בואו נדבר קצת על רומנטיקה. אנחנו מתים על המילה הזו, בטח כשהיא מתחברת לכדורגל. עכשיו היא מרחפת בצורה הכי טבעית מעל ראשו של בני לם, מאמן כדורגל שכשחקן היה חלק ממכבי נתניה הגדולה ואחרי גיל 60 חזר למועדון נעוריו, החדיר בו אנרגיות משוגעות וכדורגל התקפי והדליק את העיר כולה. התלתלים מהאייטיז נעלמו, במקומם יש קרחת אליה האוהדים הנלהבים מדביקים בוסות רטובות בכל פעם שבני עומד קרוב מדי לטריבונה. היש רומנטי מזה?
אנחנו אוהבים רומנטיקה, אבל לא נוטים לה חסד לאורך זמן. כשקצת קשה, כשמשהו משתבש, אנחנו מיד בועטים בה וחוזרים על הענייני, טכנוקרטי היעיל והמוכר. כמו ברפלקס מותנה, ברירת מחדל קבועה, חוזרים אל אותם שמות קבועים והנה שוב מופיעים הבוחשים והמערבבים, גונבי דעת מייגעים וצפויים, קומבינטורים על הקווים שמחוזקים ע"י קומבינטורים באולפנים ומקבלים טלפון מבעלים קומבינטורים ונכלולים.
3 צפייה בגלריה
התלתלים מהאייטיז נעלמו, במקומם יש קרחת אליה האוהדים הנלהבים מדביקים בוסות. לם
(צילום: עוז מועלם)
האוטומטיות הזו, שלא פעם מתופעלת בזכות הסגידה לכוחנות ולפסקנות מזויפת, לא מאפשרת לתהליכים מורכבים ומעניינים יותר לקרות ולהתפתח. במילים אחרות: לא היה חסר הרבה כדי שבני לם המאמן היה ממשיך להישאר מחוץ לרדאר של מועדוני ליגת העל והיה נמנע מאיתנו הסיפור הנהדר לו אנחנו עדים עכשיו וכולם פתאום מהללים.
באקלים הנוכחי בני לם הוא התקלה הכי מופלאה שמכבי נתניה יכולה הייתה לאחל לעצמה. ו"התקלה" הזו יכולה הייתה להתרחש הן בזכות לם עצמו ויותר מכך בזכות הבעלים אייל סגל, בעיניי מגדלור ייחודי ובולט בקרב בעלי מועדוני כדורגל בישראל (גילוי נאות: אני אוהד מכבי נתניה) וכמובן: רומנטיקן בן רומנטיקן.
אבל אל תטעו, האקלים עצמו לא השתנה. אנחנו בסך הכל עדים לתופעת טבע נדירה. כי כשהכוחנות והקומבינה פורחות, הרומנטיקה מתה.
ההימור של ברקת
אני לא אתפלא לגלות של"אפקט בני לם" הייתה השפעה מסוימת על ההתרחשויות האחרונות בהפועל באר שבע והבחירה באליניב ברדה כמאמן עד סוף העונה. לא מן הנמנע שאלונה ברקת ראתה איך בנתניה הצליחו במהלך של החלפת מאמן שהיה ביחסים גרועים עם הקהל (בשונה מרוני לוי, אטוולד גם נכשל מקצועית) ומינוי של סמל מקומי, והיא החליטה על הימור דומה.
ברדה הדריך רק שני משחקים וקשה לגזור מכך מסקנות גורפות, אבל כבר ברור שהוא מצליח לסחוף אחריו את אוהדי הפועל באר-שבע הרבה יותר מקודמו. גם הכדורגל נראה קצת יותר משוחרר והתקפי, ניקיטה רוקאביצה חזר אתמול לכבוש ונראה חד, ואפילו רותם חטואל נהנה מקצת מזל, אבל במקביל הפועל חיפה הגיעה ללא מעט מצבים.
יכול מאוד להיות ששני הניצחונות (גביע וליגה) וההתלהבות הם חלק מהאנרגיה שנוצרת כתוצאה מהחלפת מאמן, אבל אם ברדה יצליח לסחוף את באר-שבע למאבק אליפות אמיתי אפשר יהיה להוסיף עוד כמה תמונות לאלבום עם הכותרת הוורדרדה: "התקופה הרומנטית".
ועוד כמה קטנות
1. יש לו גם טכניקה, גם נחישות וגם גול ניצחון שמסדר לסכנין פלייאוף עליון. זה הזמן להתחיל לעקוב אחרי פביאן ספורסלדה.
2. המלצה ליו"ר איגוד השופטים החדש גיורא ענבר: תציץ בדקה אחת מהמשחק באשדוד בו נאאל עודה מוציא ללאמק בנדה צהוב שני ואדום, מתלבט, מתבלבל, מתחרט, חוטף בלק-אאוט ונראה האיש הכי אבוד על הדשא. ככה נראה האיגוד שאתה עומד בראשו.
3. מתי מעבירים את שידורי הליגה הלאומית לערוץ נישה סטייל נשיונל ג'יאוגרפיק עם תוכניות כמו "הגולים הכי מוזרים בעולם שכולם רואים אבל אף אחד לא מוכן לחקור באמת"?
