לפני הכל, מגיעה מילה טובה לארינה סבאלנקה, שהפסידה בגמר אליפות ארה"ב. בתקשורת כותבים המון על הספורטאים והספורטאיות מאוקראינה ועל המצב הבלתי נסבל של להתחרות בזמן שהבית שלך עולה באש. אבל גם לספורטאים הרוסים והבלארוסים מדובר במצב לא נעים.
הם משחקים עבור מדינות שנשלטות על ידי דיקטטורים אכזריים, לפעמים משעים אותם מתחרויות, וכשהם מוזמנים, הם צריכים לשחק בלי לייצג את הדגל והמדינה. אבל לא כולם אוהבים את זה ומפנים כלפיהם אצבע מאשימה. אבל מה הם באמת יכולים לעשות, בעיקר סבאלנקה, שהביעה את דעתה נגד המלחמה ונגד הורדן אלכסנדר לוקשנקו.
ואם כל זה לא הספיק, סבאלנקה (שזכתה השנה באליפות אוסטרליה ותעלה מחר למקום הראשון בעולם) שיחקה נגד קוקו גוף האמריקאית, שזכתה לתמיכה סוחפת מהקהל. היא נתנה מערכה ראשונה מושלמת של עוצמה ומיקום, אבל אז גוף התעשתה, הזכירה לכולם למה היא הטניסאית הכי מהירה ואתלטית בסבב, והחזירה כמעט כל כדור חזרה לבלארוסית.
סבאלנקה, שבאופן תמידי סובלת מריבוי אמוציות במשחקים שלה, לא התפרקה למרות המהפך, אבל שיחקה טניס כמעט בלתי אפשרי. בדרך כלל ווינר אמור לסיים את הנקודה. ההחזרות של גוף גרמו לכך שסבאלנקה הייתה צריכה להכות שלושה או לפעמים ארבעה ווינרים בנקודה. זו דרישה בלתי אפשרית. ככל שסבאלנקה הפכה לנואשת יותר, היא העזה יותר והחטיאה יותר מכות.
הזכייה הראשונה של קוקו גוף בטורניר גראנד סלאם היא למעשה פסגה כפולה: למרות שהיא עדיין לא בת 20, יש לה ותק של יותר ארבע שנים בסבב. הופעת הגראנד סלאם הראשונה שלה הייתה בווימבלדון 2019. היא הייתה אז בת 15, אלמונית לגמרי, אבל הדהימה את העולם והגיעה כל הדרך לשמינית הגמר. בסיבוב הראשון היא ניצחה אז את ונוס וויליאמס, במשחק שזכור בעיקר בגלל הבכי הבלתי נשלט של גוף לאחר הניצחון: ונוס וסרינה וויליאמס היו הסיבה שבגללה בכלל התחילה לשחק לטניס. אבל מאז הרבה אנשים כבר הציבו סימני שאלה לגבי היכולת שלה לממש את הפוטנציאל.
וזוהי גם פסגה של עונה מצוינת שלה על משטחים קשים. היא הניפה את הגביע בחודש שעבר בסינסינטי, הטורניר החשוב ביותר שבו זכתה עד אתמול, ובדרך לתואר ניצחה בפעם הראשונה בקריירה את איגה שוויונטק, אז המדורגת מספר אחת בעולם.
אבל ההצלחה של גוף היא הרבה יותר גדולה מעוד זכייה בטורניר גראנד סלאם, אפילו בניו-יורק. הרבה טניסאיות צעירות "נשרפות" אחרי הצלחה בגיל כל כך צעיר (אמה רדוקאנו הבריטית היא הדוגמה האחרונה מתוך רשימה שלא נגמרת). חלקן הופכות ל"דיוות" ולא מתחזקות אורח חיים ספורטיבי, חלקן לא עומדות בציפיות מעצמן.
גוף גדלה בבית של שני הורים ספורטאים, לא כתחביב, כמקצוע. לא רק שהם הצליחו להוריד ממנה את הלחץ, להשאיר בה את התמימות של נערה, ולהשאיר אותה עם שתי רגליים על הקרקע, אלא שהם כל כך סומכים עליה עד שאפשרו לה לבצע שינוי מקצועי, ולהביא את בראד גילברט לצוות האימון. גילברט, שאימן בעבר גם את אנדי רודיק ואנדרה אגאסי, אחראי, כמו תמיד, לצד המנטלי של גוף, שמצידה מוכיחה בגרות לא רק על המגרש: היא נחשבת לאדם מאוד מעורב חברתית.
בשנה שעברה במהלך רולאן גארוס נתנה גוף נאום משמעותי באחד הנושאים הנפיצים בארה"ב, הפצת כלי נשק, והתבטאה בחריפות נגד החלטת בית המשפט העליון האמריקאי בנושא הפלות. גוף גם נכנסת לוואקום גדול מאוד, ספורטיבית וחברתית, שמותירה הפרישה של סרינה וויליאמס וזאת המתקרבת של האחות ונוס.
היא לא היססה לדבר גם על הלחץ הנפשי בעקבות הרצון והדרישה להצלחות, אבל כרגע, בעיקר אחרי הזכייה הראשונה שלה במייג'ור, מה שבעיקר נדרש ממנה הוא להיות מודל לחיקוי לטניסאיות צעירות, ולהיות, עוד לפני גיל 20, הישישה החכמה של דור חדש של טניסאיות.
בסופו של דבר, זה היה הלילה של קוקו גוף. היא הצליחה לעמוד בחן בכל הבומים שסבאלנקה שיגרה לעברה. הניצחון סיים עבורה את "הקיץ של קוקו", עם ניצחונות בוושינגטון, בסינסינטי וכעת בניו-יורק. כשהחליפות הגישו לה צ'ק על סך שלושה מיליון דולר, היא הודתה לכולם, ולא שכחה את בילי-ג'ין קינג שעמדה גם היא על הבמה. "תודה, זה בזכותך", אמרה לטניסאית העבר במחווה לעובדה שקינג אחראית לכך שסכומי הפרסים למנצחים בגברים ונשים הם שווים באליפות ארה"ב.
הניצחון של גוף הוא הרבה יותר אנחת רווחה מאשר אושר טהור. הציפיות ממנה היו בשמיים בטורניר הזה. כל הישג חוץ מזכייה היה נתפס כאכזבה. גוף הצליחה לא רק לנצח יריבה אדירה, אלא גם לחולל את הקסם הספורטיבי שבו הישגים מתחילים להיפגש עם רף ציפיות בלתי אפשרי.
