חמש דקות לסיום המשחק "הביתי" של מכבי ת"א אתמול (חמישי) מול וילרבאן בפתיחת היורוליג, הגיע רגע האמת. המאמן הצרפתי פייריק פופה, שראה עד אז כיצד הגבוהים שלו קולעים בקלות בצבע מול אלה של הצהובים, וגם הבין שמכבי כמעט לא זורקת משלוש, עבר לראשונה לשחק עם שני הסנטרים - ז'ופרה לוברן וטאריק בלאק. על פניו, מהלך הגיוני לגמרי.
בתגובה, עודד קטש עבר להרכב הכי נמוך שלו במהלך הערב, עם שלושה גארדים ששניים מהם קטנים במיוחד - תמיר בלאט וג'ון דיברתולומאו, ועם ליוואי רנדולף בעמדה מספר ארבע. זה נראה הימור על גבול ההתאבדות, אבל מכבי פתחה מאותו רגע מבערים, בלאט שלח את ג'יילן הורד לשני האלי-הופים, והקבוצה רקדה עד לסיום של 82:89 ופתיחה ברגל ימין את עונת היורוליג בתום משחק הפכפך ומתוח.
וכך, מאמן בעונתו השלישית בקבוצה, שכבר לא מפחד לטעות, גבר על מאמן שרק נכנס לתפקיד. ולמרות שפופה עשה הרבה דברים יפים, בטח לעומת מי שהיו שם בשנה שעברה, הקבוצה שלו הלכה ונחלשה ככל שהמשחק התקדם, רמת קבלת ההחלטות שלה ירדה, ואקורד הסיום שלו קרס מול זה של המאמן הישראלי. נכון, לא תמיד מהלכים של קטש יסתיימו ככה, אבל כשזה קורה, בטח שלא נתלונן.
אז מה למדנו מהמשחק אתמול? בצד הטוב, שגם בסגל המצומצם הזה מכבי היא קבוצה מאוד מוכשרת התקפית. ג'ורדן לויד יצרן נקודות מגוון ומחונן, רנדולף יוזם בהתקפה יותר מבונזי קולסון, הורד הרבה יותר טוב מג'יימס ווב, ובלאט היה אתמול פשוט אגדי. אם זו לא הבלחה חד פעמית אלא תוצאה של המעבר לחמישייה והיציאה מצילו של לורנזו בראון, מדובר בבשורה נהדרת למכבי. צריך לציין שהוא נשמר אתמול על ידי שורה של אנשים, חלקם גבוהים, חלקם נמוכים, חלקם מהירים, חלקם חזקים, והסתדר מול כולם. גם בהגנה הוא היה בסדר גמור ואף אחד מהם לא חגג מולו. כשבלאט קיבל את החוזה החדש בתחילת העונה היו שתהו אם הוא שווה את הכסף. 21 הנקודות ו-12 האסיסטים שלו מאתמול די מספקים את התשובה. הניצחון הזה רשום על שמו.
מצד שני, משודרג החוזה השני, רומן סורקין, לא היה במיטבו. אין לי שום בעיה עם ערבים פושרים שלו בהתקפה, אבל ההגנה של סורקין הייתה אתמול פשוט מדאיגה. לוברן חגג עליו מבחוץ ומבפנים, ולמרות שסורקין סיפק כמה חסימות יפות, הייתה חסרה ממנו הפגנת נוכחות הגנתית שתרתיע את השחקנים מולו. הוא שחקן עתיר כישרון, אבל אם הוא רוצה להיות סנטר מוביל ביורוליג עליו לפתח מנטאליות הגנתית שונה לגמרי. ואגב, אם סורקין יהפוך לטורף הגנתי זה ישפיע לדעתי גם על היכולת ההתקפית שלו, כי הוא ישחק עם הרבה יותר ביטחון.
ובכלל, ההגנה הייתה הצד החלש של מכבי. חלש מאוד. יש כמובן נסיבות מקלות. הקבוצה איבדה ארבעה מחמשת השומרים הכי טובים שלה: ווייד בולדווין, קולסון, ג'וש ניבו ואנטוניוס קליבלנד. בעצם נותר רק דיברתולומיאו כמי שהגנה זו מומחיות אצלו. הדבר יצריך הרבה יותר תיאום והשקעה בהגנה משאר השחקנים. אתמול, בלי וויינן גבריאל שאמור להיות כוח הגנתי מרכזי מתחת לסלים, בכלל היה שם בור. מחליפו, אלפה קאבה, סובל מרגליים מאוד איטיות, היה פשוט נורא בהגנה ולכן גם קיבל מספר דקות מועט ביותר. מאחר שרנדולף נמוך לעמדה מספר שלוש, שבה הוא משחק, זה מצריך יכולות הגנה וריבאונד עילאיות מצד שני הגבוהים שלצידו. אתמול זה היה רחוק מזה.
שקט מדכא
מכבי עומדת להתחזק בלפחות שחקן אחד, וכנראה שניים. לאור מה שראינו אתמול, חשוב מאוד שהם יהיו שחקני הגנה טובים, אתלטיים ומספיק גבוהים. מי שצפה אתמול בשאר משחקי המחזור ביורוליג יכול היה לראות שלמרות השיפור בווילרבאן, היא עדיין קבוצת התקפה די חלשה לעומת אלה שמכבי תפגוש בעתיד. הסגל חייב עוד כמה סטופרים כדי להתמודד עם היריבות האיכותיות באמת. הצהובים ספגו במחצית הראשונה 52 נקודות. הירידה בקצב הספיגה במחצית השנייה נבעה במידה מסוימת מהגנה טיפה יותר טובה, אך בעיקר מהעובדה שהצרפתים לא היו ממושמעים והפסיקו לשחק פיק אנד רול וללכת פנימה. מול קבוצות אחרות יהיה קשה לחזור ממחציות נוראות כאלה.
גם במישור הזה, הפציעה של גבריאל היא מכה קשה. אם הוא היה נמצא אפשר היה אולי לנסות את ג'יילן הורד בעמדה מספר שלוש וליצור הרכבים גבוהים. בלעדיו, הורד חייב לתת הרבה דקות בעמדות ארבע-חמש ולא ניתן לעשות את הניסוי הזה. כך, מכבי תקועה עם הרכבים נחותים פיזית. אולי וויל ריימן יוכל לעזור. נראה בעתיד.
ולאור כל הנסיבות האלה, ניצחון מאוד מאוד חשוב. הדבר הבאמת מבאס היחיד היה שהוא הושג שוב באולם בבלגרד, בלי קהל ועם שקט מדכא. כבר כמעט שכחנו איך זה אמור להיראות בימים נורמליים. מי ייתן ונזכה לכך עוד העונה.
פורסם לראשונה: 07:00, 04.10.24
