הרעים לטיח
חסון, אצילי, לוזון והטסטוסטרון
עו"ד עמית פינס הוא אוהד הפועל ת"א. בעבר, כששימש כיועץ המשפטי בקבוצתו וערן זהבי התגרה באוהדיה, סגר איתו חשבון בעמוד הפייסבוק שלו כאחרון הקנטרנים וכינה אותו "עי"ן זי"ן". כיאה לענף שוביניסטי שכונתי, קודם פינס לתפקיד היועמ"ש של ההתאחדות. לכן אולי, כשעומר אצילי שר בגרון ניחר "לכל אוהד מכבי ת"א יש בת זונה", פינס לא צייץ. אולי אפילו חייך.
שלשום חיבר היועמ"ש תשובה ארוכה, מתפתלת ומתפלפלת לעתירת ארגוני הנשים נגד זימונו לנבחרת של אצילי, מצמד כוכבי פרשת הכדורגלנים והקטינות. במקום לדון במהות ובמשמעות, תיפקד פינס כבא-כוחם של המטייחים ונתלה בתאריכים. "הזימון של אצילי לאחר פרסום הפרשה וסגירת התיק הפלילי, לפני יותר משנה, לא הטריד כלל את מנוחתן של העותרות", כתב לבית הדין. מצב הקטינות, ותאריכי הלידה שלהן, לא הטרידו את מנוחתו.
עם סוגיית המסרונים והמוסריות התמודד פינס באותה שיטה. מכיוון שבזמן הבילוי ההוא אצילי לא היה בנבחרת, כך טען, "התקנון האתי החל על שחקני נבחרת – לא חל בענייננו". ברור, ולא צריך להתעסק עכשיו בקטנות. "שחקן נבחרת ינהג, בכל מקום, בדרך הולמת את מעמדו כדמות ציבורית, ערכית ומוסרית", נכתב שם. כלומר לתת לו לייצג את המדינה אחרי שעשה בדיוק את ההפך, זה בסדר. לפחות לפי הקוד הפתטי של פינס. לא מזמן, כשמכבי ת"א זוכתה בבית הדין של ההתאחדות אחרי שאוהדיה צעקו לעבר השוער דני עמוס "הומו", היועמ"ש עירער על ההחלטה והתריע: "אסור לנו לוותר על הרף המוסרי"... ייתכן שגובה הרף הותאם לצבע היריבה המושבעת.
"האם חלופת המסרונים, כפי שהתפרסמה בתקשורת, מהווה עובדה חדשה שיש בה כדי להוות שיקול שלא להזמין את אצילי לנבחרת?" שאל פינס בתשובתו, וענה לעצמו שסגירת התיק בפרקליטות מעידה כי אימצה את גרסתם של אצילי ודור מיכה, "שמעולם לא נטלו סמים ולא היו ערים לגילן של הנערות".
בטח שלא. "בדרך, עשר דקות. יש אבקה?", סימס אצילי לחברו הרוקח. "זה מפחיד, הן ילדות. לא יודע אם אפשר איתן סמים ודברים כאלה", הוסיף בדו-שיח הנרקוטי במובן התיאורטי. "אפשר הכל, ילדות עושות סמים בגובה של שנינו", הרגיע מיכה. עד כדי כך הם לא היו ערים לגיל הנערות.
פינס הוא רק הטייח של הבד"ץ, בראשות השופט המתגמש בדימוס אמנון סטרשנוב. שניהם באים על שכרם בחסות התאחדות ההפקרות, שבראשה ניצב הזגזגן אורן חסון. "אין היתכנות שאצילי ומיכה ייצגו את ישראל", צוטטו "בכירים בהתאחדות" לאחר חשיפת המסרונים. חסון עשה אז קולות של שטיח, ועכשיו הוא מתחבא מאחורי היועמ"ש. אולי בגלל שבדיוק עסק בטיוח פרשה שוביניסטית אחרת – הציטוט של מאמן הנבחרת הצעירה גיא לוזון: "סידרתי לישראלים חופשה עם אליבי בבוקרשט". כמו האבקן אצילי, המאמן שנבחר אחרי שאיים לשחוט אוהד, נתן סטירה לשחקן ואירגן בילויים לגברברים, "התנצל" (גם בפני הרומנים) והכל נשכח.
