"זאת בדיחה, החליטו להוריד אותנו ליגה", קונן זיו אריה בסיום ההפסד 1:0 של הפועל ירושלים להפועל תל אביב. "השופט המציא פה פנדל", המשיך המאמן הנרגז בנאום התוכחה, תוך התעלמות מהעובדות: השחקן שלו בעט בשחקן היריב, ברחבה. חוקת הכדורגל די ברורה בעניין הזה, עבירה ברחבה משמעותה פנדל. כן, גם אם השחקן שביצע את העבירה משחק בהפועל ירושלים.
הראיון עם זיו אריה יגרום לכל אוהד להתכווץ בכיסאו. התקפה חסרת רסן על שופטים, שבסך הכל עשו את עבודתם נאמנה הפעם. אריה גם הוסיף קורטוב של תיאוריית קונספירציה למופע "נוף הגליל שינו שיבוץ", והמשיך ישר אל מחוזות ההזיה. אריה גם טוען שהקבוצה שלו משחקת כדורגל נפלא ורק השופטים הורסים הכל, חבל שיש לנו עיניים וגם אנחנו יכולים לראות שהתקפת הקבוצה שלו משעממת יותר מהעונה החדשה של "אמילי בפריז" וצפויה כמו פאנצ'ים ב"סברי מרנן". זיו אריה צריך להודות לעורכי התקצירים המוכשרים שמצליחים ליצור תקצירים למשחקי קבוצתו שמומחית להגיע לחצאי מצבים.
זה לא אומר שהפועל ירושלים לא קופחה השנה, אבל קבוצות רבות יכולות לטעון אותו דבר. רמת השיפוט השנה בליגת העל נמוכה מאוד, לפעמים מתחת לכל ביקורת. אך גם השיח סביב רמת השיפוט דוחה. שוכחים שהשופטים הם גם בני אדם, הם לא טועים בכוונה. כמובן שהקבוצות גם לא עושות דבר כדי לעזור להם: יותר מצלמות VAR או שכר גבוה יותר כדי שיוכלו להיות יותר מקצועיים. אפשר גם להתחיל במשהו קטן: להפסיק להתנפל על השופט אחרי כל שריקה קטנה כאילו סוף העולם הגיע. אבל לא, אצלנו ממשיכים להתבכיין ולא לעשות דבר.
קצת נמאס מהבכי הבלתי נגמר הזה על השיפוט. רוצים שיפוט יותר טוב? תשקיעו בו, תחוללו רפורמות מרחיקות לכת באיגוד השופטים. תנו לשופטים את התנאים הטובים ביותר (מתקמצנים כאן על טכנולוגיית קו השער, לדוגמא), אחר כך תבואו בטענות. הבעיה היא שאם השיפוט יהיה ללא רבב, אז נצטרך להתעסק יותר ברמת הכדורגל הנמוכה, ואז חלק מהמאמנים והמנהלים המקצועיים הבכיינים יצטרכו לחפש עבודה חדשה.
מודל בני לם
מהרגע בו בני לם חתם במכבי נתניה היה ברור שמדובר בשידוך משמיים. משהו שהיה אמור לקרות מזמן. זה התחיל ב־2:4 מרשים על מכבי ת"א, התפוצצות של ממש. ומשם זה הלך והשתפר. אמרו שזה רק אנרגיות, שהוא לא טקטיקן גדול, אבל הוא לקח קבוצה חסרת ביטחון, שלא הוא בנה, ועשה ממנה קבוצת כדורגל התקפית, שלא לומר אפילו מסעירה ומרגשת. זה לא רק תוצאות, זאת בעיקר הדרך.
בני לם מחזיר את מכבי נתניה לכדורגל של תקופת הזוהר שלה וממשיך את המורשת. הוא גם הצליח להחזיר הרבה אוהדים ליציעים עם הגישה הזאת. כי זה מה שקהל רוצה לראות: קבוצה שבאה לנצח בכל משחק, שהמאמן שלה לא מסתפק בתוצאה שהפכה לקדושה בליגת העל: תיקו.
בני לם משחק כדי לנצח, וגורם אפילו לאוהדי הקבוצות הגדולות לקנא בכדורגל המבריק של מכבי נתניה, שאחראית על המהלך הכי יפה של העונה: הטיקי־טקה מול הפועל באר־שבע בטרנר שהסתיים בשער של אביב אברהם אחרי לא פחות מ־16 מסירות. לא מכבי חיפה ולא מכבי ת"א כבשו שער כזה העונה, שכל כולו מהלך קבוצתי מתוכנן היטב.
נתניה רחוקה מלהיות קבוצה מושלמת, אבל היא לא נותנת לחסרונות שלה לעצור אותה. בני לם לא אומר לשחקניו ללכת אחורה כשהם ביתרון, ולא מתיש את השחקנים היצירתיים שלו במשימות הגנתיות כדי לחפות על החלק האחורי.
4 צפייה בגלריה
נתניה רחוקה מלהיות קבוצה מושלמת, אבל היא לא נותנת לחסרונות שלה לעצור אותה
(צילום: עוז מועלם)
הכדורגל הישראלי מחק את הוותיקים, הבעלים רודפים אחרי מאמנים צעירים, שמתהדרים ב"כדורגל מודרני" - מילה נרדפת לכדורגל משעמם וחסר מעוף, או ב"מעברים" שהם שם קוד ל"נחכה מאחור וננסה לצאת למתפרצות". מעטים המאמנים שמביאים איתם ערך מוסף, כמו אישיות.
אולי הגיע הזמן למהפכת ותיקים בליגת העל. תחזירו את השמות המרגשים של פעם, את המאמנים שלא פחדו ללכת ראש בראש מול בעלים שמנסים לקבוע להם את ההרכב. מאמנים עם תשוקה אמיתית לכדורגל, שאולי לא התעדכנו בטקטיקה החדשה של תומאס טוכל אבל מבינים מהי המהות האמיתית של המשחק. תביאו לנו עוד בני לם בבקשה.
