כשחושבים על הכדורגלן הישראלי בתחילת דרכו, ישירות קופצת לראשנו המחשבה הסטיגמטית שכנראה מדובר בבחור צעיר טיפוסי, קרוב לוודאי שנתיים מעל הגיל בו הוא נחשב לחוקי, ואיך לא - דמות רופסת ומשמעת עצמית שואפת לאפס, עצלן שבקושי ממלא את מטלות הבית ואפילו דחה את השירות הצבאי. כל אלו, כאמור, יכולים לתעתע כאשר אנו נתקלים בדמויות עבר והווה שעיצבו את הכדורגל הישראלי, ואחד מהם הוא ללא ספק איתי שכטר, שהיווה דוגמא יוצאת דופן לכל שחקן צעיר מתחיל.
שכטר נולד ברמת ישי, ולאחר ששיחק בקבוצות הילדים והנוער של עמק יזרעאל והפועל חיפה, עשה את קפיצת המדרגה לאחר האיחוד של העמק עם נצרת עילית שהפכו לקבוצה אחת - הפועל נצרת עילית. תאמינו או לא, אבל שכטר שיחק רק עונה אחת שם, זה הספיק כדי לצוד את עיניהם של אנשי מכבי נתניה וכבר בעונה שלאחר מכן הוא הצטרף ליהלומים.

2 צפייה בגלריה
איתי שכטר מרוצה
איתי שכטר מרוצה
איתי שכטר במכבי ת"א
(צילום: ראובן שוורץ)


לאחר שסייע לנתניה לסיים פעמיים כסגנית בעונות 06/07 ו-07/08 עם 21 שערים, כולם ידעו שהדרך לאחת מהגדולות בליגת העל תהיה קצרה. שכטר אכן עשה את הקפיצה וחתם בהפועל ת"א של אלי גוטמן, שאימן אותו בנתניה. את הסיפתח של 2009/10 עשה שכטר במוקדמות הליגה האירופית, וזכה להגיע עם הפועל עד לשלב 32 האחרונות. בליגה, הפועל ת"א נאבקה עד מחזור הסיום, וכולנו זוכרים איך זה הסתיים: דאבל מתוק לאחר זכייה בגביע המדינה ואליפות שהוכרעה במשחק האחרון בטדי שלא יישכח לעולם.
עונה אחר כך, מוקדמות ליגת האלופות, ואיך אפשר בלי המופע של שכטר בשלב הפלייאוף נגד רד בול זלצבורג באוסטריה. במחצית השנייה שכטר כבש את השלישי, ומיד שלף מהגרב את הכיפה האדומה שעליה מצויר הסמל של הפועל - חגיגה שהפכה לאייקונית ביותר של קבוצה ישראלית אי פעם באירופה. בסוף הפועל עלתה לשלב הבתים ואף כמעט סיימה שלישית. במשחק נגד שאלקה בגרמניה, שכטר דחק את השער המצמק, מה שכנראה גרם לקייזרסלאוטרן מהבונדסליגה להתעניין בחלוץ.
לאחר עונה מצוינת שכללה סגנות וזכייה בגביע המדינה, שכטר עבר לקייזרסלאוטרן, עמה חווה ירידת ליגה. ב-2012/13 הושאל לסוונזי מהפרמייר ליג, וחזר לכבוש במדיה לאחר בצורת בת שנה וחצי. אחרי המסע באי הבריטי הוא חזר לבית החם במתחם וולפסון וחתם בהפועל ת"א, ממנה נפרד רק לאחר חצי עונה וניסה שוב את מזלו באירופה, הפעם בנאנט הצרפתית. אחרי חצי עונה בצרפת, חזר לארץ והצטרף למכבי חיפה. למרות שבמדי הירוקים שכטר לא שיחזר את היכולת שאפיינה אותו, הוא לא ויתר ונראה שחצי עונת השאלה בבית"ר ירושלים עשתה את שלה כשהקבוצה מהבירה החליטה לשמור אצלה את החלוץ המנוסה.
אחרי שנתיים וחצי בבירה, וכשהספיק לחזור להיות אותו שכטר שכולנו מכירים עם מאזן של 26 שערים במדי בית"ר, החלוץ עשה את דרכו לתל אביב - אך הפעם לצד הצהוב של העיר. הצטרפותו של שכטר למכבי הייתה בהחלט שנויה במחלוקת, שכן החלוץ היה מזוהה עם היריבה השנואה באדום, ואף נתפס באחת הפעמים שר בגנות הקבוצה בצהוב. שכטר כמובן התנצל על אותה תקרית, ונכנס לתלם שכלל אז את משטרו של המאמן הקפדן ביותר שהיה בכדורגל שלנו - ולאדן איביץ'. יחד עם מכבי ת"א, שכטר קטף שתי אליפויות, שני גביעי טוטו וגביע המדינה אחד עם ניצחון בגמר על האקסית העירונית. לאחר שלוש שנים נפרד ממכבי, ועבר דרומה לעוד קבוצת צמרת בדמות הפועל באר-שבע. בבירת הנגב היה שותף שכטר לזכייה בגביע אלוף האלופים וגביע המדינה, שתיהן כאמור על חשבון הקבוצה אותה הכי ירצה לשכוח בקריירה - מכבי חיפה.
לאחר הפרידה מבאר שבע, שכטר שימש כשליח תאגיד השידור כאן 11 למונדיאל בקטאר לפני כשנה, בה היה אחד מפרשני הפאנל. את העונה הנוכחית הוא מבלה אצל העולה החדשה הפועל פ"ת, והמטרה שלו היא כמובן מעל הכל להשאיר את הקבוצה בליגה.

