המשחק שפוצץ השבוע בסמי עופר היה בסך הכל המשך המסורת בכדורגל הישראלי, שראה במהלך השנים עשרות משחקים שלא הגיעו לסיומם החוקי. לפי ירון משעל, 68 משחקי ליגה ועוד 25 משחקי גביע מקום המדינה פוצצו, והסיבות מגוונות: אוהדים שהשליכו אבוקות, אוהדים שהכו שחקנים, ואפילו אוהד שזרק תפוח על הקוון. דבר אחד מחבר בין כל המקרים, אחריהם הבטיחו ש"זה לא יקרה שוב" ומלבד מקרה התפוח - ההיסטוריה חזרה על עצמה. האלימות מלווה את הכדורגל הישראלי מאז ששתלו פה דשא בפעם הראשונה. הנה חמישה אירועים בולטים, שכאמור חוץ מאחד מהם - אין בהם שום דבר מצחיק. האם אי פעם ישתנה פה משהו? המסקנה די מדכאת, מה שבטוח הוא שנמשיך לקוות שדובוני אכפת לי וחדי קרן יפתרו לנו את הבעיה.
5. ליל הצינורות
הפועל פ"ת - בית"ר ירושלים (1974)
משחק וביטוי שנכנסו לפנתיאון של הכדורגל הישראלי. חצי גמר גביע המדינה דרמטי באצטדיון האורווה שבו הפועל פ"ת הפכה ל־2:3 מול בית"ר ירושלים בהארכה, זה הספיק לאוהדי בית"ר כדי לפרוץ למגרש - והמחאה הפכה לניסיון לפוגרום. שברי בקבוקים נזרקו על שוטרים ופצעו אותם, אנשים ירו באוויר עם נשקם האישי, וצינורות השקייה נעקרו כדי לשמש ככלי תקיפה (ומכאן הכינוי של המשחק). אחריו, הנהלת בית"ר התרכזה במה שחשוב: בקשות למשחק חוזר. העדויות מהאורווה זיעזעו את המדינה. "רדפו אחרינו עם רובי עוזי", העידו שחקני הפועל פ"ת, "בכל שנותיי לא ראיתי דבר כזה", אמר אחד השוטרים. זאת, לצערנו, הייתה רק ההתחלה.
live
שר התרבות והספורט מיקי זוהר מתייחס לפיצוץ המחק בסמי עופר
(צילום: ירון ברנר)
4.התפוח הגדול
שמשון ת"א - מכבי חיפה (1982)
היום שחקנים וקוונים כבר רגילים למצתים וכוסות קולה שמתעופפים לעברם במהלך קרנות, זה לא ביג דיל. עבור הקוון דוד אסולין והשופט גבי לוי, תפוח שימש עילה להפסקת המשחק. אוהדי שמשון זרקו תפוח (או שברי תפוח, לפי עדויות) שפגע בקוון, ראיית הזהב (תפוח על הדשא) הספיקה לשופט כדי לשרוק לסיום. מצד אחד אפשר להבין את השופט שקבע שאצלו לא זורקים פירות וירקות, מצד שני זאת נראית כמו החלטה של אדם שרצה ללכת הביתה מוקדם. ההחלטה עוררה סערה גדולה והפגנות מחוץ למשרדי ההתאחדות אחרי שבית הדין בחר להעניק ניצחון טכני למכבי חיפה. בערעור נקבע משחק חוזר שהסתיים, איך לא, ב־0:0.
3. זהבי ופואד
הפועל ת"א - מכבי ת"א (2014)
בנובמבר האחרון ציינו עשור לתקרית המבישה שבה אוהד הפועל ת"א אלרואי "פואד" ידעי תקף את ערן זהבי במהלך הדרבי וגרם למהומת ענק שהובילה לפיצוץ המשחק. כל המדינה ראתה איך האוהד מדלג בקלילות מעל האבטחה ומגיע לכוכב מכבי ת"א כדי להכות אותו. אחרי שזהבי ניסה להתגונן, השופט רועי ריינשרייבר שלף לו כרטיס אדום ונוצרה מהומה שבה גם אוהדי מכבי ת"א פרצו למגרש. לחסידי הטיעון "צריך להחמיר את העונשים" נזכיר ש"פואד" נכנס לכלא, אז מה? ביום שני, שני אוהדי תקפו את שוער נוף הגליל מתן עמבר בשחזור כמעט מדויק. "ענישה פרטנית" עלולה להפוך את האוהד האלים לסמל מרגש.
2. ההמנון והביזיון
הפועל באר שבע - בני סכנין (2024)
אוהדי סכנין סובבו את גבם בהפגנתיות בעת נגינת ההמנון, ועשרות אוהדי באר־שבע ירדו לדשא בשביל לנסות להגיע אליהם ולסגור חשבון. שחקני האורחת לא הסכימו לעלות שוב לדשא בטוטו־טרנר מחשש לביטחונם, והמשחק פוצץ לפני שריקת הפתיחה. עברו רק כמה חודשים מאז, ואנחנו מדברים בעיקר על החלטת בית הדין לקבוע 0:0 ללא נקודות, כלומר אירוע האלימות הודחק. צריך להזכיר את העובדה הפשוטה שאסור לאוהדים לרדת לדשא בשום מצב, ובטח לא לקחת את החוק לידיים. סכנין הייתה צריכה לעלות לשחק, אבל זה לא מוריד מחומרת המעשים של האוהדים משני המחנות. כל מה שאכפת לאנשים היום זה האם האירוע ישפיע על מאבק האליפות.
1. אימת האולטראס
מכבי חיפה - מכבי ת"א (2025)
בניגוד לאירועים אחרים, הפעם יש קונצנזוס שהאשמה היא של האולטראס, "הקומץ", האוהדים השרופים שעומדים מאחורי השער הם שגרמו לפיצוצו. מכבי חיפה והקהל הרחב מבינים שאוהדים עם תרבות עבריינית השתלטו להם על הקבוצה. זאת הייתה הפגנת כוח בנוסח המאפיה הסיציליאנית: אנחנו נקבע אם מכבי ת"א תכבוש באמצעות זריקת עשרות אבוקות לדשא, אנחנו נקבע אם המשחק הזה יגיע לסיומו, ואנחנו גם נקבע את התוצאה. מה ש"יפה" באירוע הזה, זה שהפעם אי־אפשר להאשים אף אחד אחר - לא את המשטרה ולא את המינהלת ולא את ההתאחדות ולא את האבטחה. תרבות האולטראס היא רעה חולה, וצריך לטפל בה. ספוילר: לא יקרה כלום.
פורסם לראשונה: 01:30, 30.01.25
