לפני פחות מארבע שנים חוו הנבחרות הצעירות בכחול־לבן את רגעי השפל שלהן – הפסדים מול אנדורה ואיי פארו של הנוער והצעירה. באופן מדהים, הן כללו ייצוג משמעותי לשחקנים שבשנה האחרונה הפכו את ישראל לאחת הנבחרות הבכירות באירופה בשקלול התוצאות, והשיגו עבורה את הכרטיס למשחקים האולימפיים אחרי חמישה עשורים יבשים.
הם הפכו ל"ילדי המהפכה" – ולא הייתה כאן מקריות, למשל הבלחה של שנתונים איכותיים, מאחר שהכדורגל הישראלי כבר ייצר כישרונות גדולים מהם. מה שנעשה פה זו אחת ממילות הגנאי בכדורגל שלנו – תהליך.
9 צפייה בגלריה
שחקני נבחרת הנוער חוגגים את המקום השלישי במונדיאליטו
(צילום: EPA/Juan Ignacio Roncoroni)
הוא התבצע בסבלנות, בשלבים מתוכננים, והתוצאות עוצרות נשימה – נבחרת הנוער של אופיר חיים הפסידה בגמר אליפות אירופה עד גיל 19 רק אחרי הארכה לאימפריה האנגלית בקיץ שעבר; רוב השחקנים המשיכו יחד עם חיים בקיץ הנוכחי לזכייה דמיונית במקום השלישי באליפות העולם עד גיל 20, כולל ניצחון הרואי על ברזיל; ואז הגיעה הריצה של הנבחרת הצעירה, בהדרכת גיא לוזון, עד לחצי גמר יורו הצעירות. הנבחרת הבוגרת היא התחנה האחרונה בתהליך, וייתכן שחלק מהשחקנים הצעירים ייתנו את הדחיפה להעפלה ליורו 2024.
בלי אינטרסים
ראשי ההתאחדות לכדורגל התמקדו בכל פעם מחדש בחלון הראווה, הנבחרת הבוגרת, שזכתה לתקציבי עתק, מאמנים בעלי שכר גבוה במיוחד והצהרות לא ריאליות – אך הדברים השתנו בקדנציה של היו"ר היוצא, אורן חסון, שהלך על תהליכים ארוכי טווח ושינוי סדרי העדיפויות.
השינוי בתפישה כלל מספר נדבכים בולטים: איפיון המאמנים ובחירתם; שינוי כולל במערך האקדמיות והסקאוטינג; והקפצת תקציב הנבחרות הצעירות בעשרות אחוזים לכ־50 מיליון שקלים. הצעירים מקבלים כיום תנאים כמעט זהים לאלו של הנבחרת הבוגרת: שפים צמודים בכל נסיעה, אנליסטים, פסיכולוגים ויועצים מנטליים, וגם טיסות ישירות – יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ חכר מטוס מטביליסי לבאטומי לקראת חצי גמר יורו הצעירות, על מנת לחסוך נסיעה של שש שעות.
זוארץ ליווה את התהליך מקרוב, עוד בתור יו"ר הוועדה המקצועית, וכעת מסביר על המדיניות אותה הוא ממשיך כיו"ר. "ההצלחה הנוכחית רחוקה מלהיות מקרית", אומר זוארץ. "זה נכון שבכל ענף ספורט מדיד תמיד יש שורה תחתונה, וההבדל בין הצלחה לכישלון הוא לפעמים כדור שעבר את קו השער, אבל אני מסתכל על פרמטרים אחרים, כמו השקעה כספית אדירה, אקדמיות ומרכזי פיתוח, הקמת מחלקה טכנית, השקעה באנליסטים, שותפות בפיתוח כלים טכנולוגיים, קבלת ידע מאנשי מקצוע זרים, חיזוק הקשר בין ההתאחדות למועדונים ושינוי תפישתי שלהם לגבי כדאיות ההשקעה בנוער, ועוד המון מרכיבים.
"אני מאמין שהתהליך הזה רק ילך ויתעצם, ויבוא לידי ביטוי בהמשך הצמחת שחקנים מבטיחים בעשור הקרוב ובהצלחת הנבחרות, כולל הבוגרת שתיהנה ממצבור שחקנים איכותיים עם מנטליות מנצחת".
