בשנת 2000 התרחשו קרבות אכזריים במלחמת האזרחים בדרום סודן. במהלך המלחמה הארוכה, שהסתיימה ב-2005, נהרגו ארבעה מיליון סודנים. כמעט כל מי שהיה יכול להימלט מגיא הצלמוות לארץ אחרת עשה זאת. בין אלה שהצליחו להגיע לארה"ב הייתה משפחת מו, שמצאה לה מקום לחיות בו בטרנטון, ניו ג'רזי.
כשהמשפחה התאקלמה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות היא הוסיפה עוד אחות ואח לחמשת הילדים שהגיעו מסודן. איית'ינג הייתה הראשונה. 19 שנה לאחר לידתה ביוני 2002 היא רצה עם דגל ארה"ב אחרי הביצוע המושלם שלה בגמר ריצת 800 מטר באולימפיאדת טוקיו.
היסטוריה אמריקאית
הנערה הגבוהה של משפחת מו הפכה לאמריקאית הראשונה מזה 53 שנים, אחרי מדלין מנינג במקסיקו 1968, שניצחה בריצה המדוברת, ועשתה זאת בצורה כל כך משכנעת עם שיא לאומי חדש (1:55.21 דקות), שיפור של 40 מאיות לשיא הקודם של אג'י ווילסון.
אבל זה לא היה הסוף מבחינת מו בטוקיו, היא השאירה גם מקום לקינוח. קצת לפני סיום תחרויות האתלטיקה במשחקים, היא התייצבה כרצה הרביעית והמסיימת של ארה"ב בשליחות 4 כפול 400. מו טסה את החלק השלה בצורה מצוינת בזמן 48.32 שניות (כמובן בלי מגבלת הזינוק המפחית באיכות התוצאה), וסיימה בצורה מזהירה במקום הראשון. בת 19 וחודש עם שתי מדליות זהב באולימפיאדה.
יחד עם סיפורה יוצא הדופן, שבהמשך נרחיב עליו, מו אותתה בטוקיו שהיא מתקרבת לשיא עולם עתיק, זה של ירמילה קרטוכבילובה, שם שובר-שיניים צ'כוסלובקי בטרם ירידת מסך הברזל, ב-800 מטר (1:53.28 דקות), אותו קבעה ב-1983.
אמנם כמעט שתי שניות עדיין מפרידות בין קרטוכבילובה, שהשנה מלאו לה 70, לבין הנערה מטרנטון, ניו-ג'רזי, אבל אסור לשכוח שהיא נמצאת רק בשנות העשרה לחייה והקריירה שלה בחיתולים.
כישרונית לא רק ב-800 מטר
כבר אחרי המבחנים האמריקאיים ביוג'ין, שם ניצחה בזמן של 1:56.07 דקות, ועוד לפני ההצגה שלה בטוקיו, אמרה מו: "אני מסוגלת גם לשבור את שיא העולם". מו היא בעלת כישורים מדהימים בריצות שבין 400 ל-800 מטר, יש לה נחישות שמאפיינת מהגרים בניסיונות לקבע לעצמם עולם חדש. יש לה אופי של ווינרית. בקיצור הכל.
כשמו למדה, הוריה עבדו בכל עבודה שהצליחה לפרנס אותם, הכל כדי לספק לה, לאחיה ולאחיותיה חיים אמריקאיים טיפוסיים, ולא כאלה של מהגרים קשיי יום. "כשאתה מהגר, אתה יודע שעליך לשבור חומות, אם אתה רוצה להשיג משהו ולהתאקלם. איית'ינג ידעה מה עובר על ההורים בדרך לגידולה. היא יודעת מה לעשות כדי שהמשפחה תתבסס, וזה אומר - הישגים מצוינים באתלטיקה", אמר אחיה דנג.
למרות שכבר בגיל 16 קבעה את הזמן השני בהיסטוריה בעולם באולם בריצת 600 מטר (בארה"ב נחשבת לריצה יוקרתית) - 1:23.57 דקות, היא עדיין לא הייתה אתלטית מוכרת. אתר האתלטיקה "Lets run", אמנם נתן לידיעה על הריצה שלה את הכותרת "כוכבת נולדה", אבל רק קוראיו, שהם עכברי אתלטיקה, הבינו במה ובמי מדובר.
