מכל המקומות בעולם, קינזאנג לאמו בחרה דווקא בפריז כמקום הראשון שבו תבקר ותרוץ בפעם הראשונה מחוץ לארצה. פריז הרומנטית של בתי הקפה, השווקים, המוזיאונים, הקרואסון, הסיין, גני לוקסמבורג וכנסיית נוטרדאם המתחדשת. אבל גם פריז הכרך המנוכר, הבוערת ממלחמה פנימית, שאפילו אם תיקח אותם למרתף עינויים בכלא בדמשק, לא תוציא מהתושבים שלה מילימטר של נחמדות.
קינזאנג לאמו היא לא ספורטאית השנה, איפה. אבל היא אחראית לרגע השיא הספורטיבי של השנה האולימפית הזו. לפינג-פונג שבין הפיזיקה של האדם לבין הרוח שלו, בין מה שהוא חושב שהוא יכול למה שהוא באמת מסוגל לו. היא הכריחה אלפי צופים פריזאיים ובינלאומיים לשבת ולחכות לה עוד שעה שלמה לאחר שהמתחרה ה-79 והלפני אחרונה הגיעה לקו הסיום של המרתון, צופים חסרי סבלנות, עם תיאבון לווינריות, שההזמנה שלהם בברסרי כבר התחילה להתקרר.
4 צפייה בגלריה
אי אפשר היה לעמוד מול הקסם המציאותי הזה. לאמו, רגע לפני קו הסיום בפריז
(צילום: Cameron Spencer/Getty Images)
כשקינזאנג לאמו מבהוטן גררה את רגליה לקו הסיום, חצי הולכת וחצי רצה, יודעת בערך איפה היא, שלוש שעות חמישים ושתיים דקות וחמישים ותשע שניות לאחר שהחלה את המרוץ היא עשתה נס וביצעה קסם: כל הצופים סביבה קמו על הרגליים והתחילו ללוות אותה. קודם ברגליים, ואחר כך במחיאות כפיים, כמו מצעד מלכותי. מלאכים שנושאים על כנפיהם רצה סחוטה.
כל מי שהיה שם, כל מי ששותף לעולם של אינסטגרם ומקום ראשון ושיוף מלוקק למציאות, לא יכול היה לעמוד מול הקסם המציאותי הזה, המריח מזיעה ומקושי. הלמות הסוליות באספלט הבוער של כבישי פריז באוגוסט. לא משהו שאתה מעלה בטיק טוק. אנשים שהחליטו לרוץ לצידה או לרכב על אופניים כדי ללוות אותה היו צריכים להאט להילוך הכי איטי שלהם כדי לא להשיג אותה. צופים חיכו לה שעה וחצי אחרי שהגיעה המנצחת בריצת המרתון של אולימפיאדת 2024, אבל סיפאן חסן, ההולנדית ממוצא אתיופי שניצחה עם שיא אולימפי של 2:22:55 שעות, הייתה יכולה רק לחלום על קבלת הפנים שאותה קיבלה קינזאנג לאמו.
קינזאנג לאמו היא לא ספורטאית השנה. 11 רצות אחרות כבר ויתרו, אבל היא התעקשה לסיים. בקצת פחות מארבע שעות היא קילפה וגירדה מהטבעות האולימפיות את השערוריות והכסף, החמדנות והקנאה, הרמאות והכזב, והפשיטה אותם ערום ועריה, למראה הכי טבעי, ראשוני שלהן. ביום האחרון של המשחקים האולימפיים, נושאת הדגל של בהוטן ,קינזאנג לאמו, 26, כמו חלק שמתאים בדיוק לתבנית הקעורה שלו, הפכה להתגלמות הרוח והאש האולימפית.
ממדינה מבודדת לחשופה מול עיני כל העולם
בהוטן היא מונרכיה חוקתית, קרוב ל-780,000 תושבים כלואים בין סין והודו, הדת השלטת היא בודהיזם טיבטי, והיא המדינה היחידה בעולם עם נייטרליות אקלימית ומאזן פחמן שלילי. זו לא מדינה שמזמינה תיירים: היא מבודדת, היא לא רוצה שיפריעו לאזרחיה בבודהיזם, והיא לא רוצה אנשים שמזהמים את האוויר.