עבודה זרה
שווה להתעכב על אחד הנושאים שהזכיר זוארץ – התרומה של אנשי המקצוע הזרים. האוסטרי וילי רוטנשטיינר, שמונה בקדנציה הקודמת של זוארץ, היה אמור להצית את השינוי בנבחרות הצעירות – אך מהרגע הראשון הוא חתר לתפקיד מאמן הנבחרת הבוגרת, אליו הגיע. הוא שידרג את הקורסים של המאמנים וכתב ספרי הדרכה, אך הזניח את העיסוק בנבחרות הצעירות.
מי שבאמת הוציא לפועל את מה שאנחנו רואים כיום הוא ילה חוס, המנהל הטכני הקודם של הנבחרות הצעירות. אלמלא הקורונה, אין סיכוי שאיש מקצוע בכיר כמו חוס, שהיה המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות בהולנד, היה מתקרב לכאן; הוא הצטרף בשכר לא גבוה של 150 אלף יורו ועשה פה שינוי אדיר. לפני מספר חודשים הוא עזב או הועזב – תלוי את מי שואלים. הוא חש שדוחקים אותו הצידה, בעוד בהתאחדות זעמו על ההיעדרויות הרבות שלו ועל כך שניהל מגעים לתפקיד באופ"א מבלי לעדכן אותם. בשבוע החולף מונה לתפקיד המנהל הטכני של אלופת הולנד פיינורד.
תחת חוס, בית הנבחרות בשפיים, בניהולו של אריה הרשקוביץ, הפך ללב הפועם של הכדורגל הישראלי. הפעילות מרוכזת, וקיימת מעטפת מקצועית מהבוקר עד הערב – גם למאמנים וגם לשחקנים. לאחרונה הושקה הקומה השנייה, עם חדר כושר ברמה אירופית, משרדים, חדר הדרכה ענק, סטודיו פילאטיס וחדר מיוחד לאנליסטים.
בוני גינצבורג מונה כעוזרו של חוס, ומראש נקבע כי יתפוס את מקומו עם סיום תפקידו של ההולנדי. הייתה לגינצבורג האפשרות ללמוד מחוס, ואז נכנס לנעליו הגדולות ויש לו חלק ישיר בהצלחה של נבחרת הנוער בארגנטינה. מהנבחרת הצעירה הוא היה ממודר יותר.
המטרה שהוצבה לחוס הייתה לבנות את התשתית לקראת עליית הנבחרת הבוגרת ליורו 2028, ואיש לא פינטז כי התוצאות יגיעו בשלב מוקדם הרבה יותר. יחד עם גינצבורג וראש מערך הסקאוטינג משה סיני, הם ניהלו מערכת שכללה מאות ילדים בשלושת מרכזי הפיתוח ועשרות מאמנים מטעם ההתאחדות. חוס זנח את הדרך של רוטנשטיינר, והחליט לבנות מחדש את הדי־אן־איי של הכדורגלן הישראלי, כפי שהוא מספר: "היה לי חשוב לא לעשות העתק־הדבק ממדינות כמו ספרד, גרמניה, הולנד או בלגיה. יש פה רקע אחר לגמרי. הנוסחה שלי להצלחה הייתה יצירתיות, אינטליגנציה, תשוקה וגאווה לאומית. מהמקום הזה מתחילים לחפש את המועמדים הטובים ביותר, ולפתח את הכישרון שלהם".
9 צפייה בגלריה
"אנשי מקצוע בכדורגל האירופי מתרשמים מהתהליך המהיר שעבר הכדורגל הישראלי". גינצבורג
(צילום: עוז מועלם)
ישנם שני שינויים מהותיים שהנחיל חוס. ראשית כל, מדובר בהגדלת מספר משחקי ההכנה והאימון, עם יריבות חזקות שהכינו את הנבחרות להתמודדות ברמות הגבוהות. השינוי השני נוגע לשיתוף פעולה עם המועדונים: בעבר הייתה מתיחות בין הצדדים, אך חוס ואחריו גינצבורג ביססו אמון הדדי, נוסחה הממצבת את המועדון כחלק המרכזי בפיתוח השחקן, כ־85 אחוז מהעבודה.
