אמנם לברון ג'יימס חגג 37 בדצמבר האחרון, אך זה לא מפריע לו להמשיך לשבור שיאים ולשחק ברמה גבוהה במיוחד, כאילו לא עברו 19 שנה מאז עונת הרוקי שלו. הבעיה לא טמונה בו, אלא בקבוצה.
לפני 4 שנים לברון עזב את קליבלנד, הקרובה ללבו ולעיר הולדתו, וחתם בקבוצה המפוארת והעשירה ביותר ב-NBA, לוס אנג'לס לייקרס. בעונתו הראשונה במועדון הצהוב זה לא נראה טוב כשלברון, לראשונה בעשור הנוכחי, לא העפיל לגמר הפלייאוף - או לפלייאוף בכלל. עם זאת, עונה לאחר מכן לברון לקח את המושכות לידיים כשצירף את אנתוני דייויס. למרות הקורונה, הוא זכה באליפות רביעית בקריירה, אבל כרגע מסתמן שזו גם תהיה האחרונה.
אחרי ההפסד לפיניקס בסיבוב הראשון בעונה שעברה, בה לברון ודייויס סבלו מפציעות שהשביתו אותן למשך זמן רב והלייקרס נראו רע בלעדיהם, לברון בנה סוג של בית אבות הקיץ. אל-איי החתימה שחקנים ששיאם מאחוריהם, כמו טרבור אריזה, קנט בייזמור, דווייט האוורד, דיאנדרה ג'ורדן ועוד, אבל השיא הוא בטרייד על ראסל ווסטברוק. לברון רצה כוכב נוסף לידו, ודאג להביא את מלך הטריפל-דאבלים מוושינגטון, אבל מלכתחילה צעד זה עורר סימני שאלה אצל האוהדים והפרשנים, כי שניהם צריכים את הכדור ביד, וזה עוד לפני שדיברנו על דייויס.
מחשבות לחוד ומציאות לחוד? במקרה הזה האמרה לא עובדת. החששות הפכו לאמת, והצמד לברון את ראסל מאכזב פעם אחר פעם. נוסיף לכך פציעות של דייויס, קנדריק נאן ועוד, מה שיוצר חוסר איזון בסגל. הלייקרס נאבקים באמצע טבלת המערב, ונראה ששוב יתנדנדו בין המקום ה-6 לבין הפליי-אין.
לברון קולע העונה 29.1 נקודות לערב, עם 7.4 ריבאונדים, 6.6 ריבאונדים, 52% מהשדה, 36.6% מהשלוש ומדד 27.3. גם בגילו המתקדם, המלך עדיין מזכיר לכולם כמה הוא גדול. לברון עקף העונה את מייקל ג'ורדן בתור השחקן הכי מבוגר שקולע 30 נקודות לפחות ב-10 משחקים רצופים, ונראה שבעוד עונה וחצי מלאות הוא יהפוך לשיאן הנקודות בהיסטוריה של ה-NBA ויעקוף את אקס הלייקרס, קארים עבדול ג'באר. אבל למרות כל השיאים היפים והמספרים המרהיבים, נראה ששוב יחמיץ את הפלייאוף.
למה? ווסטברוק הוא בדיוק ההפך ממה שהלייקרס צריכים. הלייקרס זקוקים לשחקנים שומרים, אתלטיים ונטולי אגו. לפחות זה מה שלברון צריך. אמנם ווסטברוק מגיע למספרים הקבועים שלו, אבל באחוזים לא טובים - 18.7 נקודות ב-43% מהשדה ו-29% מהשלוש, לצד 8.2 ריבאונדים ו-8.1 אסיסטים. ווסטברוק ולברון הם מסוג השחקנים שהקבוצה נבנית סביבם, אבל ראסל שלישי בהיררכיה, מה שמוביל לקבלת החלטות גרועה, איבודים והחטאות מביכות. אם לברון רוצה לקחת אליפות או לכל הפחות להגיע רחוק בפלייאוף העונה, השינוי יהיה חייב להתחיל בווסטברוק.
בעיה נוספת היא הכשירות של דייויס. כשהוא בריא, דייויס הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה ושחקן התקפה בלתי ניתן לעצירה. המספרים: 23.3 נקודות ב-52% מהשדה, 10 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 חסימות. דייויס בחוץ לעוד כמה שבועות קריטיים בהם הלייקרס יצטרכו להתחיל לצבור ניצחונות, מה שלא נראה שיקרה.
אז מה נותר ללברון לעשות? המורשת שלו חשובה לו מאוד, להשאיר את השם שלו בדיון על מי הגדול ביותר. כדי שלא יסיים את הקריירה כמו מייקל, הוא חייב לגרום ללייקרס לבצע שינוי. הצעה שחשבתי עליה היא טרייד עבור ג'ון וול מיוסטון. וול וראסל חתומים על חוזים דומים (44 מיליון דולר לעונה), והראשון רוצה לחזור לשחק בקבוצה תחרותית. וול הוא רכז טבעי שהסטטיסטיקה כבר לא מעניינת אותו. הוא מסוג השחקנים שלברון אוהב: כדורסלן חכם עם ביטחון, מנהל משחק ונטול אגו. יוסטון שנבנית מחדש צריכה עוד רכז עם ביטחון שיוכל לשים את הכדור בטבעת. לפני שנתיים ווסטברוק שיחק אצלה וזה לא עבד טוב בגלל שג'יימס הארדן היה שם, אבל יש לו את היכולת להוליך קבוצה חלשה אל גבהים חדשים, עם שימוש ביכולת המרהיבות שלו במקביל לחניכת הרוקיז.
לסיכום, לא חשוב מה תהיה התוצאה, לברון תמיד ייזכר כאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחק את המשחק עם הכדור הכתום, אבל הוא רוצה שיזכרו אותו כגדול ביותר. כדי שזה יקרה, חייב לקרות כאן שינוי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
