בשיתוף TOYOTA
מאבק, נחישות וזהב: צפו
(צילום ועריכה: ONLIFE)
הסיפור של אמיר לוי הוא יותר מכל סיפור על נחישות ושבירת מחסומים – פעם אחר פעם. לוי פספס בנקודה את הכרטיס לריו 2016 בענף טניס כסאות גלגלים וכך גם את טוקיו 2020 אבל הקיץ הזה, בפעם הראשונה – הוא ישתתף במשחקים הפאראלימפיים בפריז 2024. רגע לפני ההמראה לפריז, TOYOTA, נותנת החסות למשחקים האולימפיים והפראלימפיים, הפגישה בין לוי לבין הג'ודוקא עטור הפרסים והמדליסט האולימפי אורי ששון לשיחה על קריירה ספורטיבית וניפוץ תקרות וגם כמה עצות מועילות למי שעבורו אלו יהיו המשחקים הראשונים.
הכול החל כשלוי היה חייל צעיר בפלחה"ן בצנחנים. במהלך תרגיל ברמת הגולן הוא נפצע קשה בעמוד השדרה – מה שהותיר אותו עם פגיעה ברגליו. "רוב הזמן הייתי בהכרה ובאותו הרגע קיוויתי שרק שברתי את הרגל", הוא משחזר את אותם הרגעים הקשים, "לא הבנתי את המשמעות ולא חשבתי שאשאר נכה". ההבנה וההכרה במצב החדש, הייתה עבורו נקודת שבר גדולה, אך בזכות המשפחה והחברים שתמכו יחד עם המטפלים ועובדי השיקום לוי הצליח להחזיר לעצמו תפקודים רבים – והפך לספורטאי מקצועי.
6 צפייה בגלריה
אורי ששון ואמיר לוי - כשמדליסט אולימפי פוגש ספורטאי פאראלימפי בדרך לפריז
(צילום: בני דויטש)
"בקושי הצלחתי להרים את היד, אבל עליתי לשחק - והגעתי לגמר"
"הייתי ספורטאי ודי מהר חזרתי לעשות ספורט. לקחו אותי למרכז הטניס ושם פגשתי את נבחרת הנכים בפעם הראשונה בחיי. לא שיחקתי טניס לפני כן וזה היה מפגש מוזר כשכל הזמן בראש שלי אני חושב: איך זה אפשרי לשחק טניס עם כיסא, בזריזות והמהירות שנדרשת למשחק?".
פריז 2024: כנסו למתחם המיוחד של TOYOTA
בפעם הראשונה שלו במשחקים הפראלימפיים בקיץ הקרוב יתחרה לוי כשחקן בדמינטון, ענף שנכנס למשחקים בשלב מאוחר יחסית - גם כיחיד וגם בתחרויות זוגיות. "נחשפתי לענף לפני 25 שנה בבית הלוחם בירושלים. התחלתי לחבוט בטבעיות, כאילו נולדתי עם הכישרון לזה. נדלקתי על התחום ושיחקתי באותה התקופה בשתי נבחרות במקביל". לרוע מזלו, ביום הראשון של אליפות העולם החליק באמבטיה וקיבל מכה בצלע שאחר כך התבררה כשבר. "הפיזיותרפיסטית אמרה נחרצות שאני לא יכול להתחרות", הוא מספר. "בקושי הצלחתי להרים את היד, אבל עליתי לשחק - והגעתי לגמר".
בשונה מספורטאים צעירים שאלו המשחקים האולימפיים והפראלימפיים הראשונים עבורם, לוי נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא סיים שני תארים בכלכלה ומנהל עסקים והוא עובד במקביל לספורט, כבר למעלה מעשור, ברשות לניירות ערך. "גיל 47 זה לא גיל צעיר למשחקים הפאראלימפיים, ללא כל ספק", הוא אומר בחיוך.
"כל אחד סוחב איתו משהו - והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים"
אורי ששון הוא שועל קרבות ותיק בענף הג'ודו ובדומה ללוי, גם הדרך שלו לפסגה הייתה רצופת מכשולים. במהלך הקריירה שלו הוא התמודד עם פציעות קשות שחלקן השביתו אותו לתקופות, אך עם נחישות אדירה - במשחקים האולימפיים בריו ב-2016 גרף ששון את מדליית הארד. "גדלתי בירושלים והייתי ילד מיוחד ושונה", משתף ששון שהחל להתאמן בג'ודו, שהיה המפלט עבורו, כבר בגיל שמונה. "לקשיים ולכישלונות יש משמעות", הוא מדגיש ומוסיף: "כל אחד סוחב איתו משהו והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים. היו רגעים רבים ששאלתי בשביל מה אני עושה את זה".
"אני זוכר את ההתרגשות, ההכנות והמיקוד", אומר ששון ללוי במפגש ומייעץ: "צריך להתנתק מרעשי הרקע, להיות מבודד מצד אחד אבל עם האנשים שאתה אוהב במקביל. העצה שלי היא שצריך איזון – להבין שנדרש להיות הכי טוב שאפשר אבל להתמקד בביצוע עצמו ולא בתוצאה". על התחרות בה זכה והבין שהוא מדליסט אולימפי הוא אומר: "אני זוכר את הרגע, כשהשופט הרים לי את היד ואמר שניצחתי. כל החלומות שלי מגיל שמונה עברו בראש, כל הפציעות והשיקום והמחשבה שאיזה מזל שלא ויתרתי לעצמי או שהקשבתי לאלו בדרך שאמרו לי לוותר".
"האש להוכיח את עצמי הייתה חזקה. אני קם בבוקר ואומר לעצמי: אני מדליסט אולימפי. זה הגיוני? זה הדבר שהכי רציתי בעולם. כשזה קורה זה מדהים וזה הופך אותך לגרסה טובה יותר של עצמך", מדגיש ששון שמאמין בכל ליבו בדרך החיים הספורטיבית ומדגיש את העבודה הקשה: "כדי לעשות את הבלתי אפשרי אתה צריך להרגיש שהוא אפשרי".
ששון משחזר את הדברים שסייעו לו במשחקים: "ככל שלוח הזמנים שלי היה יעיל יותר היה לי פחות מקום להסחות דעת. בנוסף, ההבנה שלא יקרה כלום אם אפסיד עזרה לי ופעלתי באופן אקטיבי כדי להתמקד רק בדברים החשובים. יש משפט מאוד יפה של פייר דה- קוברטן, שייסד את המשחקים האולימפיים המודרניים: "הספורטאי האמיתי מחפש את הפחד להכניעו, את העייפות כדי לנצחה, את המכשולים כדי לגבור עליהם".
לקראת המשחקים בפריז, אנו שולחים איחולי הצלחה לאמיר לוי ולכל הספורטאים הישראלים. תמשיכו להשראה ולהוות מקור גאווה לכולנו.
-------------
ב-TOYOTA תנועה היא ערך עליון. היא זו שמניעה לייצור פתרונות ניידות יום יום. היא זו שמאפשרת לא להפסיק לחקור, להתחבר, ולגדול. היא המנוע שדוחף קדימה, להעז לעשות את הצעד הראשון. כי בכל תנועה, קטנה כגדולה, טמונה ההזדמנות להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.
בשיתוף TOYOTA
פורסם לראשונה: 13:25, 24.07.24
