היא מושמצת על ידי חלקים מסוימים של הכדורגל האירופי, אבל אליפות אפריקה היא טורניר יוקרתי שחוגג בצורה יפה את הכדורגל הטוב ביותר שיש ליבשת השחורה להציע, תוך שהיא מציגה כמה מהשחקנים הטובים ביותר בעולם.
האליפות הקרובה, אותה מארחת חוף השנהב, הייתה אמורה להיערך בקיץ אבל נדחתה בגלל החום הקשה במדינה ותצא לדרך הערב (שבת, 22:00), ולכן עדיין נקראת אליפות אפריקה 2023. כמו בשני הטורנירים הקודמים, גם הפעם 24 נבחרות יתחרו על התהילה היבשתית האולטימטיבית. דירוג העוצמה הבא של שמונה המועמדות המובילות לזכייה נועד להיכרות קצרה איתן ומעט סדר במאזני הכוחות בטורניר, ומחולק לשלוש "רמות" (אין חשיבות לסדר הפנימי בתוכן) – מהפייבוריטיות המובהקות דרך המתחרות העיקריות ועד לאלו שיכולות להפתיע.
הפייבוריטיות
מרוקו: כשנה לאחר שהדהימו את העולם בקטאר והפכו לנבחרת האפריקאית הראשונה אי פעם שמגיעה לחצי גמר המונדיאל, "אריות האטלס" נחושים להוכיח שההצלחה לא הייתה חד פעמית, ולסיים את הטורניר עם זכייה שנייה אי פעם בתואר. בהתאם לציפיות, מרוקו מציגה סגל חזק מאוד, וכל תוצאה שהיא לא גמר ראשון מאז 2004 תהיה אכזבה.
בניגוד לרוב הנבחרות האפריקאיות, מקור הכוח העיקרי של מרוקו הוא חוליית ההגנה, הכוללת את כוכב הנבחרת ופ.ס.ז' אשרף חכימי ששורף את קו ימין ואת נוסייר מזראווי מבאיירן מינכן שנמצא בצד השני. הבעיה של המאמן וואליד רגראגי היא ששלושה מהגיבורים הגדולים של המונדיאל - הקשר סופיאן אמרבאט (מנצ'סטר יונייטד), הקוסם חכים זייש (גלטסראיי) והחלוץ יוסף א-נסירי (סביליה) - מגיעים בכושר רע. מי שיכולים להוות את הפתרון לכך הם השחקנים שלא היו בקטאר, שחקני הקישור ההתקפי אמין האריט ממארסיי שהיה פצוע ואיסמעיל סאייברי שמצוין העונה באיינדהובן.
סנגל: שנתיים אחרי הזכייה הראשונה, "אריות הטראנגה" מציגים שילוב בריא של שחקנים מנוסים וצעירים, ורוצים להיות הראשונים שזוכים בתואר פעמיים ברציפות מאז שמצרים עשתה זאת ב-2008 (והמשיכה לזכייה נוספת שנתיים לאחר מכן). אבל בניגוד לגרסתה של סנגל ב-2021, אז שלושת שחקניה הבכירים - הכוכב הגדול סאדיו מאנה, הבלם קאלידו קוליבאלי והשוער אדוארד מנדי - עשו חיל בקבוצות הגדולות באירופה, כעת הם משחקים בסעודיה. הנחמה של הסנגלים היא שהם מציגים שם יכולת טובה.
אל השלושה מצטרפים אידריסה גיי מאברטון ופאפא מטאר סר מטוטנהאם שיוצרים מרכז שדה חזק מאוד, וחלוץ צ'לסי ניקולאס ג'קסון הוא עוד שחקן מעניין. אליו סיסה הנהדר והראסטות שלו עדיין על הקווים, כשמי שיקווה לקבל ממנו הזדמנות הוא בלמה של מכבי חיפה עבדולאי סק.
