כאוהד מכבי ת"א מזה 6 עשורים, אני יכול להעיד שמימיי לא הייתה אווירה איומה כזו במגרשי הכדורגל. אני לא שונא את הפועל, הערצתי אותם ושמחתי עבורם בתקופות היפות שלהם, אני אוהד רגיל שמחובר לקבוצה ותו לא.
הרבה חברים שלי הם אוהדי הפועל, והיו זמנים שבדרבי ישבנו יחד ועודדנו את הקבוצות שלנו - בלי קללות, בלי שנאה, רק אהבה והערכה, צר לי שהזמנים אלה לא קיימים יותר. הכדורגל איבד את האווירה הספורטיבית שלו ואת החוויה שהייתה לנו כשהלכנו למגרש לראות משחק.
בנוגע לניר קלינגר - היית שחקן מוערך בקבוצה, מאמן שהצליח להביא אליפות, קיבלת במכבי ניסיון במשחק ובאימון, דבר שהביא אותך עד הלום. כמאמן אתה מודל לחיקוי, ומעבר לאימון את גם מחנך דורות צעירים, ומחויב לאיפוק ודרך ארץ. יש לך תרומה לא קטנה ביחס לו אתה זוכה: ישנו קומץ אוהדים שבזמנו כיבדו והעריכו אותך, אבל אתה לא ידעת להחזיר להם כבוד, התנועה המגונה שעשית לעברם בגמר הגביע אינה מכבדת אותך. אוהדים לא שוכחים. אמוציות הן דבר חשוב בחיינו - שמור אותן מחוץ למגרש, במיוחד אם לא מדובר באמוציות חיוביות.
אבל ישנם לא מעט אשמים בכל השוני במגרשים, באווירה החדשה הזו שנוצרה: המנהיגים בכנסת, הנהלת ההתאחדות, השיח בתקשורת. כל אלה סוחפים את הקהל בעקיפין להתלהמות. אני לא מצדד בהתנהגות וולגרית של אוהדים, כי בסך הכל הקבוצה משחקת עבור הקהל - ולצערי אוהדים רבים לא כ"כ מבינים זאת, וחבל!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
