חילופי מאמנים, עזיבה של זרים, הדחה מוקדמת מאירופה ו-0 תארים - כך נראתה העונה האחרונה של הפועל ירושלים, שמעדיפה למחוק אותה מהזיכרון. האיש שאמור להחזיר את המועדון למקומו הטבעי ולהדליק מחדש את הארנה הוא אורן עמיאל, שנוחת בארץ אחרי גלות ארוכה ומוצלחת בצ'כיה.
בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, מדבר בין היתר המאמן בן ה-49 על הקשיים בחזרה לישראל מהשקט של צ'כיה. "קשוח. זו מדינה מורכבת. היו לנו חיים שקטים בצ'כיה, מנטליות אחרת, אף אחד לא מסתכל לך בחלון", הוא אומר בפתיחות. "התרגלנו לסוג מסוים של חיים, היה לנו טוב. שם יש סבלנות, הכלה, פרטיות, שום דבר לא חיים או מוות. פה אתה פתאום מרגיש שכל דבר צריך להיות כאן ועכשיו, וזה משהו שאני צריך להיזכר בו".
ולמה כן התגעגעת?
"למעגל הקרוב, למשפחה, זה הגעגוע הכי גדול. כמובן שיש את הדברים האותנטיים כמו האוכל והתבלינים".
תואר כבוד
עמיאל שימש במשך שש שנים כעוזרו של ננו גינזבורג בנימבורק, ולאחר מכן ארבע שנים כמאמן הראשי. רגע השיא שלו היה כשנבחר למאמן העונה בליגת האלופות. אבל למרות ההצלחות ורצונם של הצ'כים להאריך את חוזהו, הוא החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה לאתגר חדש.
הסגל של עמיאל בירושלים עדיין רחוק מלהיות מושלם, בטח בגזרת הזרים, אבל במצבת הישראלים הוא יוכל לסמוך על שחקנים מובילים כמו איתי שגב ואדם אריאל.
מה השתנה בך מאז שעזבת?
"המפעלים שהשתתפתי בהם, הרמה שהייתי מעורב בה גם כעוזר מאמן, הכדורסל שנחשפתי אליו גם מקצועית וגם ארגונית – כל אלה עזרו לי להתגבש כמאמן וכבן אדם. אני איש צוות, אני לא שם מסביבי 'יס מנים' שכל היום יגידו לי 'איזה יופי'. כדי להביא הישגים צריכה להיות עבודת צוות. פעם דייויד בלאט אמר לנו ׳אני ואתם אוכלים מאותה צלחת, אם לא יישאר למישהו מה לאכול אז הוא יישאר רעב׳. אז אנחנו ביחד בעניין הזה, צריך לבנות אמון בין השחקנים וזאת הדרך שאני משתדל לאמן בה".
אז למה חזרת בעצם?
"לקחנו החלטה כמשפחה שאנחנו לא ממשיכים בצ'כיה. בנוסף, הרגשתי שהגעתי למיצוי ברמה המקצועית".
הייתה הרגשה שלאורך השנים בחרת לא לחזור לארץ בגלל מעמד המאמן.
"אני חייב להגיד משהו בלי להקטין אף אחד - הפועל ירושלים זה סטנדרט מסוים. זה לא שנמנעתי מלחזור לארץ, אבל קודם כל שהמשפחה תהיה מרוצה - זה הכי חשוב בשבילי. ביום שבו ארגיש שאני פוגע במשפחה שלי בגלל הכדורסל, לא אאמן באותו המקום. זה לא אומר שמקום העבודה זה לא ערך עליון עבורי. בסופו של דבר עבדתי במדינה שתואמת את הערכים ואת הטמפרמנט שלי, אז היה לי יותר קל לתפקד. בנימבורק המאמן הוא לא מושא לציניות או לצחוק. אתה יכול לא להצליח שם, אבל הכל ענייני. אתה לא מרגיש שמחפשים אותך. אתה כן שומע את הביקורות מההנהלה, אבל הכל ענייני".
בצ'כיה הכיסא לא רועד אחרי כמה כמה הפסדים?
"זה בסדר גם להרגיש את הכיסא רועד, בסופו של דבר אנחנו בספורט תחרותי, אבל יש דרך. אני חושב שהשיח הכולל אצלנו, לא רק בכדורסל, הוא לא מכבד. אני יוצא מנקודת הנחה שאני נותן כל מה שיש לי למען המועדון, אז אני יכול לא להצליח - אבל זה לא הופך אותי לבן אדם פחות טוב, זה לא נותן לגיטימציה לאף אחד אחר להתייחס אליי בחוסר כבוד".
לא יודעים לתת כבוד כאן למאמנים?
״אין באמת סבלנות לתהליך. מדברים תמיד על דרך, אבל זה לא קיים במציאות שלנו. אם אתה עושה עבודת שטח טובה ואתה מחליט שזה המאמן שאתה רוצה, אז אני מאמין שתהיה יותר סבלנות. בסוף אנחנו מושפעים מאיפה שאנחנו חיים, זאת מדינה חמת מזג, וזה משפיע על כל שלוחות החיים, בין היתר על הספורט והחינוך".
בכדורסל הישראלי מתנהל שיח מורכב בנוגע למאמנים הזרים.
״גם אני עבדתי בחו"ל. בסוף אנחנו צריכים מאמנים טובים. הייתי מצפה מההנהלות להביא מאמן זר לא רק בגלל שהוא מוכן להגיע בפחות כסף, אלא כי הוא באמת מאמן שיכול להרים את הרמה".
מה דעתך על הכדורסל הישראלי כיום?
״אני חושב שהחיסרון הכי גדול שלנו זה שהצעירים לא משחקים מספיק. לא רק מבחינת דקות, אלא גם בלא מספיק מסגרות. משחקים רק פעם בשבוע, לא משתתפים במסגרות אירופיות. איזו ליגה משחקת 36 משחקים? צריך לפחות 50־60 משחקים, כי אז המאמנים יהיו חייבים להשתמש בכל השחקנים. אני לא רוצה ששחקנים ישחקו בגלל הדרכון שלהם".
היריבות החדשה
עד עכשיו צירפתם רק זר אחד.
"להגיד שזה אידיאלי ושאני מרוצה מהמצב? לא. אני יכול לתת 1,001 תירוצים, אבל הקיץ הזה הוא שונה. חוץ מזה, רוב הקבוצות נמצאות באותו המצב. אנחנו מהבוקר עד הערב במשרד, ואני מקווה שיהיו התפתחויות בימים הקרובים".
לאן הפועל ירושלים יכולה להגיע העונה?
"הפועל ירושלים מייצגת משהו, והתפקיד שלנו הוא לעמוד בסטנדרטים".
עדיין לא היית מאמן ראשי בליגת העל. לא חושש?
"החששות העיקריים היו מהחזרה לארץ ברמה המשפחתית, כי מבחינה מקצועית אני מאמין שאם הדברים לא יסתדרו אז אלו החיים".
מוכן ליריבות הגדולה עם מכבי ת"א?
"יריבות זה דבר שחשוב למועדון ולאוהדים, אבל בסופו של דבר זה לא חיים או מוות. מבטיח לעשות הכל כדי לשמח את הקהל".