"אם לא יהיה סדר, אני עוזב". מעמד גמר גביע המדינה הוא מהיוקרתיים ביותר בכדורסל הישראלי, כזה שמגיע אליו אפילו נשיא המדינה כדי לכבד את הקבוצות. הגמר בין בני הרצליה להפועל חולון ב-1995 היה הכי רחוק מיוקרתי, ועל הציטוט למעלה חתום לא אחר מאשר נשיא המדינה באותו הזמן, עזר ויצמן, שהיה עד לאחד המשחקים השערורייתיים בתולדות הענף, ואיים לנטוש את הגמר.
הערב (ראשון, 18:45), שתי הקבוצות יפגשו שוב בהיכל ביד אליהו, הפעם בחצי גמר הגביע, הזדמנות מספיק טובה כדי להיזכר באותה התמודדות לפני 27 שנים בסיומה הרצליה ניצחה 77:88 - וזכתה בתואר היחידי בתולדותיה.
("אני עוזב": צפו בבלגן בסיום גמר הגביע ב-1995)
לבלגן שהיה בסיום עוד נחזור בהמשך, אבל קודם לכן קצת כדורסל. הרצליה הדיחה בחצי הגמר את מכבי תל אביב, שבאותם שנים הייתה רגילה לקחת את כל התארים, ובקלות. חולון הביסה את הפועל ירושלים. לאפי בירנבוים, מאמן הרצליה, היה ברור לפני מי זאת שתזכה בגביע. "הייתה לי פשוט הרגשה נהדרת לפני המשחק", מציין המאמן האגדי. "אני זוכר שעוד התלוצצתי עם רלף קליין ז"ל (הג'נרל מנג'ר של חולון). באותו זמן הוא הפסיק לעשן וביקש ממני סיגריה, אמרתי לו ׳רלף, יש לך כ"כ הרבה גביעים ותארים, במקרה שלי זה יהיה תואר ראשון'".
הקלף המנצח: פיזיותרפיסט הרצליה
סביב המשחק הייתה שאלה אם כוכב הרצליה, ג'ון הדסון, בכלל יעלה לשחק מאחר שנפצע. בסוף הוא שיחק כמו גדול וסיים עם דאבל-דאבל מפלצתי של 24 נקודות ו-16 ריבאונדים. "לא אשכח איך באמצע הלילה אפי ואני הלכנו אליו הביתה והבאנו לו כדורים. כבר אז הבנתי שהוא ישחק", נזכר רכז הרצליה, רותם ארליך. אריק שיבק, מאמן חולון, מספר גם הוא על הדסון: "הוא בכלל לא היה אמור לשחק, אבל משה סגל, הפיזיותרפיסט של הרצליה טיפל בו כל היום וכל הלילה והעמיד אותו לרגליים. בסוף זה נתן להם המון מוטיבציה בגמר".
5 צפייה בגלריה
"הזכייה הזאת היא על אפי כי הוא אמר עוד לפני המשחק שאנחנו מנצחים את זה". ארליך
(צילום: יוסי רוט)
לא סתם בהרצליה מציינים שלחולון הייתה קבוצת כוכבים. בתחילת אותה עונה נחום מנבר, אז כביכול איש עסקים מכובד, שהמוסד ניהל אחריו כבר מעקב (וב-1997 עצר אותו ובית המשפט הרשיע אותו בסיוע לאיראן), הגיע למועדון ועם הכסף הגדול שלו הנחית כוכבים בסדר גודל מקומי כמו עדי גורדון, תומר שטיינהאור ודורון שפע.
ארליך: "הזכייה הזאת היא על אפי כי הוא אמר עוד לפני המשחק שאנחנו מנצחים את זה. ברגע שזה קרה רצתי עם הגביע לראש העיר וחגגנו. ביקשתי ממנו שייקרא רחוב על שמי"
חולון שיחקה טוב באותה עונה (1994/95), סיימה את הליגה הסדירה במקום השני ובחצי גמר הגביע הביסה, כאמור, את הפועל ירושלים 64:88. אלא שאז הגיע ההפסד להרצליה בגמר הגביע, ובהמשך גם הדחה בחצי גמר הפלייאוף להפועל גליל עליון. בסיום העונה גורדון עזב את חולון להפועל ירושלים ושכנע את מנבר לעבור איתו יחד. השניים אף זכו עם הירושלמים בגביע שנה לאחר מכן. אותה עונה משכרת תחת מנבר גרמה לכדור שלג בחולון, שהסתיים בירידה של הקבוצה בהמשך עד לליגה הארצית.
