כמעט מבלי ששמנו לב, כבר עברו חודשיים ממשחק הבכורה של לאו מסי במדי פ.ס.ז'. ההייפ והתרגשות הראשונית התאיידו מזמן, והוא אפילו לא ישחק הערב מול לייפציג בליגת האלופות בגלל פציעה.
כעת מתחילים לדבר במספרים - ואלה לא עושים חסד עם מי שנחשב בעיני רבים לגדול כדורגלני תבל. מסי שיחק עד עכשיו 280 דקות על מגרשי הכדורגל בליגה הצרפתית ואין לו עדיין שער אחד או בישול לרפואה - מרגיש כמו נצח עבור זוכה שש פעמים בכדור הזהב, המועמד לקטוף את הפרס גם בחודש הבא. אמנם בליגת האלופות מסי כבר מצא את הרשת בשלושה מקרים, אך הרושם המתקבל מחבורת הכוכבים שהתקבצה בעיר האורות הוא שזה עדיין לא זה.
במחזור הלפני אחרון בצרפת, ובפעם השלישית בסך הכל, מאמן הקבוצה מאוריסיו פוצ'טינו יצק להרכב סופר-התקפי מול מארסיי את מסי, קיליאן אמבאפה, ניימאר ואנחל די מאריה. בפעם הראשונה זה נגמר בניצחון דחוק על ליון (1:2), בפעם השנייה זה נגמר בהפסד ברן (2:0), והקלאסיקו הקטן, המפגש הכי יוקרתי שיש לצרפתים להציע, הסתיים ב-0:0. גם במחזור האחרון מול ליל (מסי הוחלף בהפסקה בגלל פציעה) הקבוצה ניצחה 1:2 רק בזכות מהפך מאוחר. אז למה זה קורה? מדוע הרכב נבחרת החלומות לא ממריא?
1. תקופה עמוסה: אין ספק שזה היה קיץ עמוס עבור כוכבי היורו ובעיקר הקופה אמריקה, מבחינת פ.ס.ז'. אפשר כמובן להוסיף את שתי פגרות הנבחרות בספטמבר ובאוקטובר שפגעו בשטף ובחיבור של הקבוצה.
2: זמן ההתאקלמות של מסי בעיר האורות: ובכן, כמובן שיש גם נסיבות מקלות, שכן מסי עדיין לא השלים את "100 ימי המבחן" שלו. כל שחקן כדורגל, באשר הוא, זקוק להסתגלות בקבוצה חדשה, עיר חדשה, מדינה חדשה - על אחת כמה וכמה כשמדובר בארגנטינאי שכל חייו התנהלו ברדיוס הקטן שבין לה מאסיה לקאמפ נואו.
3: אין שיטת משחק קבועה: נכון להיום לא ברור מהי שיטת המשחק של פוצ'טינו ומי אמורים להיות השחקנים המובילים. בכל משחק עולה הרכב שונה שמשחק בשיטה שונה.
ואחרי שאמרנו את כל זה, הכדורגל של הטריו אינו מצדיק את התירוצים, ואמור להיראות הרבה יותר משכנע בליגה שבה אין באמת לפ.ס.ז' מתחרות והלחץ הוא מינורי. כאשר השלושה לא משחקים ביחד, פריז ניצחה ב-9 מ-9 משחקים, בעוד כאשר פוצ'טינו החליט לפתוח עם השלישייה, הקבוצה ניצחה ב-40 אחוז בלבד מהמקרים. איתם, מוליכת הטבלה כובשת שער למשחק, ובלעדיהם 2.8 - עדות לכך שעוד מצפה לפוצ'טינו עבודה רבה.
יכול מאוד להיות כי המפתח להצלחה של פ.ס.ז' טמון בשיתוף הפעולה בין מסי לאמבאפה, ללא ספק הצלע החמה ביותר מבין שלושת הכוכבים. הנתונים מצביעים על כך שהארגנטינאי והצרפתי חולקים בסך הכל 6.5 מסירות משותפות במשחק, בעוד בין מסי לניימאר נמצאו 12.6 מסירות משותפות, ובין ניימאר לאמבאפה 9.8. מכל הסטטיסטיקה הזו, רק פעמיים,ראינו את מסי ואמבאפה יוצרים פעולה משותפת שמסתיימת בשער, כשבשני המקרים הצרפתי בישל לארגנטינאי.
הסבר אחר שיכול להניח את הדעת לא קשור בהכרח להיבט הטקטי, אלא בשינוי תודעתי. מסי, ניימאר ואמבאפה הם שלושה סופרסטארים שרוצים את הכדור, ולפעמים תופסים את העמדה של כוכב אחר ומבצעים את הריצה לאותה טריטוריה, כלומר, נתקלים זה ברגליים של האחר. בשביל שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו (או לפחות שווה לו), מישהו צריך לוותר קצת על האגו עבור ההצלחה הקבוצתית.
בסופו של דבר עושה רושם כי הכדור עכשיו עובר לרגליים של פוצ'טינו, שצריך לעשות סדר, לקבוע היררכיה ברורה ולנסות לשנות את המסלול שבו ינועו הכוכבים שלו על הדשא. כדי להגשים את הפוטנציאל ולכבוש את אירופה, ההתקפה המוכשרת בתבל זקוקה לשידוד מערכות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
