האוהדים של בורוסיה דורטמונד ידועים בכל העולם. הם ידועים בתשוקה העצומה שלהם והמסירות למועדון, ה"קיר הצהוב" של השוורצגלבן בזיגנל אידונה פארק אהוד אפילו על ידי אוהדים של קבוצות אחרות (חוץ משאלקה), הם ממלאים את המגרש ב־80 אלף צופים כמעט בכל שבת, והטריבונה הדרומית, מרפסת עמידה של 25 אלף אוהדים שמבלים 90 דקות בשירים, היא הדבר הכי קרוב שיש ליציע להציע כסלון תפילה.
אבל מעבר לתחושת המשפחה, האהבה הכנה וההזדהות עם המועדון והעיר התעשייתית של מעמד הפועלים, אוהדי דורטמונד ידועים גם בנאמנות שלהם למלחמה בגזענות ובאנטישמיות (כולל מסעות לימוד לאוהדים למחנות ריכוז בפולין), בחתירה לצדק חברתי, שוויון וניסיון להשאיר את הכדורגל נקי ממניעים ומשקיעים זרים. דורטמונד ואוהדיה היו אחד המועדונים המובילים בבונדסליגה בתגובה שלהם לטבח שבעה באוקטובר, בעמידה לצד ישראל והדרישה לשחרור החטופים. אבל מה קורה כשהמועדון הפציפיסטי הזה חותם עסקת חסות עם ספונסר חדש, ריינמטאל, יצרנית הנשק הגדולה בגרמניה?
סלידה מצבא ונשק
ההכרזה על הסכם החסות הגיעה בסוף מאי, שבועיים לאחר שריינמטאל דיווחה על עלייה דרסטית ברווחים ובמכירות שלה לרבעון הראשון לאור הדרישה העצומה לכלי נשק ותחמושת בשל המלחמה באוקראינה. במשחק גמר הצ'מפיונס נגד ריאל בשבת כבר שובצו פרסומות רבות של החברה ברחבי המגרש (ההסכם הוא לשלוש שנים, בין 4 ל־9 מיליון יורו לשנה, אבל שם החברה לא יופיע על חולצות השחקנים).
במארס 1973 הופיע בפעם הראשונה לוגו של מאמץ על חולצה של קבוצה גרמנית. בראונשווייג הטמינה את הלוגו של יגרמייסטר בלוגו שלה בגלל איסור האימוץ על ידי הליגה. שבעה חודשים לאחר מכן הוסר הווטו, אבל ספונסרים שערורייתים לא חסרו: המבורג כמעט נענשה בהורדת נקודות על פרסומת לקונדומים ב־1988, סנט־פאולי פירסמו את ג'ק דניאלס ב־1997 (והולידו את האיסור לפרסם משקה עם יותר מחמישה אחוזי אלכוהול), חברת הנפט גזפרום הלבינה את מדיניות רוסיה והשחירה את האקלים על גבי חולצות שאלקה (2007־2022), רד בול לייפציג מוכרים פחיות אנרגיה דרך קבוצת כדורגל מאז 2009, ולפחות שמונה קבוצות קשורות בחוזי אימוץ עם חברות הימורים.
אבל בעוד שחברות אלכוהול, קונדומים, הימורים, ואפילו חברות גז רוסיות (שהחוזה איתה הסתיים עם פרוץ המלחמה) הן משהו שהאוהד הגרמני יכול לחיות איתו, הרי שגרמניה של אחרי הרייך השלישי היא מדינה וחברה שמביעה סלידה מכל דבר שמריח מצבא, בטח מחברות נשק, בטח ממעורבות שלהן בכדורגל הקדוש לגרמנים, ובטח כשמדובר במועדון מוסרי כמו דורטמונד. אז איך נולד השידוך הזה?
אפקט אוקראינה
הדיל הזה הוא מראה לתנודות בחברה הגרמנית לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. לא רק שגרמניה מעורבת יותר ויותר במאמץ המלחמתי נגד רוסיה על ידי חימוש ואימון הצבא האוקראיני, אלא שהחברה המקומית הפנימה שחיי השלווה שלה הופרו, שגם גרמניה יכולה להיות חשופה לפעילות עוינת. ומכאן, הצורך לרענן ולחמש את הצבא הגרמני בעצמו. השינוי גרם לנסיקה במניות ריינמטאל ומשם הדרך לחוזה אימוץ עם דורטמונד הייתה קצרה. "ביטחון והגנה הם אבני דרך בדמוקרטיה שלנו", הסביר האנס־יואכים ואצקה, יו"ר דורטמונד, את ההסכם, "במיוחד עכשיו, כשאנחנו עדים איך הדמוקרטיה באירופה חייבת הגנה".
