נעמי קולודני בסך הכל רוצה קצת שקט. יממה לאחר שרשמה היסטוריה והפכה למאמנת הראשונה של קבוצת גברים באחת משתי הליגות הבכירות בישראל, היא הגיעה לחוף הים באשדוד. לנשום אוויר נקי ובעיקר להירגע מההמולה סביבה.
"מאוד מקווה שזה מינוי רק לשניים-שלושה משחקים, לא יותר", מפתיעה קולודני, שחגגה שלשום ניצחון ראשון על הקווים של מכבי אשדוד (81:91) בחוץ על מכבי הוד-השרון בליגה הלאומית. "אני מאוד מעוניינת שימצאו מאמן חדש, אבל במקביל חייבת להגיד שיש לי את הביטחון שאני יכולה לאמן קבוצת גברים ובליגה הזו. אני רק רוצה שהדברים ייעשו בדרך הנכונה". היא מספרת בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet.
תסבירי.
"זו לא הסיטואציה שרציתי. עופר רחימי (שפוטר מאימון אשדוד בשבוע שעבר) הוא זה שהביא אותי לקבוצה לפני שנתיים. לא הייתי נשארת פה ללא התמיכה שלו. בגלל שהכל קרה כל כך מהר, לא יכולתי לעצור לרגע ולנסות להתרכז איך ומה אני מרגישה".
בטח הופצצת בתגובות.
"היו המון. לא הספקתי לחזור לכולם, כי גם לא יכולתי להרשות לעצמי להיכנס לזה. היו שיחות מהמשפחה, חברים, מהאנשים שמכירים אותי, אבל גם תגובות ברמה התקשורתית. כל ערוץ, כל אתר, כל כתב חיפש אותי, ואני אומרת את זה לא כדי לעשות אותי יותר גדולה. האמת, אני עדיין לא מעכלת את זה".
"אצל גברים יש הרבה פחות דרמה"
הסיפור של קולודני בת ה-39 מתחיל אי שם בקוריטיבה, ברזיל. בגיל שבועיים היא אומצה על ידי זוג מרמה"ש, גוירה עוד כתינוקת ומאז גדלה כישראלית לכל דבר. לאורך כל הקריירה דיברה על זה בפתיחות.
כדורסלנית נבחרת ישראל לשעבר מוכרת לחובב הכדורסל הממוצע כשחקנית מוכשרת, טמפרמנטית, עם לב ענק. מאז פרשה ב-2018, קולודני החליטה לעבור לתחום האימון. לפני שתי עונות הדריכה את קבוצת הנשים של רמה"ש, בה גם כיכבה כשחקנית. היא עברה בלא מעט קבוצות, זכתה בשבע אליפויות וחמישה גביעים.
"צריך יושב ראש אמיתי שיעשה מעשה מתחילת העונה, שייקח סיכון. הרי גם כשמחתימים מאמן זה לא תמיד עובד. בכל מינוי יש קטע של סיכון. צריך שמישהו ייתן למאמנות צ'אנס".
לפני שנתיים, כאמור, קיבלה את ההצעה מקבוצת הגברים של אשדוד. "מישהו שמכיר את עופר רחימי ואותי אמר לי שאנחנו חייבים להיפגש. היה באמת חיבור מדהים ברמה האנושית. עבדתי בווינגייט וכבר היה לו עוזר. לאט-לאט הוא מצא לי נישה שבה לא הייתי צריכה להגיע לכל אימון. בקיץ, כשעופר ידע שהוא ממשיך, הוא דיבר איתי שוב והפעם הפכתי לעוזרת המאמן".
איך קיבלו אישה בצוות האימון, שלא לדבר על מאמנת ראשית?
"הלוואי שלא יהיה צריך לשאול את זה יותר. ממש מקווה שנגיע לעולם כזה, ולא רק בספורט. אצל כל אישה, בכל תפקיד ולא רק כסיסמה. ככל שיהיו יותר מאמנות, השאלה הזו לא תהיה רלוונטית. אבל ברור לי שזה לא מובן מאליו. קיבלו אותי באופן מדהים. יש לי כנראה מזל, ואת זה אמרתי תמיד. השנה הייתה המשכיות, אז החבר'ה בקבוצה כבר הכירו אותי. בסופו של דבר זה כדורסל. גם השחקנים מבינים שמי שמולם יודעת את המשחק".
יש בכלל הבדל בין אימון נשים לגברים?
"בסופו של דבר זה עוסק בכדורסל ואנשים. יש הבדל, אולי בגלל האתלטיות והיכולות האישיות. יש ניואנסים קטנים. מצד שני, יש הבדל בין גברים לנשים גם ברמה המחשבתית, ההתנהלות. אצל גברים יש הרבה פחות דרמה, גם בתקרית הכי קטנה. זה הדבר שהכי בלט לי".
"פערי השכר עצומים"
בליגת הגברים, קולודני רשומה על פריצת הדרך. אבל שלא תחשבו שבליגת העל לנשים, למשל, המצב טוב בהרבה. רק שתי מאמנות לצד שמונה מאמנים גברים. "למה זה המינון? שאלה טובה", אומרת קולודני. "באמת לא יודעת מה לענות. צריך להפנות את זה ליושבי הראש, הם אלה שיושבים עם מאמנות ומאמנים ומחליטים. בהחלט יש לנו מקום בשולחן. אנחנו המאמנות צריכות לקבל ראיונות והזדמנויות. ועדיין, מה שחשוב זה היכולות שלך בתפקיד".
מה לגבי השכר הזעום שמשלמים לנשים בספורט?
"באופן כללי צריך לשריין יותר כסף לספורט נשים. אני בטוחה שיש הבדלי שכר בין מאמנות למאמנים, בדיוק כמו בשוק הפרטי והמגזר הציבורי. צריך לתקן את זה, חד-משמעית. אז נכון, בליגת הנשים יש פחות חשיפה, פחות ספונסרים, אבל אנחנו חיות את אותם חיים מבחינת ההשקעה וצריכות להיות מתוגמלות בהתאם. מודעת לזה שאני חיה בעולם שלא אקבל מיליונים כמו הגברים אבל הפער הוא עצום".
לסיום, מה לדעתך צריך לקרות כדי שתקרת הזכוכית סוף-סוף תישבר ונראה מאמנות ראשיות בליגת העל לגברים?
"צריך יושב ראש אמיתי שיעשה מעשה מתחילת העונה, שייקח סיכון. הרי גם כשמחתימים מאמן זה לא תמיד עובד. בכל מינוי יש קטע של סיכון. צריך שמישהו ייתן למאמנות צ'אנס".
פורסם לראשונה: 11:04, 28.12.21