"קודם כל צריך להעלות את הרמה בישראל", מנתח חוס. "40 אחוז מהאימונים צריכים לגעת בשיפור איכויות אישיות ולא בטקטיקה. ברגע שזה יקרה והשחקנים יתקדמו לחו"ל, יהיה להם קל יותר. שחקן צריך קודם כל לשחק. צריך להרים את רמת ליגות הנוער ולהוכיח יכולות במפעלים אירופיים. צריך להיות אתלטיים, לא פיזיים, ולתת הזדמנויות למצרכים המבוקשים ביותר - טכניקה וחוכמה. זה העתיד של הכדורגל הישראלי".
גינצבורג, שמינויו צפוי לקבל אישור רשמי מהנהלת ההתאחדות בשבוע הבא, מוסיף: "אני מדבר עם אנשי מקצוע בכדורגל האירופי והם מתרשמים מהתהליך המהיר שעבר הכדורגל הישראלי. בסופו של דבר, התפקיד שלנו הוא להכין את השחקנים הצעירים, לתת להם את כל הכלים ונימדד דרך העלייה שלהם לסגל הבוגר".
מוח במקום כוח
אם בעבר מינויי המאמנים בנבחרות הצעירות היו נגועים בשיקולים לא מקצועיים, הפעם ההצלחה מדהימה. אפשר לראות זאת גם במסלול שעבר חזן עד לבוגרת – הבחירה כבר אינה במאמן התורן שמצליח בליגה, או במאמן הזר המזדמן שעולה הון, אלא במאמן מתוך המערכת.
אופיר חיים: "לקראת אחד המשחקים, גורם בכיר בכדורגל הישראלי אמר לי לשחק נסוג, שלא נקבל חמישייה. הסתכלתי עליו ולא האמנתי. שינינו את התפישה בכדורגל הישראלי"
אופיר חיים הוא הפנים של השינוי. הוא העלה את נבחרת הנוער לאליפות אירופה, בה משתתפות שמונה נבחרות בלבד, ואז יצר אמונה וכוח הרתעה. "לקראת אחד המשחקים, נגד ספרד או צרפת, גורם בכיר בכדורגל הישראלי אמר לי לשחק נסוג, שלא נקבל חמישייה או משהו כזה. הסתכלתי עליו ולא האמנתי", מגלה חיים. "עלינו נגד ספרד וניצחנו, עלינו מול צרפת וסיימנו בתיקו. שינינו את התפישה בכדורגל הישראלי, אנחנו באים לשחק את הכדורגל שלנו, התקפי ולוחץ, גם מול יריבות גדולות.
"גם הבחירה שלי לא היה מסורתית, ללכת על השחקנים הפיזיים. התפקיד שלי הוא לראות את העתיד הרחוק, לבחור שחקנים חכמים, מהירים, זריזים, בעלי מחשבה מהירה. יצרנו פה תלכיד מטורף, שהפך להיות חצי הרכב ביורו הצעירות, ולפחות שניים שעלו מנבחרת הנוער עד לבוגרת, דבר שלא קרה בעבר. שיחקנו בחצי גמר המונדיאליטו מול אורוגוואי, שלאחר מכן שבעה שחקנים שלה זומנו לנבחרת הבוגרת. הצלחנו לאחד עם שלם מסביבנו, גם מי שלא התעניין בכדורגל. זה ההישג הכי גדול שאפשר לחלום עליו".
9 צפייה בגלריה
"אנחנו באים לשחק את הכדורגל שלנו, התקפי ולוחץ, גם מול יריבות גדולות". אופיר חיים
(צילום: AP Photo/Gustavo Garello)
אחרי שחזן הוקפץ לבוגרת, חסון החליט למנות לצעירה את גיא לוזון, שהעלה את הנבחרת ליורו מהפלייאוף, והגיע לשיאו בטורניר עצמו, עם העפלה עד לחצי הגמר, שם נעצר מול אנגליה (זכתה אמש באליפות עם 0:1 על ספרד).
