אבוקסיס לאחר ניצחון הגדול על מכבי ת"א
(צילום: באדיבות ONE)
מיגל סילבה, שוער בית"ר ירושלים, יצא לדרך אינסטינקטיבית, בלי לחשוב יותר מדי. הוא טס במהירות שאינה מאפיינת שוער, כל שוער, מצד אחד של המגרש לצד השני, חלף מול דניאל פרץ, וקפץ אל הידיים שחיכו ביציע. מדובר במחזה ששמור למשחקים מיוחדים, נדירים, וסילבה לא נמצא המון זמן בבית"ר, שלושה ומשהו חודשים, אבל זה מספיק. זה מספיק כדי לדעת שהוא חלק מאחד הערבים הגדולים ביותר של בית"ר מזה שנים, יותר מעשור.
כן, הייתה עוד עלייה לגמר, אבל אין דין משחק מול קריית-שמונה כדין פגישה עם מכבי ת"א, וכשלוקחים בחשבון את היריבה, את האצטדיון המלא, את האווירה, גם את איך שבית"ר נראתה בחלק הראשון של העונה הנוכחית, מדובר במשחק הכי גדול של הקבוצה זה זמן רב. היה מספיק לשמוע את האוהדים בסמי-עופר. היו לא מעט צעירים, שהחלו לעודד את הקבוצה לפני 10 או 12 שנה, שהסכימו בבירור שזה המשחק הכי גדול שהיו בחייהם. בית"ר לא זכתה בתואר, בשביל זה היא תצטרך לנצח את מכבי נתניה, אבל זו כנראה התחושה הכי קרובה לכך.
בצדק, לא בגניבה
בית"ר גם ניצחה בצדק. לא בגניבה, לא בבונקר פלוס מתפרצת, אלא בכדורגל חכם יותר מהיריבה שלה, וזאת כמובן קשור גם למכבי ת"א, נגיע לכך בהמשך. אוראל דגני היה צריך להיות חד יותר בשער של ג'ורג'ה יובאנוביץ', אבל חוץ מכך היה לו ערב מצוין, לא רק הגנתית אלא גם בביצוע המהלך המשמעותי בשער הראשון, היציאה קדימה והמסירה לטרזי תומא. ירדן שועה אחראי לרגע הבא, הוא בישל את השער, אבל את הכבוד הגדול - לא על השער, על הערב - צריך לתת לכובש, לתומא.
הקשר מחוף השנהב היה השחקן הטוב במגרש. התנועה שלו לא כדור התבטאה יפה גם בשער, אבל גם בכניסות נוספות לרחבה, שמשכו במספר מקרים שחקן של מכבי יחד איתו, ושחררו את דנילו אספרייה לאחד על אחד. לתומא הייתה מסירה גדולה לשועה, חטיפות, חילוץ כדור מהרגל של דן ביטון רגל לפני שהוא בועט מהעמדה האהובה עליו, והמון נוכחות. איש המשחק ואחד מאנשי העונה של בית"ר. בטוח שאוהדי בית"ר מבינים את חשיבותו של תומא, אבל אוהדי קבוצות אחרות, שלא צופים בו בכל שבוע, אולי לא מעריכים אותו מספיק. מגיעה לו הכרה.
מי שמקבל המון הכרה הוא כמובן יון ניקולאסקו, שירד ביכולתו בתקופה האחרונה וגם אתמול הוחלף. מי שנכנס במקומו, פרדי פריידיי, עבר דרך שחר פיבן בדרך לשער השני. נדמה שהחילוף הזה, הכניסה של פריידיי, סימנה בצורה יפה לא רק את העומק היחסי שיש לבית"ר - כן, רק יחסי לעצמה בתקופה קודמת - לעומת מכבי ת"א שלא היה לה חלוץ להכניס.
הקבוצה שנבנתה עקום
ערן זהבי נפצע, והסגל בנוי בצורה כל כך עקומה שאין באמת חלוץ מחליף. ידענו זאת כל השנה, ובמכבי קיבלו את הסטירה הכי מצלצלת בהקשר הזה במשחק שאין ממנו דרך חזרה. הקבוצה הזו נבנתה עקום, כולם ידעו זאת, אמרו זאת, צעקו זאת, מהרגע הראשון. אייטור קראנקה, שקיבל את הקבוצה הזו, לא היה חלק מבנייתה, וגם איבד את אוסקר גלוך, זכה להנחה מסוימת עקב כך, אבל גם הנדיבים ביותר לא יכולים לתת עוד הנחות אחרי אתמול.
5 צפייה בגלריה
קיבלו את הסטירה הכי מצלצלת במשחק שאין ממנו דרך חזרה. שחקני מכבי ת"א
(צילום: עוז מועלם)
זיהוי נכון של עמידת השחקנים בחלק הראשון של המשחק הייתה אמורה להביא לכמה מצבים טובים ומהירים למכבי. אבישי כהן, המגן הימני של בית"ר שכבש את השער השלישי האדיר, כל הזמן נכנס למרכז המגרש, נצמד לפארפה גיאגון. זה קרה פעם, פעמיים, שלוש, ובכל המקרים נוצר חור, השטח מאחורי אספרייה, ששיחק קדימה יותר על אותו קו, היה נטול שחקנים. תנועה של אופיר דודזאדה, או כל שחקן אחר בעצם, ויש כדור רוחב נוח. זה לא קרה פעם אחת.
כשאנריק סאבוריט יצא - בואו נראה מה מצבו ומצב זהבי, כשיש להם את מכבי חיפה ביום שני - היה אפשר לראות שגם ההגנה נראית כמו מגדל בבל, אף אחד לא יודע מה אומר השחקן לידו. העונה הזו היא חושך עצום עבור מכבי. כמעט בכל גזרה.
עבור בית"ר העונה הזו, שהתחילה כקטסטרופה שאי אפשר לדמיין לאן תמשיך להידרדר, הסוף יכול להיות חלומי, עם גביע ראשון אחרי 14 שנים. מכבי נתניה לא זכתה בגביע 45 שנה. את הצמא שיש לקהלי שתי הקבוצות היה אפשר לחוש במשחקים השבוע, גם בבלומפילד וגם בסמי עופר - בכמות האוהדים, גם בווקאליות ובתפאורה. זה הולך להיות גמר אדיר.
פורסם לראשונה: 06:00, 04.05.23