אם מכוניות, חברות אלקטרוניקה, סופרמרקטים וחברות ביטוח, מפרסמים כדי להעלות את המכירות, לא ברור מה האינטרס של ריינמטאל. אף אוהד לא הולך לצאת מהאצטדיון ולקנות נגמ"ש. ריינמטאל בחרה דווקא את דורטמונד, ודווקא ימים לפני גמר האלופות, בגלל שהיא מעוניינת לחזק את המותג שלה בפלטפורמה בינלאומית. יש מתח בעולם, המתח מביא למלחמות, ומלחמות דורשות נשק ותחמושת. זה מה שיש לה להציע. פעם ריינמטאל היתה השטן בעין הציבורית של גרמניה. היום, כאחת מספקיות הנשק העיקריות של הצבא האוקראיני, היא הגואל.
דורטמונד ממתגת את עצמה כשיקוף של החברה הגרמנית החדשה, זאת שצריכה לאפסן את הפציפיזם והאלרגיה ליצרני נשק, אם ברצונה להגן על הדמוקרטיה שלה. על הדרך, היא גם תרוויח סכום נאה שיסייע לה להסתער מחדש על האליפות בגרמניה ובמשחקי גביע האלופות. לא בטוח שהאוהדים הנאמנים יסכימו לבלוע את הצפרדע הזו. סט הערכים של הקבוצה כולל, בין היתר, דרישה לחברה ומועדון נטולי אלימות.
האוהדים מוחים
אומנם לפני החתימה התייעצו ראשי הקבוצה עם פוליטיקאים מקומיים ונציגי האוהדים, אבל ארגוני האוהדים הודיעו שהמעורבות שלהם לא כללה שאלה לדעתם אלא בעיקר שיתוף בעסקה ופרטיה.
"השתמשו בנו כעלה תאנה", התלונן אוהד הקבוצה לפני הגמר נגד ריאל, "כדי לנסות להסתיר שגם אלינו הגיעה החמדנות. שגם הערכים שלנו נמצאים למכירה". "אני אוהב את בורוסיה דורטמונד אהבת אמת. זה עובר במשפחה שלי דורות", כתב אוהד אחר, "אבל קצת קשה לי לעודד קבוצה שמרוויחה כסף בגלל מלחמות". בוומבלי, נגד ריאל, כבר הופיעו כרזות מחאה ראשונות: "המשימה שלנו היא לשמור על בורוסיה מפני הניסיון שלכם להלבין את עצמכם", נכתב באחת מהן. עכשיו, כשההיי של גמר הצ'מפיונס מאחוריהם, ניתן לשער שהתנגדות האוהדים תתגבר. הם קיבלו לפני המשחק תמיכה מגארי לינקר, כוכב העבר של ברצלונה, שכתב ב"X" כי יתמוך בריאל בפעם הראשונה בחייו בגלל עסקת האימוץ שחתמה דורטמונד עם יצרנית הנשק.
ב-2014 העיתונות הבינלאומית התייחסה לכדורגל הדורסני של נבחרת גרמניה בהדרכת יוגי לב עם ביטויים כמו "הטנקים הגרמנים שוב שועטים". מטאפורה חיובית שהתקבלה בחצי חיוך, גם בארצות שנכבשו בידי טנקים גרמניים בעבר. אבל עכשיו "טנקים" או "מפציץ ברחבה" שבועט לשער "טילים", הם כבר לא עניינים לשוניים. הם סוג של קידום מכירות. במקום שאצטדיונים יהיו איים של אסקפיזם, הם הופכים לתוכנית ריאליטי של מציאות משתנה. אי אפשר להתכחש למציאות הזו, אבל אסור גם להתעלם מהעובדה שאוהדי דורטמונד מאשימים את המועדון בציניות כשהוא עוטף את ההסכם בכריכה של אחריות חברתית.
כשרק החלה המתקפה הרוסית על אוקראינה הוצבו ברחבי האיצטדיונים בגרמניה כרזות עם הכיתוב "STOP THE WAR", ושחקני הקבוצות עלו לכר הדשא כשהם נושאים כרזה דומה. עכשיו אדוני המלחמה יפרסמו במקומות בהם נתלו כרזות שקראו לעשות סוף מלחמה. הו, הזמנים משתנים.
פורסם לראשונה: 01:30, 05.06.24