כבר יותר מעשור שמכבי ת"א היא קבוצת מרכז טבלה בואכה תחתית ליגת הכדורסל הטובה בעולם. ב-10 העונות האחרונות הופיעה פעם אחת בפיינל 4 (וזכתה בגביע). אם נעשה איתה צדק, בעונת הקורונה ייתכן שהייתה מצליחה לרשום הופעה נוספת אלמלא בוטלה העונה. אבל ב-80-90% מהעונות, מכבי לא קרובה לפיינל 4, ומאז שאוחדה היורוליג לליגה אחת גדולה, גם לא הופיעה בפלייאוף.
בכדורסל האירופי מועדון סגור של אימפריות: צסק"א, ריאל, מכבי ופאנתיניקוס במעגל הראשון; ברצלונה, אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה, מילאנו, בסקוניה ואנדולו במעגל הבא. הן כמעט תמיד בפלייאוף. צסק"א וריאל כמעט תמיד בפיינל 4. מכבי (עדיין) במועדון הזה על יסוד עברה בלבד וחרף ההווה שלה.
פעם בכ-20 שנה בממוצע מתרחש אירוע חיצוני לספורט, שמאפשר מהפכה ביחסי הכוחות בכדורסל האירופי. בסוף שנות ה-70 היה זה תהליך האזרוח של כדורסלנים אמריקאיים מצוינים, שייצר למכבי יתרון על שאר אירופה. בשנת 2004 חברו מספר אירועים קוסמיים (תל-אביב אירחה את היורוליג, בלאט מחל על כבודו לפיני, וויצ'יץ' סיים טירונות, שאראס הסתכסך עם מי שהסתכסך בברצלונה, ומשפחת פארקר הפסיקה לחשוש מהמידל איסט) ליצירת אימפריית הכדורסל המהנה ביותר בתולדות הכדורסל האירופי, ואחת משתי השושלות הטובות בהיסטוריה שלו (יחד עם ספליט של קוקוץ' וראדג'ה).
סילוק הכדורסל הרוסי מהיורוליג, ולו זמנית, עשוי לייצר את האירוע ההיסטורי הבא בתור, אם תשכיל מכבי לזהות אותו, ולאזור את האומץ לעשות את הצעדים המטלטלים הבאים במועדון:
1. לשנות את הבעלות. אין מנוס מלהכיר בכך שדור הבעלים המופלא של 50 השנה האחרונות סיים את תפקידו. מכבי אינה בצמרת היורוליג מפני שתקציבה אינו גבוה מספיק, למרות שהיא ממקסמת הכנסות ממכירות מנויים וזכויות שידור. הוא אינו גבוה דיו, כי השתתפות הבעלים בתקציב אינה דומה כלל למתרחש במועדוני הפאר הגדולים. הפרסונות הרלבנטיות בעשורים השמיני והתשיעי לחייהם, חלקם אינם בשיא או, ואין להם יורשים כשירים. מסקנה ראשונה: מכבי כדורסל היא עדיין מותג הספורט החזק בישראל. אף מותג אחר אינו מביא את צמרת הענף שלו לתל-אביב על בסיס שבועי.
לדעתי שוויה עשרות רבות של מיליוני דולרים. מי שימכור אותה יקבל תגמול נאה לעמלו רב השנים. וקונים? יעמדו בתור. זה הגביע הקדוש של הספורט בישראל. צעד ראשון, אפוא: הגיע הזמן לתואם מיץ' גולדהאר בכדורסל.
2. להחליף את הג'נרל מנג'ר. אין טעם להכביר מילים בעניין זה. שבע השנים אותן מילא וויצ'יץ' את תפקידו ללא תוצאות משביעות רצון מצדיקות חילופיים טבעיים בתפקיד. בעיניי אין מתאים מדייויד בלאט לתפקיד. יש לקוות שמצבו הבריאותי מאפשר לו למלא אותו.