לאמו התגייסה לצבא המלכותי של בהוטן ב-2020. שנתיים לאחר מכן היא סיימה במקום השני במרוץ "איש השלג", תחרות ריצה בת 203 קילומטרים שפרושה על פני חמישה ימים על פסגות ההימליה עם פסגות שמגיעות עד לגובה של 5,470 מטר. היא ניצחה את מרתון בהוטן הבינלאומי ב-2023 ו-2024 אבל לא עמדה במינימום האולימפי וקיבלה "הזמנה אוניברסלית" להשתתף במרתון האולימפי. היא הבטיחה לעצמה ולכל מי שסובב אותה: "מה שלא יהיה, אני הולכת לסיים את המרתון".
זאת הייתה הפעם הראשונה שבה מרתון הנשים סיים את האולימפיאדה ולא מרתון הגברים, החלטה שהתקבלה כדי לציין את יובל ה-40 למרתון הנשים האולימפי הראשון בלוס אנג'לס 1984. עד אז מרתון נחשב למרוץ מעייף מדי עבור נשים. זמן השיא של לאמו היה שעה יותר מאשר המינימום האולימפי שאותו השיגו שאר 90 הרצות. היא ידעה כבר על קו הזינוק כי היא תרוץ את רוב המרתון בודדה, מול עיני כל העולם. רק העובדה הזו מעמידה את ההרואיות שלה ב-100 המטרים האחרונים, על השטיח הכחול ועם גבה להוטל דז אנווליד המופלא, באור אולימפי מוזהב.
ניצחון הרוח על הגוף
כשסיפאן חסן ההולנדית חוצה את קו הסיום של המרתון, לקינזאג לאמו יש עדיין עוד 17 קילומטרים לחצות. אין שריר או גיד בגוף שלה שלא כואבים או מתוחים או מכווצים אצלה. כול כולה זועק לה לעצור, להפסיק את הטירוף הזה, להיכנע. רק שהיא הבטיחה לעצמה ולמדינה שלה ולבחירה המיוחדת בה מהוועד האולימפי שנתן לה כרטיס כדי שכמה שיותר מדינות יהיו מיוצגות, שאין מצב שהיא לא מסיימת את המרתון הזה על הרגליים. היא תמצית המהות של האולימפיאדה: לא רק העיקר ההשתתפות, אלא ניצחון רוח על הגוף.
רק יום לפני כן, במרתון הגברים, אליוד קיפצ'וגה, פעמיים אלוף אולימפי, מחזיק שיא העולם לשעבר ואולי רץ המרתון הגדול בכל הזמנים, כרע בפני המסלול הקשה בפריז, עם הגבהה של 480 מטר כוללים לאורך המסלול, 160 מטר יותר ממרתון בוסטון שנחשב לאחד ממסלולי המרתון היותר קשוחים בסבב המרתונים. מאות האנשים שהריעו לו וניסו לעודד אותו להמשיך, לא עזרו לו. הוא פרש ונכנס למכונית אחרי הקילומטר ה-31.
קצת לפני הסוף, לאמו התחילה לראות את עצמה על המסכים הגדולים. היא ראתה את האנשים שמריעים לה, שרצים לצידה, ראתה חלק שהתחילו לבכות. זאת הייתה הפעם הראשונה שלה באירופה, הפעם הראשונה שבה רצה מרתון בגובה פני הים. חודשים אחרי האולימפיאדה, אנשים שולחים לה הודעות על ההשראה שהיא נתנה להם. היא סיימה אחרונה בפער, והייתה המנצחת הגדולה של האולימפיאדה. כל הסיכויים, כולל שרירים מכווצים בחמשת הקילומטרים האחרונים, התאחדו נגדה, והיא יכלה לכולם.
פורסם לראשונה: 07:36, 28.12.24
