הקטנים בשתיים
השופרות עשו במכנסיים
בחיפה, למי שאינו מכיר, יש תחנה אזורית שנקראת "רדיו חיפה". תוכניות הכדורגל שלהם נשמעות כמו שידורים מחתרתיים של האולטראס, וכשמגיע משחק מול מכבי ת"א יוצאות משם הצהרות יהירות בקצב של מכונת ירייה. אחריו, הכל מתפוצץ להם בפנים.
בטוטו שערך טראסט המוחות הרדיואקטיבי ערב המשחק הלכו כולם כהרגלם על נבחרת החלומות המקומית (חוץ מתום בנאדו, אחיו של עוזר מאמן הפועל באר־שבע, שהסתפק בתיקו). שלוש נקודות למארחת, אותה לא ניצחו חמש שנים בליגה, לא יעלה על הדעת.
השדר המוביל בתחנה הוא דולב נישליס, שאשתו היא מנהלת השיווק של מכבי חיפה. אחד ה"פרשנים" הוא ניסן קניאס, שהגיע מעסקי הרכב והגדיר פעם את יעקב שחר "אבא". על קרב הצמרת אמר הצאצא של הבעלים: "פטריק ואן לוון רחוק מקצועית מברק בכר ודי מקובע על שיטה אחת של 3־3־4. קל לבכר להתכונן למכבי ת"א, כשמאידך ואן לוון לא יודע איך תגיע מכבי חיפה למשחק: יהלום? 3־3־4 ?1־2־3־4?", אמא'לה!
בשיטת היהלום של התחנה מתופקד בחוד איציק אהרונוביץ', ששיחק פעם במועדון ונודע כמהיר מאוד וכמחמיצן כרוני. היום, כפרשן, הוא עושה אותו דבר – בדיבורים. לפני המפגש בבלומפילד הוא אפילו כתב טור פרוגרמטי: "המפתח המרכזי של מכבי חיפה הוא לחץ גבוה בשטח היריב, 75 מטר מהשער. מכבי ת"א רועדת פחד מוות מאצילי, ובצדק" (המשורר לא התכוון למיץ' גולדהאר שזרק אותו, ובצדק).
וזה כלום לעומת הבהלה על הקווים. "בכר הוא מאמן כזה מגוון", הילל הנומרולוג אהרונוביץ'. "הוא יכול לשנות מ־4־3־3 ל־4־4־1־1 או לשחק 4־3־2־1. בכר חי מאוד את המשחק וחריף בחילופים. לעומתו ואן לוון מאוד שקוף בשיטה ובסגנון, קפדן שמרן/פחדן. בכר עולה עליו בשתיים־שלוש רמות. ההבדל בין הקבוצות שווה שער אחד לטובת מכבי חיפה, אבל בגלל ואן לוון יהיה הבדל של עוד שער, כלומר 0:2". מוזר, כי הבדל של שתיים־שלוש רמות היה אמור לנפק יותר.
איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. השקוף הפחדן שוב גבר על החריף והמגוון, כמו בעונה שעברה בליגה (שם השיג את אחוזי ההצלחה הטובים ביותר) ובחצי גמר הגביע. אבל למה להתעסק בעובדות? מצד אחד יש מאמן משלנו, ומנגד זר שאפילו לא מבין מה אתה מחרטט... עד שהגיע המשחק, והפרשן ששיפד את ההולנדי הפך לסטייק.
זה קרה למחרת ההפסד 2:1, בתחנה הביתית, בתוכנית "קטן ב־2" בהגשת חלוץ העבר יניב קטן. המרואיין היה כמובן אהרונוביץ'. "בכר ניסה לעשות דברים שלא הצליחו לו", סח סחבק. "מאמן מכבי ת"א הפתיע. בכר רצה לפתוח עם רודריגס כבלם שלישי כדי לתת יותר ביטחון, זה עשה פעולה הפוכה, הוריד להם את הביטחון לתחתונים". ואף מילה על האציליפוביה.
מה שכן, הוא עבר שחקן־שחקן בחיפה, נתן דיאגנוזות רפואיות ופסיכולוגיות כהסבר לחולשתם, ושב לגנון. "כשאני לוקח את חמש השנים האחרונות", נזכר אהרונוביץ', "לא רק שמכבי חיפה רועדת ממכבי ת"א, סליחה על המטאפורה, היא מחרבנת ומשלשלת, ועושה פיפי על עצמה". ובקיצור, יש לנו בעיה עם מישהו שאינו שולט בסוגרים.
"מהיום והלאה לא יהיה לחץ גבוה, יחזרו לבסיס", הוא בישר לקטן והוסיף: "בטוח שבכר מבין שאין לו עם מי ללחוץ גבוה". בטוח, מה עוד שלפני המשחק זה היה המפתח המרכזי לניצחון. "ביי תותח", נפרד ממנו בהצדעה קטן, כיאה לחיל התותחנים והתחתונים.
הרכיכה
אפס במנהיגות לקפטנית הנבחרת
"אפליה שורשית וממסדית לא איפשרה לספורט הנשים בישראל להתפתח. חלק מזה נעוץ בתפיסה פטריארכלית ושוביניסטית, אנשים שחושבים שנשים אמורות להיות במטבח". כך תקפה השבוע קפטנית נבחרת הנשים בכדורגל קארין סנדל, בריאיון ל"ידיעות אחרונות", ולא התכוונה לליהוקים במאסטר שף.