העיקר שעכשיו, אחרי שהגרלת מוקדמות יורו 2024 סידרה גם לנבחרת הבוגרת משחק ברומניה, יוכל חסון להשתמש באליבי שסיפק לוזון, ולפתוח קבוצת ווטסאפ משותפת לטייחי ההתאחדות ולפרחחים משתי הנבחרות. יקראו לה "חבורה של גברים".
החאפרים
חסון, חדד והבושות באולמות
נבחרת הכדורגל באולמות אירחה בשבוע שעבר את קרואטיה במוקדמות אליפות העולם, והובסה 7:0. באתר ההתאחדות מקפידים להציג את השחקנים, כולל מקור פרנסתם, כדי להבהיר לכולם שמדובר בעניין חובבני. אין אזכור למשלח ידם של ראשי הנבחרת, שמתפקדים כחאפרים.
במשך שנים ארוכות פיקח על הענף המופקר ויקו חדד, שנמשח למאמן על ידי גברי לוי המנוח בשנת 2002. אחרי קרוב ל-15 שנה של דשדוש במקום, הוא בעצמו מינה את קפטן הנבחרת, אבי כליף, כיורש. בשביעייה שחטפנו מקרואטיה, חדד עדיין נרשם כמ"מ מאמן. כלומר מסרב לשחרר. זה קרה לו גם באס"א, שם נבחר לקדנציה שלישית כיו"ר, למרות שיש שם הגבלה לשתי קדנציות. ככה הוא יכול להמשיך ליהנות מכל העולמות והאולמות.
והנבחרת? למרות שאחד משחקניה הוא בעל קיוסק, היא מתנהלת כחנות מכולת. אימונים לא סדירים בשעות מאוחרות, חלוקת סנדוויצ'ים לשחקנים, ובעיקר תופעה ייחודית למדינה מוקפת אויבים: שחקנים שחתמו קבע. למשל הקפטן, אדם כהן, ספורטאי למופת שיחגוג בקרוב 42, ובמשחקים בינלאומיים נאלץ להתמודד עם מקצוענים בני מחצית מגילו. ככה זה ב"אחוזת חסון". דיור מוגן בלי הגנה.
"שוחחתי לפני מספר דקות עם חדר הלבשה שמח ומגובש, מלא מחויבות להצליח", דיווח יו"ר ההתאחדות הנרגש לפני כשנתיים, כשהנבחרת סיימה בתיקו עם קפריסין במוקדמות היורו, ועלתה לשלב הביניים עם קזחסטן, הונגריה ובלארוס. באותה הזדמנות הוא גם הבטיח: "נמשיך לטפח את נבחרת האולמות ולהעמיד לרשות החבורה הנפלאה הזאת את התנאים הטובים ביותר האפשריים לטובת מאבק על מקום בטורניר הגמר". חמישה חודשים אחר כך סיימנו אחרונים בבית, כולל תבוסה בשיעור 14:0 בבלארוס. במוקד האסון לא שמעו מחסון.
המטיף
שטרלינג, הבתולות והד"ר לטרור
"משמאל: רופאים בישראל, מימין: רופא בפלסטין. רואים את ההבדל?" כתב-שאל צייצן אלמוני, שצירף שני צילומים. משמאל: שני רופאים מישראל בחלוקי עבודה, כשהם מניפים פלקט עם לב והמילה "שלום", מימין: הרופא הפלסטיני איש הפת"ח שחוסל על ידי צה"ל, לבוש במדים מנומרים וחמוש בחמישה רובים בו-זמנית. המסר הפופוליסטי ברור, כאילו לא היה פה רופא בשם ברוך גולדשטיין, שרצח 29 מתפללים ערבים ופצע יותר ממאה.