שיבק נזכר באותה עונה, ולא ממש לקח ממנה דברים חיוביים: "לא התחלתי אותה בחולון. רלף ז"ל היה המאמן, ואז נהיה המנג'ר. בסביבות ינואר הוא ביקש ממני לבוא לאמן. בהתחלה הוא היה עדיין על הקווים, ואז לאט לאט נתן לי את המושכות. זאת הייתה קבוצה של כוכבים, מאוד לא מחוברת ובלי מחויבות, וזה בא לידי ביטוי במשחק גביע הזה".
גורדון, שהיה אמור להיות הכוכב של חולון, לא הגיע להתמודדות וסיים עם נקודה אחת בודדת. עד היום אוהדי חולון זוכרים לו את זה, בטח ששנה אחרי קלע את סל הניצחון על הראש של טום צ'יימברס ומכבי ת"א, והביא לי-ם גביע ראשון בהיסטוריה. "כבר חצי עונה אני לא מוצא את מקומי בקבוצה. גם כשאני משחק טוב, זה יוצא מקרי. לא תפקדתי היום לחלוטין", אמר גורדון בסיום הגמר במדי חולון. היחידים שבאמת שיחקו טוב היו דורון שפע, שקלע 23 נקודות ושלטון ג'ונס (19 נקודות ו-14 ריבאונדים), שהיה במרכז כל הבלגן בסיום.
"אוהדי חולון שרפו לשכן את הרכב כי חשבו שהוא שלי"
אמיר כץ מהרצליה, שקלע 16 נקודות בגמר, מדבר על הימים שלפני: "אני זוכר שהיו"ר זאב מואטי ז״ל הזמין את קורן אמישה, פול תומפסון, ארליך, הדסון ואותי לעשות על האש מחוץ לאולם היובל כמה ימים לפני המשחק כדי להרים לנו את המוטיבציה. אבל לא באמת היינו צריכים את המוטיבציה הזאת כי הבנו את המשמעות. הרי בזמנו מכבי ת"א הייתה לוקחת כמעט כל תואר, וזה היה משהו מיוחד לקחת להם את התואר הזה אחרי שניצחנו אותם בחצי הגמר".
לכץ הייתה תקרית עם אוהדי חולון עוד לפני הגמר: "הם קצת הטרידו אותי, ושרפו את האוטו של השכן שלי כי חשבו שזה הרכב שלי. המשטרה שמרה עלינו כמה ימים לאחר מכן".
והייתה כאמור את התקרית המכוערת עם אוהדי חולון, שלא ידעו לקבל את ההפסד ובדקות האחרונות השליכו בקבוקים וחפצים מהיציע. גם אנשי הספסל של הסגולים לא היו רגועים וניסו להאשים בהפסד את צמד השופטים, שלום וולצר ואסא קמינר. קמינר אף חטף בקבוק לראשו במהלך המהומה.
אמיר כץ: "בסוף המשחק היינו כל-כך בטירוף. רותם ואני לא ישנו כל הלילה כי חיכינו שהעיתונים יגיעו לחנויות. בסוף אותו גמר הלכתי למשה סגל הפיזיותרפיסט ואמרתי לו שיזכור טוב את היום הזה כי אני לא בטוח שיהיה עוד אחד כזה"
מנבר הזדעזע מהתנהגות האוהדים, לקח את המיקרופון והודיע להם ש"אם אתם ממשיכים, אני עוזב את חולון". בסיום אמר מנבר לעיתונאים: "זו הייתה זירת שוורים. אני מאוכזב משני הקהלים, זה עלול להשפיע על המשך פעילותי בכדורסל הישראלי". דני קסטן ז"ל, יו"ר האיגוד באותו הזמן, הוסיף: "קהל כזה לא ייכנס יותר למגרשים. מצידי שישחקו ללא קהל".