2 צפייה בגלריה
הפועל ת"א הפועל פ"ת איתי שכטר אור בלוריאן
הפועל ת"א הפועל פ"ת איתי שכטר אור בלוריאן
שכטר בהפועל פ"ת
(צילום: עוז מועלם)


לשכטר ניסיון עשיר ורב, ולא רק ביכולת על כר הדשא. החלוץ הוותיק יתרום ותורם רבות גם בחדר ההלבשה, ומעורר רוח גבית אצל שחקניה הצעירים של הקבוצה שמשיגה תוצאות לא רעות במשחקים האחרונים, מה שיכול לסייע במטרה העונה. הפועל פ"ת הביאה את שכטר לא כדי לחורר רשתות, אלא צירפה אותו כדי שישמש דמות בוגרת ואחראית לצעירים. המנהיגות של שכטר, והכבוד הרב והאהבה שרוחשים לו ומרעיפים עליו, הם עיקר האלמנטים שיכולים להועיל לקבוצה בפן המנטלי .
ליום הפרישה, מושג מפחיד ומצמרר עבור כל כדורגלן וספורטאי באשר הוא, אף אחד לא באמת נערך. אצל שכטר נראה שתמיד שמר לעצמו בפינה קטנה את יום הפרישה והתכונן אליו, אך הניח אותו בצד ופשוט עלה על כר הדשא בכל קבוצה בה שיחק כדי ליהנות נטו מכדורגל, כיאה למי שחי את המשחק גם מעבר ל-90 הדקות. השערים שכבש בארץ ובאירופה, הבישולים, השיאים, ההישגים, התארים, הגיחות לחו"ל ובעיקר, איך לא, הצלילות שכמעט כל שופט שעבר כאן קנה. בסופו של דבר, זוכרים את הטוב, פחות את הקללות והגינויים מאוהדי הקבוצות היריבות שחלקם אף התאכזבו ממנו במובן מסוים.
שכטר היה אחד כזה שלא מתעסק ברגשות, ובטח לא של אוהדים. הגישה של "היום אתה פה ומחר שם", צריכה לשמש כל כדורגלן שרוצה להרוויח מעבר לסכומי עתק ולהתפרנס מכדורגל, את הדבר אותו שכטר הרוויח בעצמו, ולימד את כולנו - לאהוב ולחיות באמת את המשחק.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.