נרקומנים של ספורט? לא יודעים מה לעשות עם ההתמכרות שלכם אחרי מנות היתר של שתי אולימפיאדות מופלאות בפריז ואליפות אירופה קסומה בכדורגל בגרמניה? ברוכים הבאים לאולימפיאדת הנוודים, אולימפיאדה שמתרחשת כל שנתיים על טהרת מורשת הנוודים ומקצועות הספורט האיתניים שבהם התחרו במרכז אסיה במשך מאות שנים, ומשחקיה הסתיימו השבוע באסטנה, בירת קזחסטן.
בין יתר התחרויות: גברים דוהרים על סוסים, טסים בשיא המהירות ומנסים להפיל אחד את השני; גברים על גבי סוסים מנסים לחטוף גווייה של עז; ציפורי טרף באוויר עוזרות לציידים ללכוד את טרפם; נשים בתלבושות מסורתיות יורות בחץ וקשת (באגודל ולא באצבע כמקובל); היאבקות; משחקי לוח. בסך הכל 21 תחרויות שבהן משתתפות 80 מדינות עם כמעט 3,000 ספורטאים, לא כולם נוודים במקור או אי פעם.
אמנם אין כאן כפר אולימפי, אבל אף אחד לא ישן באוהלי בדואים או נע ממקום למקום על בעלי חיים. הספורטאים נעים באוטובוסים חשמליים ולנים במלונות מהודרים ורבי־קומות. הבירה אסטנה, בעיקר בגלל הרווחים מנפט ומינרלים, נראית בעיקר כמו עוד עיר עתידנית מהמפרץ.
תרבות ופוליטיקה
אולימפיאדת הנוודים הראשונה נערכה בקירגיזסטן ב־2014. היא אירחה גם את שתי האולימפיאדות הבאות בעיקר כתוצאה מכך שהנשיא אלמזבק אטמבייב היה הרוח החיה מאחרי הולדת המשחקים (הוא גם הוליך את המשלחת המקומית במצעדי הפתיחה של שתי האולימפיאדות הראשונות). האולימפיאדה ענתה על צורך שנולד עם התפרקות ברית המועצות. המדינות הסובייטיות, בעיקר אלו במרכז אסיה, חיפשו אחר זהות לאומית חדשה, אחר הקדמה והמערב. אבל הרשויות רצו להשאיר בתמונה גם את האזרחים שאיכלסו את אזורי הנוודים, ובניסיון למשוך אותם עם שאר החברה, החליטו להשקיע במורשת התרבותית שלהם, ואיתה במקצועות הספורט שבהם התחרו הנוודים.
חלק מהמקצועות עדיין נראים כמו קרבות צבאיים שבהם פותרים מחלוקות בין שבטים. אבל מורשת התלבושות הססגוניות, האוכל העשיר והיחסים בין המשתתפים, בעיקר בין הנוודים לאורחים שלא מגיעים מארצות נודדות, היא יחסים של כבוד וקרבה. מדובר בפסטיבל שחוגג את המורשת העולמית של הנוודים. 20 אלף צופים הגיעו לטקס הפתיחה של האולימפיאדה, ביניהם נשיאים רבים מהאזור, והטקס עצמו שודר בשידור חי במדינות רבות בסביבה.
אבל למשחקים האלו יש גם משמעות פוליטית באזור: קזחסטן, המדינה התשיעית בגודלה בעולם, לכודה בין סין ורוסיה, מנסה להוכיח את כוחה דרך ספורט. טורקיה, שהבינה את חשיבות הספורט השבטי באזור, נלחמה כדי לארח את המשחקים לפני שנתיים, במה שהפך לעוד ניצול הבמה הספורטיבית לטובת מופע פוליטי מצידו של ארדואן.
עיזים ומספרי סיפורים
ואלו התחרויות שבהן מתחרים הספורטאים באולימפיאדת הנוודים: אליש – היאבקות חגורה, ענף שבו מנצח מי שמצליח לאחוז בחגורה של יריבו ולהפיל אותו לקרקע; סלבורון – ציד בעזרת חץ וקשת ובסיוע בזים; שגאי – משחקי לוח עם עצמות הקרסוליים של כבשים או עזים; מרוצי סוסים; אר אניש – היאבקות בין רוכבים על גב סוסים; משחק הלוח טוגוז קורגול; קוראש – היאבקות אוזבקית המותרת רק בעמידה; קוק־בורו – שתי קבוצות רכובות על סוסים מנסות להכניס גווייה נטולת ראש של עז לשער; היאבקות מונגולית; סומו; חץ וקשת.
קירגיזסטן היא המובילה הברורה בטבלת המדליות ההיסטורית, אחריה קזחסטן, רוסיה, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, איראן, אזרבייג'ן ואחריהן שתי מדינות מערביות ראשונות – הונגריה ואוקראינה. במשחקים שהתקיימו החודש, נטלה קזחסטן המארחת את ההובלה בטבלת המדליות.