המתחרות העיקריות
חוף השנהב: "הפילים", שמארחים את הטורניר בפעם השנייה, לא עברו את רבע הגמר מאז שזכו בתואר בפעם השנייה, ב-2015, והם מקווים שהתמיכה ביציעים תסייע להם להגיע הפעם לשלבים המאוחרים של הטורניר. עם הסגל הקיים, זה בהחלט אפשרי.
מקור הכוח העיקרי של חוף השנהב נמצא במרכז השדה, שמורכב משני שחקנים נהדרים שעברו הקיץ לסעודיה – הקשר הכי טוב בצרפת בעונה שעברה סקו פופאנה ואקס ברצלונה פרנק קסייה – וממלך השערים של הנבחרת במוקדמות (3), איברהים סנג'רה, שהוא אחד מלא פחות משלושה שחקני נוטינגהאם פורסט שנמצאים בסגל. גם ההתקפה כוללת הרבה שמות נוצצים, כולל סבסטיאן האלר מדורטמונד וסימון ואדינגרה הצעיר מברייטון, שהוא אחד השחקנים המעניינים בטורניר, אך כשירותו מוטלת בספק.
9 צפייה בגלריה
המארחת מקווה להגיע רחוק לראשונה מאז הזכייה ב-2015. שחקני נבחרת חוף השנהב
(צילום: Catherine Ivill/Getty Images)
מצרים: שיאנית הזכיות של המפעל עם שבע הניפה את הגביע בפעם האחרונה ב-2010, אבל הגיעה לגמר בשניים משלושת הטורנירים האחרונים, ועם השחקן הכי טוב בטורניר בשורותיה, הלא הוא מוחמד סלאח, יכולה לאיים על כל נבחרת בטורניר. כוכב ליברפול בן ה-31 מגיע בכושר אדיר, ולדעת רבים מדובר בשחקן המצטיין של הסיבוב הראשון בפרמייר-ליג.
הוא לקח קשה מאוד את ההפסד בגמר לפני שתיים ואת העובדה שמצרים לא עלתה למונדיאל האחרון, ויש עליו הרבה מאוד לחץ מצד האוהדים החמים של הנבחרת ללכת הפעם עד הסוף. אבל פרט לסלאח, ל"פרעונים" אין הרבה שמות גדולים או איכות. הם יכולה להתנחם בכך שחוליית ההתקפה כוללת גם את החלוץ עומאר מארמוש, שפרץ העונה בפרנקפורט. העוגן במרכז הקישור הוא מוחמד אלנני שמחמם את הספסל בארסנל.
אלג'יריה: נבחרת שהיא סימן שאלה גדול. אחרי שזכתה באליפות השנייה שלה ב-2019 ונראה היה שהיא גדולה על היבשת, אלג'יריה התרסקה בקמפיין של 2021 כשסיימה במקום האחרון בבית שלה, ולאחר מכן גם כשלה לעלות למונדיאל בקטאר. כעת, אחרי קמפיין מוקדמות מוצלח מאוד, היא מקווה להתאושש.
הסגל של "לוחמי המדבר" עמוק ומורכב מהרבה שחקנים מוכרים וטובים, אבל רובם מזדקנים וכבר עברו את שיאם, כמו הכוכב הגדול ריאד מאחרז שעזב הקיץ את מנצ'סטר סיטי לטובת אל-אהלי הסעודית. מי שעשוי לגנוב את ההצגה הוא החלוץ מוחמד אמורה, שמתפוצץ העונה בבלגיה ומוביל את אוניון סן ז'ילואז למקום הראשון.