רלף קליין היה בכלל עצבני על השופטים וכאות מחאה לא עלה לטקס הענקת הגביע. "ביקשתי שוולצר לא ישפוט אותנו. בגמר צריכים לשפוט שני הטובים ביותר. אם היו שופטים אחרים, לא היה קורה מה שקרה. הרצליה ניצחה בצדק", אמר בסיום.
אבל לא רק האוהדים, כאמור, היו מעורבים בבלגן, גם השחקנים. בסיום, ג'ונס מחולון זרק את הכדור על פרצופו של מיקי הרמן מהרצליה אחרי שזה תפס את ידו, והורחק. בעקבות כך הייתה מהומת אלוהים. אחיו של מיקי, דב, נכנס למשטח וניסה לפגוע בג'ונס עם בקבוק מים. מיקי עצמו קם אחרי כמה שניות וניסה לתקוף את עמי מנור, חבר הנהלת חולון, ואף שלח אגרוף לפניו. שחקני ומנהלי חולון רדפו אחרי הרמן, שנמלט לחדר ההלבשה.
מייקל קרטר "המשוגע" מחולון, זוכר דווקא שדייויד ת'רדקיל היה מעורב בתקרית עם הרמן. "איך שזה קרה, אח של מיקי, דב, נכנס לתוך המגרש וזרק לעברי בקבוק. פשוט נכנסתי למוד המשוגע שלי, אנשים נכנסו בינינו וניסו להפריד, היה שם הרבה בלגן על הפרקט".
שיבק: "רלף קליין ז"ל היה המאמן, ואז נהיה המנג'ר. בסביבות ינואר הוא ביקש ממני לבוא לאמן. בהתחלה הוא היה עדיין על הקווים, ואז לאט לאט נתן לי את המושכות. זאת הייתה קבוצה של כוכבים, מאוד לא מחוברת ובלי מחויבות, וזה בא לידי ביטוי במשחק גביע הזה"
ארליך מוסיף על התקרית בין השחקנים: "לנו היה כמובן את הרמן ז"ל, מחולל מהומות ידוע, ואח שלו דב, שאף פעם לא עזב אותו לבד. והעניינים שם התחממו. לא צריך הרבה כדי להדליק את האוהדים של חולון. הדברים התגלגלו, אבל זה לא משהו שצריך לקרות, בטח ובטח לא בגביע המדינה מול נשיא המדינה".
בירנבוים מנסה לגמד את האירוע: "בסוף המשחק היה קצת בלגן, אבל האמת שעשו מזה בתקשורת יותר ממה שהיה באמת. בשבילי זה היה קוריוז. למרות הבלגן חגגנו את הזכייה שלנו ומאוד שמחנו. חולון הכינו במות לפני המשחק, זה פחות עבד להם".
"גם עוד 20 שנה לא תזכו בגביע"
ארליך מסכם את הניצחון הענק של הרצליה: "הזכייה הזאת היא על אפי כי הוא אמר עוד לפני המשחק שאנחנו מנצחים את זה. ברגע שזה קרה רצתי עם הגביע לראש העיר וחגגנו. ביקשתי ממנו שייקרא רחוב על שמי. הכי פיקנטי זה שאחרי שלקחנו את הגביע אפי היה צריך לקבל הצעה לעונה הבאה, אבל בסוף הוא לא נשאר ומולי קצורין החליף אותו. לאשתו של אפי, דבורה, היה את המשפט הידוע "גם עוד 20 שנה לא תזכו בגביע", והקללה הזאת עובדת עד היום. אבל אולי הגיע הזמן שהיא תפוג והרצליה כבר יזכו, כמה אפשר?".
אמיר כץ נותן את נקודת המבט שלו על חגיגות הזכייה בגביע: "בסוף המשחק היינו כל-כך בטירוף. רותם ואני לא ישנו כל הלילה כי חיכינו שהעיתונים יגיעו לחנויות. רק אחרי זה נרדמנו. אני זוכר את התמונה שלי עם הגביע ב'ידיעות אחרונות'. מהגמר עצמו מה שאני הכי זוכר זה שבסוף הלכתי למשה סגל הפיזיותרפיסט ואמרתי לו שיזכור טוב את היום הזה כי אני לא בטוח שיהיה לנו עוד אחד כזה".
פורסם לראשונה: 08:42, 13.02.22