סנדל היא שיאנית ההופעות בסגל, וידועה כלוחמת למען שוויון בתקציבים ובתנאים לספורט הנשים, בממסד שנשלט בידי גברים זחוחים. כך היא נשמעה גם בריאיון הנוקב, עד שהבקיעה גול עצמי בוולה לחיבורים. היה צריך לזמן את עומר אצילי לנבחרת? נשאלה הקפטנית, והשיבה: "בכנות, אני מעדיפה לא להתייחס לנושא הזה בהרחבה. רק אגיד שאצילי בחר להתנצל, וטוב שכך".
כן, את הבחירות והבחורות שלו כבר למדנו להכיר, גם את התנצלותו הרפה בפני כולם חוץ מהנערות. אבל איך הפכה הלוחמת המגדרית לרכיכה? חוץ מהיותה קפטנית נבחרת (שכוללת גם קטינות), סנדל מכהנת כיו"ר ארגון השחקנים והשחקניות, ומשמשת כפסיכולוגית חברתית שמתמחה ביחסים בין קבוצות. אז מדוע יחסים אסורים בין שחקנים פריבילגים לקטינות לא שווים לדעתה הרחבה? כנראה בגלל שזה קרה מחוץ לרחבה.
המביך
גוטמן ובר־און ווז סופרייזד
ארווין קומאן מתמודד בגבורה עם הברדק שקיבל בבית"ר ירושלים, אבל שום דבר לא הכין אותו לראיונות בעברית פרובינציאלית ובאנגלית עילגת עם מודי בר־און ואלי גוטמן. להלן רגעי השיא אחרי הדרבי (ובסוגריים התרגום).
גוטמן: "ווי ווז סופרייזד, אנד ווי ווז ורי ורי האפי פרום דה פרפורמנס אוף בית"ר ג'רוזלם. ווט יו דיד דיפרנט אין דיס גיים" (אנחנו הייתי מופתע, ואנחנו הייתי מאוד מאוד שמח מההופעה של בית"ר ירושלים. מה שעשית שונה במשחק הזה?)
קומאן: "התאמנו טוב. יש לי כבוד גדול לשחקנים כי הם משחקים בנסיבות מאוד קשות".
גוטמן: "יור אונר לפט, אנד דה אונר אוף יור בראדר פייטינג וויז הים. יו האב א מסג' אובר דר?" (הבעלים שלך עזב, והבעלים של אחיך נלחם איתו. יש לך הודעה שם?)
קומאן: "כן, אנחנו משפחה".
בר־און: "ווט וויל יו רייט טונייט אין דה פמילי ווטסאפ?" (מה תכתוב הלילה בווטסאפ המשפחתי?)
קומאן יצא מזה באלגנטיות, אבל בר־און התעקש לסחוט ממנו פרומו למפגש הצ'מפיונס בין ברצלונה לבאיירן מינכן: "לאסט קווסצ'ן אגיין, ווט וויל יור בראדר רייט טומורו נייט טו יו אין דה ווטסאפ פמילי... אין דה פמילי ווטסאפ?" (שאלה אחרונה שוב, מה אחיך יכתוב לך מחר בלילה במשפחת ווטסאפ... בווטסאפ המשפחתי?)
ההולנדי נראה כמי שמת לעוף משם, וגוטמן נעל את השיחה: "אייט־טו וויל נוט האפן וואן מור" (2:8 לא יקרה עוד אחד).
עכשיו לכו תדעו מה עדיף – ניפוחי השכל בעברית, או הטעויות באנגלית.
האדמו"ר
הוכנבוים מחלל (ומקלל) בשבת
בשבת, 19:00, אירחה הפועל נוף הגליל את מ.ס אשדוד. המלכה יצאה בשעה 19:19, אבל משריקת הפתיחה בלט בנוכחותו המאמן ירון הוכנבוים, שמגדיר עצמו כ"שומר שבת". אחרי שקבוצתו כבשה הוא הטיח דברי בלע לעבר אנשי היריבה, למרות שלפי פרקי אבות למלבין פני חברו ברבים אין חלק בעולם הבא.
גם המשחק הקודם של קבוצתו בנתניה החל בטרם יצאה השבת, ועוד בין כסה לעשור – ימים שנועדו לחשבון נפש. בדיוק הזמן לבדוק האם המאמן עדיין מבחין בין קודש לגול?
שלום ירון, הפכת להיות מחלל כרוני?
"לא, אני לא מחלל את השבת".
היא יצאה אחרי שהמשחק החל, והיה גם תדרוך.
"אבל אני לא עושה שום פעולה שמחללת שבת. אני ישן באותו מקום והולך ברגל".
אתה עובד, ומקבל על זה כסף.
"בדקתי את זה. יש גם אנשים דתיים שממלצרים בשבת בארוחות בבית כנסת. אני לא מקבל על זה שעבדתי בשבת. זאת משכורת חודשית".
ומה עם עבירות שבין אדם לחברו? אתה גם מחלל וגם מקלל.
"כבר הוצאתי הודעת התנצלות".
לרוץ על הקווים ולצעוק זה בטח לא עונג שבת.
"סבבה".
לא בטוח שהתשובה הזו הייתה מניחה את דעתו של נשיא הסנהדרין, אבל לזכות הוכנבוים ייאמר שבמחצית השנייה הוא החליף את שלושת שחקניו הבולטים – קיזיטו, מוזי ונחמני, והקפיד על כך שהמשחק יסתיים רק לאחר צאת הכוכבים.
מילה זו מילה
"גמר חתימה טובה לכל שחקני ליגת האלופות".
הקומפרסור שגיא כהן הופך גם את הצ'מפיונס לתענית.