"יש פה דור של מהפכה, אלו שחקנים עם אופי מיוחד", אומר לוזון. "בלי הכנה, בלי אימונים, הגענו ישירות ליורו ותוך כדי תנועה השתפרנו. יש פה ארגון מתקדם יותר, אבל אסור להתבלבל, שאף אחד לא יחשוב שבכל טורניר נהיה לפני גרמניה, איטליה, בלגיה, הולנד או צרפת. זו לא הבלחה, אבל גם לא יהיה כל הזמן ככה, המטרה שלנו היא לנסות להגיע ליורו, שזה הישג בפני עצמו. צריכים לשמור על פרופורציות".
מסלול למקצוענות
התמונה של זימוני העבר, גם בנבחרות הצעירות, כללה השפעה רבה מצד סוכנים ומקורבים. כעת סיני וחמשת הסקאוטים שתחתיו בוחנים את כל השחקנים בעיניים מקצועיות, ומעבר לגישה הדיגיטלית, מגיעים לכל המגרשים בארץ להתכנסויות ולבחירת השחקנים.
אמנם הדי־אן־איי שיצר חוס הפך להיות הכלי המקצועי שמכתיב את הדרך, אבל לוזון וחיים בחרו שחקנים שמתאימים לאג'נדה שלהם – ודייקו. עבור שחקנים צעירים, המסע בן החודש במונדיאליטו בארגנטינה היה מפרך, אבל לא נרשמו שם עימותים חברתיים או מתיחויות, בדיוק כמו השבועיים בגיאורגיה, נקודות שמצביעות על הרכבת סגל עם מחשבה על אישיות. חדר ההלבשה של הנבחרות הוא כור היתוך עם חיבור יוצא דופן בין שחקנים יהודים וערבים.
9 צפייה בגלריה
חיבור יוצא דופן בין שחקנים יהודים וערבים. ענאן חלאילי חוגג עם החברים
(צילום: Luis ROBAYO / AFP)
וישנם גם גורמים משפיעים מחוץ להתאחדות: מעבר לתמיכה ולנוכחות הגדולה ביציעים, הורים רבים השקיעו בילדים מגיל צעיר מאוד, עם מעטפת מקצועית שעולה אלפי שקלים בחודש, כולל מאמנים אישיים.
גם המועדונים נכללים ברשימה הזו, בתור הגוף שמעצב את השחקנים יותר מאשר ההתאחדות. אחד המודלים לשיתוף הפעולה הוא עומר בוקנסבוים, שיצר בהפועל ת"א מחלקה שסיפקה שחקני הרכב רבים לנבחרות הצעירות. "מחלקת הנוער של הפועל הייתה מתקדמת יותר טכנולוגית מהקבוצה הבוגרת", מספר בוקסנבוים. "הבאנו גישה שונה, כשהשחקן במקום הראשון".
בוקסנבוים מונה ממש השבוע למנהל האקדמיה במבואות ים, שם צעירים חיים בתנאי פנימייה ומנהלים אורח חיים מקצועני. פיפ"א מסייעת להתאחדות בבניית שתי אקדמיות נוספות באשקלון ובמועצה המקומית זבולון, בהן הושקעו כבר 40 מיליון שקלים. בנוסף נפתחו שלושה מרכזי מצוינות בצפון, במרכז ובדרום (עוד שניים בדרך, במגזר הערבי ובשפלה), אליהם מגיעים מדי שבוע מאות ילדים הזוכים לאימונים ברמה גבוהה. פרדי דוד, המנהל המקצועי של המרכזים: "ברגע שעובדים במרכזים מגיל 11, עוברים לאקדמיה בתנאים אירופיים ואז מגיעים לנבחרות, אז השחקנים מוכנים יותר בקטע המנטלי. בשלוש השנים הבאות הכדורגל הישראלי יקבל שחקנים הרבה יותר מוכשרים".
המסע המופלא הסתיים, לפחות זמנית. כעת, השאלה היא כיצד המועדונים, שמונעים מאינטרסים משלהם, יאפשרו את התקדמות הצעירים בליגה שראשיה רוצים להגדיל את מספר הזרים לשבעה. לא מן הנמנע שהם שוב ירגישו בעיקר את הספסל – אבל אז, אולי, יפרחו מחדש בקיץ 2024, עם המשחקים האולימפיים בפריז וייתכן שאליפות אירופה שתשים את החותם על הרנסנס של הכדורגל הישראלי.
פורסם לראשונה: 10:31, 09.07.23
