרויות, נשים מקבלות אותו פרס כמו גברים. היא הסיבה שנשים מביאות הביתה עשרות מיליוני דולרים בשנה מפרסומות. היא שינתה את כל הפרדיגמה של מה זה טניס נשים ומה זו טניסאית. היא שינתה את כללי השוק עבור טניסאיות. היא הייתה תנועה פמיניסטית של אישה אחת.
כששוביניסט ומכור להימורים בשם בובי ריגס מזלזל בטניס נשים ומאתגר את קינג לקרב המינים, קינג מקבלת את האתגר ומנצחת. צריך לזכור מה הקונטקסט ההיסטורי: ריגס מייצג את דעת רוב הגברים. אישה לא יכולה ב־1973 לקבל כרטיס אשראי בלי אישור מבעלה.
בילי ג'ין קינג, אם כן, היא פורצת דרך, סוללת כבישים חדשים. יש לה אלרגיה לאפליה מכל סוג שהוא. היא אחת התומכות העיקריות בהחלטה להשוות את תקציבי הספורט בין נשים לגברים במוסדות שמקבלים תקציב פדרלי (תקנה 9 לרפורמה בחינוך).
ולכן, כמו לראות את מוחמד עלי מוליך פלוגה להאנוי כדי להוכיח פציפיזם, או לראות את גרטה תונברג נוהגת ברכב שטח כדי להדגיש את בעיית האקלים, ההצהרה של קינג לפיה היא תומכת בניסיון להביא את סבב הטניס לסעודיה היא כל כך מאכזבת.
עוצמים עיניים
צריך לשים את הדברים בקונטקסט: קינג אמרה את הדברים כחלק מחגיגות שנת ה־50 לסבב הנשים שהיא הקימה, בניסיון לראות איך הוא יכול להתרחב. קינג תמיד דגלה בהשקפת עולם לפיה "כסף הוא כוח", וכסף הוא הדבר היחיד שיעניק לנשים מוביליות ואפשרויות. וקינג, קצת כמו עלי, תמיד החזיקה בנרטיב שלפיו חייבים לשמוע את הצד האחר, לתת לו הזדמנות.
ועדיין, סבב הטניס עדיין לא התאושש מתקרית יחסי הציבור האחרונה שלו, הטניסאית הסינית פנג שוואי, שהועלמה על ידי המשטר הסיני לאחר שהעזה להאשים את אחד מראשיו בתקיפה מינית. הסבב נתן לסין מכה קלה עם נוצה על כף היד, בלע את הלענה וחזר לסין, בלי שום התבהרות לגבי מצבה של שוואי. אני לא ממש מתרגש מההחלטה של הסבב. אם אין ציפיות אז אין אכזבות.
מה שבילי ג'ין קינג עשתה השבוע זו לא הלבנה של המשטר הסעודי. זה להגיד שכסף (אפילו רעיון שוויוני של כסף: מענקים שווים בין המינים), הוא חזות הכל. בשם הכסף, שיעניק מוביליות ואפשרויות לנשים, צריך לתת גם לסעודים צ'אנס ולהתעלם מהעובדה שלנשים כמעט אין זכויות במדינתן ושהומוסקסואליות היא עבירה שדינה עונש כבד. זו בגידה מושלמת של קינג בכל העקרונות שלה כאישה, כספורטאית, כלסבית.
אפשר, כאמור, להבין את התאחדות הטניס. היא הפסידה כסף בגלל הקורונה ובגלל השעיית המשחקים מסין. ההתאחדות צריכה לסגור את הפער הכלכלי הזה איכשהו, גם כדי להמשיך ולהשוות את הפרסים בין המינים. קינג תמיד הייתה חיילת בכירה ומסורה בצבא הטניס. אבל אין שום סיבה שעולם הטניס ילך צעד או שניים כלפי הסעודים, רק בתמורה לכסף. דרישה אחת יכולה להיות טורניר שאליו נשים יוכלו להגיע ללא ליווי גברים ולבושות כפי רצונן; דרישה מבית המלוכה למחוות אחרות כלפי נשים, הקהילה הלהט"בית, המצב המחפיר של עובדים זרים במדינה - היא קריאה ברורה של ה-WTA למחויבות לזכויות אדם ושוויון. הבעיה עם הקריאה של הסבב ובילי ג'ין קינג, לחשוב על סעודיה כיעד נורמלי ואמיתי לקיים בו טורניר, נובעת מכך שהיא מתקיימת במעמד צד אחד. האמת היא שהסעודים צריכים את הסבב לא פחות.
אפשר להביא בנות זוג?
מה אמורה להרגיש דריה קסטקינה הרוסייה, לגבי התמיכה של בילי ג'ין קינג במשא ומתן עם סעודיה על טורניר בממלכה? קסטקינה, המדורגת מספר 11 בעולם, היא טניסאית לסבית, כמו קינג. אם יתקיים טורניר בערב הסעודית, איך היא אמורה להתלבש? האם היא יכולה להביא את בת זוגה? יש סט מסוים של תנאים שיתקיים בסבב, לעומת זה שיתקיים בסעודיה? לא ברור.
קינג אומרת את כל הדברים הנכונים. היא אומרת שהכסף החדש יעזור לטניס הנשים להגיע לגבולות חדשים; היא אומרת שהכי חשוב זה להגיע למגע עם צד שאתה לא מסכים איתו, כי רק מגע יביא לשינוי; היא אומרת שגברים, יותר מנשים, הושפעו מהניצחון שלה על בובי ריגס, כי רק אז הם הבינו מה הילדות שלהם יכולות להשיג; היא אומרת שכשנשים סעודיות יראו את הטניסאיות על המשטח, עם החוכמה, הכוח והכישרון שלהן, זה יהווה גם בשבילן השראה לרצות לסחוט מעצמן את כל מה שיש להן. אלה כולן מילים נכונות, יפות ומלבינות. אם לסבב באמת אכפת מהנשים שאותן הוא מייצג ומהצופות שלו, אם בילי ג'ין קינג היא לא עוד מי שמכרה את עצמה, הם צריכים לדרוש מהסעודים שניים או שלושה צעדים של רצון טוב. עצימת העין כלפי החזרת הסבב לסין הייתה הלבנה אחת יותר מדי.