מבין כל המגיבים בפייסבוק בלט אחד בשם אורן שטרלינג, מנכ"ל הפועל חיפה לשעבר (שלצד שמו עדיין מופיע הלוגו של המועדון). "אם היה רופא נשים, היה צריך לטפל עכשיו ב-72 בתולות", התלוצץ שטרלינג עם קוראיו. לא יציאה חכמה במיוחד, בטח כשנזכרים בפרשת המתנדבת במועדון, שהתלוננה במשטרה כי המנכ"ל סחט אותה מינית. הוא הכחיש בתוקף, התיק טרם נסגר.
"אין שום קשר בין הדברים. זו האמונה שלהם ולכך הייתה הכוונה שלי, בלי שום קונוטציה אחרת", הגיב אתמול שטרלינג, שפרשנותו על רופא הנשים די הסגירה את עולמו האסוציאטיבי. או כמו שאומרים בערבית: הכל מין, אללה.
חסרי המושג
זילברשטיין ופרי מופתעים בגביע
בהגרלת השלב הבא במשחקי גביע המדינה קיבלה הפועל אום אל-פאחם את מכבי ת"א, היו"ר אחמד מחאג'נה (אבולעם) הועלה לשידור, ובחדר הניתוח ישבו דניאל זילברשטיין ושרון פרי. באופן טבעי, הם הזכירו למרואיין את ההדחה הסנסציונית של אותה יריבה ב-2019, משער של ריף מסיקה.
"באירוע ההוא מסיקה הפך להיות סלבריטי", איתגר זילברשטיין את יו"ר אום אל-פאחם. "אפשר להחתים אותו? איפה הוא משחק עכשיו?" אבולעם הסתכל עליו כמו על עם הארץ, התעשת והשיב: "הוא נמצא אצלי, מסיקה"... "אההה, הוא אצלווווו", הסיקה פרי. "אהה, הוא שם, אז בכלל יצא טוב, זה סגור", סיכם זילברשטיין, שבכלל יצא רע. זה סגור. וכך, לראשונה בתולדות המפעל, הושגה הפתעה מרעישה כבר בהגרלה. רק שבמקום סינדרלה, קיבלנו את לכלוכית בארץ הפלאות ואיש הפח.
גונב הדעת
פונטי עבר לשחק לרוחב
זה היה הכי צפוי שיש, ועדיין נשמע מגוחך. נבחרת הג'ודו חזרה חבולה מאליפות העולם בטשקנט, בלי אף מדליה אישית ורק ארד בתחרות הקבוצתית, שנערכה מיד אחריה. זה לא הפריע ליו"ר האיגוד משה פונטי למכור את הנפילה כהישג. "העם... דורש... צדק... חברתי", צרח יו"ר האיגוד בקול צרוד, בראיון הזוי מאוזבקיסטן, לליאן וילדאו מתאגיד הליקוק הציבורי.
"אנחנו בשלישייה הטובה בעולם", אמר פונטי על מדליית הארד הקבוצתית (אחת משתיים), ועל האליפות האישית (בה דורגנו במקום ה-26) הוסיף: "חמישה ימים היינו בקרב על המדליה, יש לנו עומק". כלומר, לא רק שלא הגענו לפודיום באף אחד מ-14 המשקלים, עכשיו גם הפסד ב"קרב על מדליה" הופך להישג. עבר זמנה של הסיסמה שהגה מייסד המשחקים האולימפיים, הברון דה קוברטן, קבלו את העדכון של הברון דה חרטטן: "מהר יותר, גבוה יותר, עמוק יותר".
מילה זו מילה
"חדרה נראים עייפים בדקות האחרונות, מאבדים כדורים, חדרה לא במשחק"
אריק בנאדו מפרשן במשחק בין הפועל באר-שבע לנס-ציונה, אבל חושב כנראה על משחק אחר, שנערך במקביל בחיפה
פורסם לראשונה: 11:32, 20.10.22
