ביום ראשון אפשר היה להרגיש תכונה מיוחדת מסביב למדיסון סקוור גארדן. נותרו משחקים ספורים לסיום עונת ה-NBA והניקס נאבקים על יתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אבל עד השנה גם זה לא היה מביא לכזו דריכות לקראת משחק בית נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר.
הפעם, ניו-יורק נהרה לראות את הפלא הגדול של העונה המסתיימת בעוד פחות משבועיים, לפני תחילת הפלייאין והפלייאוף: קבוצה שממוצע גיל החמישייה שלה הוא 22.6, ויש לה סיכוי לסיים במקום הראשון במערב, מבטיחה לעצמה יתרון ביתיות עמוק לתוך הפלייאוף, באולם שקשה לשחק בו, עם קהל שעושה ליריבים את המוות, אפילו אם הם פעם היו יקיריו. אפשר לשאול את קווין דוראנט וג'יימס הארדן.
כמה עמוק בדיוק הת'אנדר מסוגלים ללכת בפלייאוף, זו שאלה שאף אחד לא יכול לענות עליה, כי אף אחד לא חשב שהם יהיו כאן עכשיו. אפילו אחרי פתיחת עונה מצוינת, הם היו אמורים להתאייד מזמן. אבל לא רק שזה לא קרה, כששיי גילג'ס-אלכסנדר קלע עם הבאזר את סל הניצחון של הת'אנדר בגארדן, הוא הבהיר שוב: הילדים האלה אמיתיים וקבוצה שתזלזל בהם בפלייאוף עשויה לשלם מחיר כבד.
ותודה לגרג פופוביץ'
סם פרסטי היה בן 29 כשהתמנה ב-2007 לג'נרל-מנג'ר של הת'אנדר. הוא בנה את הרכב תקופת הזוהר הקצרה של קווין דוראנט-ראסל ווסטברוק-ג'יימס הארדן, היה שם כשהכל התפרק, ובגיבוי סבלני של הבעלים קליי בנט התחיל מחדש. לפני שהגיע לת'אנדר, היה פרסטי עוזר ג'נרל-מנג'ר בסן אנטוניו ספרס, ומשם הביא את מה שלמד בכת של גרג פופוביץ': קבוצה בשוק קטן ולא אטרקטיבי, שמתקשה למשוך שמות גדולים חופשיים, בונה לאט ובסבלנות, ואף סופרסטאר לא שווה אם הוא רעיל בחדר ההלבשה.
"כשנחזור לפלייאוף, אנחנו רוצים שיהיה ברור שהגענו", אמר פרסטי לפני חמש שנים. "זה ייקח זמן וכרוך בבחירות קשות. תמיד יהיה פיתוי לקיצורי דרך, לתיקונים מהירים ולכניעה לסיפוק מיידי. אין ספק שיהיו ביקורות, שחלק גדול מהן כולנו יכולים לדקלם מראש, אבל תפקידי להתנגד לקיצורי הדרך".
פרסטי אכן לא זז במילימטר מהחזון שלו. ב-2019 ויתר על פול ג'ורג' ושלח אותו לקליפרס תמורת, בין היתר, שחקן שנה שנייה עם שם שובר שיניים. חמש שנים אחרי, שיי גילג'ס-אלכסנדר, שג"א מטעמי קיצור, הוא מועמד לגיטימי לתואר ה-MVP של העונה. קבוצה צריכה שיהיה לה את אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה כדי לזכות באליפות, ולת'אנדר יש את זה. הסטטיסטיקה של שג"א פשוט פנטסטית: 30.3 נקודות, 6.3 אסיסטים ו-5.5 ריבאונדים למשחק - צירוף מספרים שהושג רק 10 פעמים בהיסטוריה של ה-NBA - והוא מוביל את הליגה בחטיפות (2.1). הוא גם מוביל אותה בחדירות לסל, שם הוא בלתי ניתן לעצירה, לא מעט בזכות יכולת תיאטרלית מרשימה שעוזרת לו לסחוט הרבה עבירות. גם אם לא ייבחר ל-MVP, הוא עדיין מספיק טוב כדי להיות השחקן הכי טוב בקבוצה אלופה.
