125 שנה לפני ארטיום: היהודי שזכה בזהב באולימפיאדה
(צילום: משה מזרחי)
כולנו התרגשנו מהזכייה של ארטיום דולגופיאט במדליית זהב בהתעמלות בטוקיו 2020, התרגשנו גם בעבר כאשר ספורטאים יהודים מרחבי העולם כמו מיץ' גיילורד (האמריקאי בלוס אנג'לס 1984) ואלי רייזמן (האמריקאית בלונדון 2012 וריו 2016) עשו את זה, אבל היהודי הראשון מהענף שעלה לראש הפודיום עשה זאת מזמן, ממש מזמן.
היהודי-גרמני אלפרד פלאטו זכה לא רק במדליית זהב, אלא גם במדליית כסף וסיים עם שתי מדליות אישיות, אחת מזהב על המקבילים ואחת מכסף בתרגיל המתח. זה קרה באתונה 1896, האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא נמלט להולנד, אבל נתפס שם אחרי פלישת הצבא הגרמני ומת ברעב במחנה טרזיינשטט בדצמבר 1942, כשהיה בן 73.
יונה קובו, תחקירנית ורכזת תערוכות מקוונות ביד ושם, מספרת: "יד ושם העלה לאתר האינטרנט שלו תערוכה חדשה שעוסקת ביהודים בספורט לפני השואה, ובתערוכה הזו אנו מספרים את סיפורו של הספורט היהודי, שהוא חלק מהספורט הכללי, כי היהודים האלה התחרו בתחרות בינלאומיות וייצגו את המדינות השונות בהן חיו. יהודים היו חלק מענף הספורט במובן שהם גם היו ספורטאים מקצועיים וגם ספורטאים חובבים. היו גם עיתונאי ספורט יהודים באותה תקופה, משקיעים יהודים בספורט וגם את הצופים. כמובן שגם יהודים היו חלק מכל סצינת הספורט לפני השואה".
זה לא עזר להם לשרוד את השואה.
"זה ממש לא עזר להם, כמו במקרה של האלוף האולימפי אלפרד פלטו. גם בן דודו גוסטב היה אלוף אולימפי. שניהם התחרו באותה אולימפיאדה וזכו באופן אישי ב-6 מדליות זהב, שתיים קבוצתיות ושתיים אישיות בהן זכה אלפרד. באותה אולימפיאדה גרמניה זכתה בסך הכל ב-13 מדליות, כלומר ליהודים האלה יש חלק מאוד מאוד חשוב בניצחון הגרמני. הסיפור הזה באמת מתעצם לנוכח הסוף הטראגי של שניהם. הם לא היחידים, אבל זה שהם היו הספורטאים המצטיינים וגיבורים לאומיים במובנים רבים, מודל חיקוי לנוער יהודי ולא יהודי, פעילים בספורט, זה לא עזר להם. ב-1933 גוסטב נמלט מגרמניה אחרי שהנאצים עלו לשלטון והגיע להולנד.
"כמה שנים אחריו, ב-1938, גם אלפרד עשה את אותו הצעד. כשהולנד נכבשה במאי 1940, זמן מה אחר כך הם נתפסו. שניהם נשלחו בתאריכים שונים, לא ביחד, לגטו טרזין ומצאו שם את מותם בשל התנאים האיומים שהיו בגטו. המדליות האלה לא עמדו לזכותם. על פי הקריטריונים הנאצים הם יהודים ולכן זו הייתה אחריתם. כדאי לציין את העוול הנורא ואת האבסורד הנורא. הנאצים שמאדירים כל כך את תרבות הגוף, את הספורט ואת הפיזיות ומתגאים כל כך באולימפיאדה שלהם ב-1936, מתנהגים כלפי אלופי ספורט עולמיים, בינלאומיים, אמנם הם יהודים, בצורה כל כך מחפירה, ושניהם מצאו את מותם".
קובו הוסיפה: "אלפרד וגוסטב פלאטו הם לא הספורטאים היחידים. בתערוכה תוכלו למצוא סיפורים של אתלטים נוספים. יש לנו עוד סיפור בנמצא בתערוכה המקוונת שיד ושם העלה. אתלטיות יהודיות בענף ההתעמלות, נבחרת ההתעמלות ההולנדית באמסטרדם באולימפיאדת 1928. זו הייתה הפעם הראשונה שנשים בכלל התחרו בענף הזה. הנבחרת ההולנדית זכתה בזהב בתחרות הרב קרב הקבוצתית. מתוך 12 הנשים שהיו חברות בנבחרת חמש היו יהודיות. ארבע מהן מצאו את מותן בצורה טראגית בסוביבור, באושוויץ ונרצחו. לקח הרבה שנים עד שבכלל גילו מה עלה בגורלן, כי לימים הן התחתנו ושינו את שמות המשפחה והיה קשה לגלות מה קרה ברשימות המגורשים, שם הן כבר נמצאו עם שמות משפחה חדשים. תוכלו לבקר בתערוכה שלנו אונליין, משתפים אותה ברשתות, כך שהיא נגישה לכולם ולכולן".