ניגריה: "הסופר איגלס" מתהדרים בחלק קדמי מפחיד. אלוף איטליה ויקטור אוסימן (מלך השערים של המוקדמות עם 10) הוא אחד החלוצים הטובים בעולם, ולצידו ניתן למצוא את אדמולה לוקמן מאטאלנטה, טרם מופי מניס, סאדיק עומאר מריאל סוסיאדד, קלצ'י איהנאצ'ו מלסטר ושיאן ההופעות של הנבחרת אחמד מוסא. מצבת החלוצים של ניגריה הייתה אמורה להיות מאיימת ועמוקה אף יותר, אך לצערה היא תחסר את ויקטור בוניפייס, שמוביל העונה את לברקוזן לפסגת הבונדסליגה, ואת טאיו אוואני הנהדר מנוטינגהאם פורסט, שנשארו בחוץ בגלל פציעות.
בשאר העמדות אין יותר מדי שחקנים מלהיבים, אבל לניגריה יש הרבה יותר מ"רק" חלוצים, והיא מציגה למעשה את אחד הסגלים העמוקים בטורניר, שכולל הרבה שחקנים מהליגות הטובות בעולם, כמו למשל הקיצוני המוכשר של מילאן סמואל צ'וקווזה. עם זאת, בנובמבר סיימה ניגריה בשתי תוצאות תיקו מאכזבות במוקדמות המונדיאל, 1:1 מול לסוטו (כן, יש מדינה כזו) ו-1:1 מול זימבבואה, והיא תהיה חייבת להשתפר כדי לזכות בגביע בפעם הרביעית.
יכולות להפתיע
גאנה: ל"כוכבים השחורים" יש עבר מפואר, שכולל ארבע זכיות במפעל, אך ההווה די עגום. בטורניר הקרוב הם מקווים להתאושש מהקמפיין המביך ב-2021, אז סיימו אחרונים בבית שלהם אחרי שהפסידו במחזור האחרון 3:2 לקומורו, שעבורה אלו היו שערים ראשונים אי פעם באליפות אפריקה.
אבל מאז הספיקה גאנה להופיע במונדיאל, ובניגוד לטורניר בקמרון, הפעם יש לה חלק קדמי שמצית את הדמיון: מוחמד קודוס הנפלא מווסטהאם הוא הכוכב והפליימייקר, אגדת אתלטיק בילבאו איניאקי וויליאמס המתאזרח יוצב בחוד, ולצידם ניתן למצוא את אגדות הנבחרת, האחים אנדרה וג'ורדן איוו (לה האבר וקריסטל פאלאס בהתאמה), וגם את אוסמן בוקארי (הכוכב האדום בלגרד) ואנטוני סמניו (בורנמות'). תומאס פארטיי מארסנל פצוע וייעדר, וההגנה היא מקור לדאגה.
9 צפייה בגלריה
חלק קדמי שמצית את הדמיון. בוקארי חוגג כמו כריסטיאנו רונאלדו במונדיאל בקטאר
(צילום: AFP)
קמרון: הנבחרת השנייה הכי מוצלחת באפריקה, שקטפה את התואר חמש פעמים, סיימה במקום השלישי בטורניר הביתי לפני שנתיים. מי שהובילו אותה להישג הם החלוץ וינסנט אבובקאר, שסיים כמלך השערים עם שמונה, ושחקן הכנף קארל טוקו אקמבי שסיים כסגנו עם חמישה. המפתחות להתקפה עדיין אצלם, אבל הם בני 31 ונמצאים הרבה אחרי שיאם.
"האריות חסרי הפחד" (כן, זה הכינוי) גם ממש לא הבריקו ב-2023, וחסרים הרבה שחקנים מרכזיים בגלל פציעות, כולל מי שהיה אמור להיות הכוכב, בראיין אמבאומו מברנטפורד, וחלוץ באיירן מקסים אריק מקסים צ'ופו מוטינג – כך שלא סביר שהם עתידים לחוות טורניר מוצלח. נקודת האור הוא אנדרה אנגיסה ממרכז הקישור של נאפולי, ובין הקורות נמצא אנדרה אוננה, שחווה עונה קשה ביונייטד וינסה לגדל אצבעות שאינן עשויות מחמאה.
פורסם לראשונה: 07:00, 12.01.24