שג"א מוביל קבוצה שמורכבת בעיקר מבחירות דראפט ועסקות מתחת לרדאר, למאבק על המקום הראשון במערב כל כך תחרותי, עד שהפלייאין שלו כולל כרגע את לברון ג'יימס, קווין דוראנט וסטף קרי. לידו יש עוד שחקנים שצומחים להיות כוכבים של ממש. אחד הוא צ'ט הולמגרן, שנבחר שני בדראפט של 2022, לפני שנפצע והחמיץ את כל העונה שעברה. גם בלעדיו ניצחו הת'אנדר 40 משחקים ונכנסו לפליי-אין, ופרסטי הבין שהוא באמת יכול לסמוך על התהליך. הולמגרן הענק (2.16 מ') אמנם לא יהיה רוקי השנה, אבל הוא נותן לוויקטור וומבניאמה פייט והיה זוכה בתואר כמעט בכל עונה אחרת. יש לו ממוצעים של 16.6 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו-2.3 חסימות, ויש לו עוד מרווח שיפור עצום.
ג'יילן וויליאמס - שנבחר 12 בדראפט של 2022 וקולע 19.5 נקודות במשחק - וג'וש גידי - שנבחר שישי בדראפט 2021 והצליח לשרוד השנה סקנדל יחסים עם קטינה - משלימים רביעייה עתירת כישרון ועוד יותר עתירת ביטחון. העובדה שכל כוכבי הקבוצה נמצאים בערך באותו גיל פותרת הרבה בעיות של אגו והיררכיה מאולצת. לא במקרה הם מגיעים תמיד ביחד לריאיונות אחרי המשחקים.
"מה שמבדיל אותנו מקבוצות אחרות", אמר הולמגרן בתחילת העונה, "הוא שלהן יש כמה שחקנים בני 30 ואז מגיעים בחורים חדשים וצריך להתחיל לעבוד על כל הכימיה מחדש. אין קשר אמיתי כי יש את הוותיקים ויש את הילדים, והילדים חייבים לסחוב את התיקים. כאן כולנו באותו גיל, כולנו סוחבים את התיקים של עצמנו ואוהבים להיות ביחד".
תעשו שרירים
נקודת התורפה הגדולה ביותר של הת'אנדר היא הנוכחות מתחת לסל. הולמגרן אפילו יותר רזה מגבוה, וחוץ ממנו אין להם ממש איום פיזי משני צדי המגרש. למרות זאת, הת'אנדר בנויים לכדורסל פלייאוף (ההפסד לפילדלפיה והתבוסה בבוסטון בימים האחרונים היו בהיעדרם של שג"א ו-וויליאמס). התקפת חצי המגרש שלהם היא מהטובות בליגה, וכמוה גם ההגנה, וכשמשחקים הולכים לבידוד שחקנים - מה שקורה בפלייאוף - שג"א, וויליאמס והולמגרן הם, גם כאן, מהטובים בליגה.
עדיין יכול להיות שהת'אנדר מקדימים אפילו את לוח הזמנים של פרסטי, אולי הם צריכים עוד שנה-שנתיים ועוד קצת שרירים כדי ממש להתמודד על האליפות - אבל הילדים האלה הראו כל העונה כי הם לא פוחדים משום דבר ויכולים לנצח כל קבוצה. וגם אם לא, פרסטי מחזיק בחירות דראפט בגובה גורד שחקים והוא ימצא את מה שעדיין חסר. אוקלהומה סיטי ת'אנדר שוב בפלייאוף, היא לא תעזוב אותו עוד שנים רבות, והפעם אולי גם תזכה באליפות לפני שהכל יתפרק שוב.