לצפות בקליפים מהתחרויות עצמן זה כמו לצפות במאבקי הישרדות בין שבטי ההונים למונגולים. בין לבין, המצלמה נודדת לסירי ומגשי אוכל מפתים, ואפילו לאולמות שבהם מתרחשים אירועי "מספרי סיפורים" של נוודים מכל מדינה. "לספר סיפורים של התרבות, המורשת וההיסטוריה שלי, זה כמו לחסן את עצמנו מפני הגלובליזציה, המודרניזציה ואפילו ההתחממות הגלובלית", הסביר נווד אוזבקי, אחד ממספרי הסיפורים.
פסק זמן מהציוויליזציה
אבל האירוע הוא לא רק פסטיבל תלבושות, מוזיקה, אוכל ותחרויות ספורט, אלא העלאה על נס של תכונות הלוחם שהיו דרושות לנוודים כדי לשרוד בטבע ונגד שבטים אחרים. הספירה האמיתית באולימפיאדה הזאת היא לא של מדליות, ולא כמה פעמים הצלחת להכניס את העז נטולת הראש לשער, אלא כמה אצבעות שבורות יש לחברי המשלחת שלך וכמה אוזניים קרועות. זהו המטבע שבו סוחרים באולימפיאדת הנוודים: כמה אומץ לב יש לך ומה אתה מוכן להקריב עבור הכבוד של השבט שלך.
5 צפייה בגלריה
האירוע הוא לא רק פסטיבל תלבושות, מוזיקה, אוכל ותחרויות ספורט, אלא העלאה על נס של תכונות הלוחם שהיו דרושות לנוודים כדי לשרוד בטבע ונגד שבטים אחרים
(צילום: STRINGER / AFP)
"כשאני מתחרה", אמר ספורטאי מונגולי בשם צצאגסורן דוריסוראן שהתחרה בהיאבקות שבה שני המתאבקים יושבים כשקרש מפריד ביניהם, עם מקל בידיהם והם מנסים למשוך את המתאבק לחלק שלהם. "הדם של ג'ינגיס חאן זורם בתוכי, אני יכול להרגיש את כל הדורות הקודמים בתוכי. אנחנו לא מתחרים פה בעליונות גופנית, אלא בסיבולת רוחנית".
קזחסטן הצהירה עם סיום המשחקים שהם היו הצלחה עצומה, גם במניין המדליות, אבל גם בעובדה שעשרות כלי תקשורת בינלאומיים הגיעו לכסות את המשחקים ועשרות אלפי צופים הגיעו במיוחד לקזחסטן, מה שעזר לרשויות המקומיות להפגין את הפלטפורמה התיירותית האטרקטיבית של המדינה.
לצפות בקליפים מהתחרויות עצמן זה כמו לצפות במאבקי הישרדות בין שבטי ההונים למונגולים. בין לבין, המצלמה נודדת לסירי ומגשי אוכל מפתים, ואפילו לאולמות שבהם מתרחשים אירועי "מספרי סיפורים" של נוודים מכל מדינה. "לספר סיפורים של התרבות, המורשת וההיסטוריה שלי, זה כמו לחסן את עצמנו מפני הגלובליזציה, המודרניזציה ואפילו ההתחממות הגלובלית", הסביר נווד אוזבקי, אחד ממספרי הסיפורים
"זו אולימפיאדה נהדרת, כזאת שמרגשת את כל החושים שלך, ואתה לא מרגיש שאתה נמצא במועדון אקסקלוסיבי כדי להיות שותף לחוויה כמו באולימפיאדה הרגילה", אמר תייר בריטי שהגיע לקזחסטן עם אשתו. "יש פה אוכל נהדר וגם משחקים שאנחנו מכירים מהמולדת. יש להם אותו דבר כמו הפולו שלנו, רק הרבה יותר עממי, ובמקום כדור יש גווייה של עז. אני ואשתי מסתובבים המון בעולם. היינו גם בפריז לאולימפיאדה ומבחינתנו אין מה להשוות. פה זו חוויה אותנטית אמיתית, כמו לצעוד חזרה בזמן ולהרגיש שאתה צופה בתחרויות, אנשים, צבעים וקולות שאתה מכיר רק מסרטים היסטוריים.
"זה לקחת פסק זמן מהציוויליזציה, מהמרוץ שכולנו בעולם המערבי נמצאים בו. כל הזמן נעצר פה. וכל זה קורה כשבסוף היום אתה חוזר לעיר הבירה המודרנית, שוקקת החיים, הארכיטקטונית, זו חוויה מדהימה. כמו ללכת באותו יום כמה קילומטרים ברגל או לנסוע באוטובוס כמה דקות ולעבור בכל פעם אלפי שנים קדימה ואחורה".