3. למנות מאמן. לשוק עשויים להיפלט שלושה מאמנים מהטובים ביורוליג: איטודיס, פסקואל ופראסוביץ'. אני מחבב במיוחד את השניים האחרונים, ולחובבי הגנות ברזל, פסקואל הוא הנאה מובטחת. זו הזדמנות פז לשים יד על אחד מהם, ולשנים ארוכות.
4. החזר שליטה בליגה המקומית דרך בחירת הישראלים הטובים ביותר. לכאורה, רישיון ה-A של מכבי ביורוליג עושה אותה רגישה פחות לכישלונות בליגה המקומית. בפועל, כישלונות במסגרת המקומית הם טראומה מצלקת בכל עונה בה התרחשו, וחיסלו את המאמן. עיין ערך ההפסד המשפיל האחרון לאדומים בחצי גמר הגביע. אפשר לכתוב המון על הסיבות לכישלון במפעלים המקומיים, אבל בקצירת האומר, הסיבה העיקרית להן היא הרוסטרים השונים לגמרי שהיא מעמידה באירופה לעומת ישראל.
הישראלים לא משחקים 10 דקות יחד באירופה, אבל נדרשים להיות עמוד השדרה של הסגל במפעל המקומי. זרים מרכזיים בדקות היורוליג שלהם משחקים באופן קבוע משחק יחיד בשבוע. אי אפשר להצליח ככה.
5. הישראלים. זה לא שבמצב הכישרון הנוכחי של הישראלים, מישהו מהם הוא ברמת טופ יורוליג, אבל הסקנד יוניט של מכבי צריך להיות מורכב מטובי הישראלים שהיא מסוגלת לגייס. הם יקבלו יחד כ-60 דקות יורוליג סולידיות, וכ-100 דקות במפעלים המקומיים, דהיינו יורגשו, ולא ישמשו שחקני פוסטר בלבד. יידרשו שבעה מהם, לא פחות. הסגל הזר ייבחר רק לאחר שהישראלי יהיה סגור כבר, כדי להשלים אותו בתכונות. השבעה שהייתי בוחר: תמיר בלאט, זוסמן, דוסון, סורקין, ג'ייק כהן, טי ג'יי ליף והיידגר.
6. הזרים. כאן יבוא לידי ביטוי הבעלים החדש והאיתן במלוא כוחו. לא עוד כוכב של מיליון דולר ואחריו שורת בינוניים, גניבות ליגה מקומית, חוזרים מפציעה ושחקני פיתוח. מנגד, מכבי לא צריכה להשתגע עם כמות הזרים. יספיקו שבעה. 5 יהיו שחקני טופ יורוליג מוכחים בשכר תואם, ושניים שחקנים בפריצה, שאם ישחקו פחות בליגה המקומית, לא ייפול להם האגו. פליטי הקבוצות הרוסיות מאפשרים להעמיד פה סגל זרים שניתן רק היה לחלום עליו בעשור האחרון, אם רק יהיה הארנק שיידע להיפתח עבורם. הצעותיי למנג'ר הבא: ווילבקין וזיזיץ' יישארו כעוגנים, ואליהם יצטרפו לורנזו בראון ב-1, קלייבורן או ג'ון בראון ב-3, ושנגלייה או הזוניה ב-4. קינן אוואנס ודונטה הול (או אונואקו) הם הבחירות שלי לזרים המשלימים.
7. סיכום. עונת 2022/3 תוכל לבשר את שובה של מכבי לתחום המעצמות האירופאיות. דמיינו מיליארדר הייטק כבעלים, דייויד בלאט כג'נרל מנג'ר, צ'אבי פסקואל כמאמן וסגל חלומות של לורנזו בראון ובלאט ב-1; וילבקין, אוואנס והידיגר ב-2; קלייבורן, זוסמן ודאוסון ב-3; שנגלייה, ליף וסורקין ב-4; ז'יז'יץ', הול וכהן ב-5. עם זה אפשר יהיה להגיע לפיינל 4 בזכות ולא בחסד.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