בכלל, מו לא השתתפה יותר מדי בתחרויות בינלאומיות, אלא בעיקר בתוך ארה"ב. לפני טוקיו לקחה חלק בתחרות עולמית אחת בלבד – אולימפיאדת הנוער בבואנוס איירס ב-2018, בה זכתה במדליית הכסף ב-800 מטר.
נשארה יחסית אדישה
מהסגנות ב-800 מ' בבואנוס איירס, צמחה וגדלה מו שלוש שנים לאחר מכן לאלופה אולימפית באותה ריצה. צריך לקרוא חלק מהתיאורים שלה עצמה כדי להבין עד כמה טבעית מבחינתה הייתה העלייה לפודיום. "לא דמעות, לא התרגשות, פשוט עשיתי מה שידעתי שעליי לעשות, ואני מסוגלת לעשות", אמרה לאחר הזכייה בזהב.
מו בת ה-19, הפכה לצעירה השנייה בהיסטוריה אחרי פמלה ג'לימו הקנייתית, שזכתה בגיל 18 בזהב אולימפי ב-800 מטר (בייג'ינג 2008). בניגוד לקנייתית, שעוד התחרתה גם בלונדון 2012 (מדליית כסף), אבל נעלמה לאחר מכן, האמריקאים יעשו הכל כדי שמו לא תוריד את הרגל מהגז עד סוף הקריירה.
בתום ריצת ה-800 מ', על הפודיום עמדו שלוש רצות צעירות: מו בדוכן מספר 1, קיילי הודג'קינסון, שמבוגרת מהאמריקאית בשלושה חודשים בלבד בדוכן מספר 2, ורייבין רוג'רס בת ה-25 שזכתה בארד. רוג'רס היא אמנם הוותיקה מבניהן, אבל גם היא נחשבה לילדת פלא בצעירותה כאשר לפני גיל 13 רצה בתוצאה פנומנלית ב-800 מ' לילדה בגילה - 2:06.90 דקות.
מתחילה הכי מהר שלך ולאט לאט מגבירה
התפיסה הטקטית של מו דומה מאוד לזו של דייויד רודישה, שקבע שיא עולם מדהים ב-800 מ' לגברים בלונדון 2012 עם 1:40.91 דקת, משהו כמו "רוץ לפי יכולתך". ההסבר שלה מגדיר את סוג האתלטית שהיא: "אני לא רוצה לתת לאף אחת צ'אנס. לא רוצה להיכנס לדבוקה, לא מוכנה לתת לאף אחת אחרת להחליט בשבילי מה לעשות במהלך הריצה. אני אומרת את זה כי אני מכירה את היכולות שלי".
מו לומדת באוניברסיטת טקסס. המאמן שלה הוא פט הנרי. וכן, היא גם רצה נהדרת ל-400 מ'. השיא האישי שלה, ולא במסלול משפר התוצאות בטוקיו, הוא 49.57 שניות. היה נחמד לראות אותה נאבקת בשונה מילר-אאיבו על הכתר ב-400 מטר בטוקיו, אבל היא החליטה לתפוס ציפור אחת ביד מאשר להסתכן בשני מקצועות שיבריחו ממנה את שתי המדליות במקרה של עומס יתר.
נוכח הגיוון שלה, יש הטוענים שהיא יכולה גם להיות הצלחה מסחררת ב-400 מ' משוכות, ולתת פייט לסידני מקלוכלין, שיאנית העולם הטרייה (51.46 שניות). טרה דייוויס, אלוף המכללות ב-400 מ' משוכות, אף אמר במסיבת עיתונאים: "אני מוכן לשלם הרבה מאוד כסף כדי לראות אותה עוברת ל-400 משוכות". גם הוא רוצה כנראה לראות את הקרב מול מקלוכלין.
אבל איית'ינג לא ממהרת לשום מקום, ולא רוצה לחפש אתגרים במקום אחר. המטרה המוצהרת שלה היא לשבור את שיא העולם בן 38 השנים של קרטוכבילובה, ויש לפניה לא מעט שנים כדי לעשות זאת.
תודה ליורם אהרוני, אחראי אתר המומחים, במכללה האקדמית בווינגייט.
